דוח: המשטרה לא מודיעה לנחקרים על זכאותם לעורך דין

‎דוח הסנגוריה הציבורית: רוב החשודים המובאים למשטרה נחקרים מבלי שנמסר להם שהם זכאים להתייעץ עם סנגור, או מבלי שמתאפשר להם לקיים זכות זו

‎‎רוב העצורים בישראל אינם זוכים לממש את זכות ההיוועצות שלהם בסנגור לפני חקירתם במשטרה, וברובם המכריע של המקרים משטרת ישראל מודיעה לסנגוריה הציבורית על דבר מעצרם לאחר שכבר נחקרו, וכשמידת האפקטיביות של מימוש זכות ההיוועצות בשלב זה נפגעת באופן ממשי.

כך טוענת הסנגוריה הציבורית בדוח השנתי המסכם שהוגש בשבוע שעבר לשר המשפטים, יעקב נאמן, ולוועדת הסנגוריה הציבורית, והמתפרסם היום (א'). הדוח לשנה זו מסכם את שנות פעילותה של הסנגוריה הציבורית מאז הקמתה לפני 16 שנה.

‏‏לטענת הסנגוריה הציבורית, עד להקמתה, רוב העצורים שנעצרו על-ידי המשטרה לצורכי חקירה לא היו מיוצגים על-ידי סנגור, לא בשלב החקירה במשטרה ולא בעת הארכת המעצר בבית המשפט. "הדבר הנציח את פער הכוחות העצום בין עצור בלתי מיוצג לבין משטרה מיומנת, ותוך שדיוני המעצר שהתקיימו בבתי המשפט היו פעמים רבות מהירים ובלתי ממצים".

בשל העובדה שהסנגוריה מפעילה מערך כוננויות, רוב העצורים מיוצגים כיום על-ידי סנגור ציבורי בדיוני הארכת מעצר, ואולם הבעיה נותרה בשלב החקירה המשטרתית. "על אף הוראות החוק והתקנות, המשטרה אינה מקפידה ליידע את כל העצורים על זכותם לסנגור ציבורי טרם חקירתם".

‏‏הסנגוריה טוענת כי גם בשנים 2010 ו-2011 חלק ניכר מהבקשות שהועברו לסנגוריה הציבורית באמצעות המשטרה לא הועבר מיד עם המעצר אלא זמן רב לאחר מכן, בדרך-כלל לאחר שהחשוד כבר נחקר ארוכות.

התוצאה היא שרוב החשודים המובאים לתחנת המשטרה נחקרים, מבלי שנמסר להם שהם זכאים להתייעץ עם סנגור טרם חקירתם, או מבלי שמתאפשר להם לקיים זכות זו. שיעורן של ההודעות מהמשטרה לפני חקירה מתוך כלל הפניות לסנגוריה הציבורית לייצוג חשודים עומד על 10.45% בלבד.

"הצבת גבולות לכוח הרשויות"

‏‏הסנגוריה הציבורית שינתה את התנהלות ההליכים הפליליים גם בתחום ייצוג נאשמים במשפטיהם. לפני הקמתה, רוב העצורים והנאשמים נשפטו ללא ייצוג או ייעוץ משפטי. "מחזה נפוץ ושכיח היה לראות חשודים ונאשמים העומדים בפני בית המשפט, כשהם לא בקיאים בחוקים השונים, מתקשים להבין את השפה המשפטית, ולא מצליחים לבטא את עצמם באופן ראוי לפני השופט". שיעור הנאשמים הלא מיוצגים בבתי משפט השלום ירד בשנות פעולתה של הסנגוריה מ-60% ל-15% בלבד.

‏‏עוד צוין בדוח כי "לאורך השנים הפכה הסנגוריה הציבורית לשחקן מרכזי ביותר בהליך הפלילי ולגוף המייצג את מרבית החשודים והנאשמים בפלילים במדינת ישראל. לפי ההערכה, ועל בסיס נתונים שהועברו מהנהלת בתי המשפט, הסנגוריה הציבורית מייצגת קרוב ל-60% מהנאשמים בבתי משפט השלום, כ-80% מהנאשמים בבתי משפט השלום לנוער ולמעלה מ-50% מהנאשמים בבתי המשפט המחוזיים. הסנגוריה הציבורית אף מייצגת כ-70% מכלל העצורים בישראל, המובאים להארכת מעצר לצורכי חקירה, וכ-80% מהנאשמים שמתבקש מעצרם עד תום ההליכים".

‏‏הסנגור הציבורי הארצי, ד"ר יואב ספיר, אומר כי "לסנגוריה הציבורית יש תרומה מתמשכת לקידום ההגנה על זכויות הפרט ולשמירה על הגינות ההליך הפלילי. אין פוגעני יותר מההליך הפלילי, ואין רשויות שהשפעתם על זכויות הפרט מרחיקות לכת יותר מאשר רשויות אכיפת החוק.

"לכן, כאשר הסנגוריה הציבורית עומדת על משמר הזכויות של החשודים, הנאשמים והאסירים, היא למעשה מסייעת בהצבת גבולות ראויים לכוחן של רשויות אלה, ובכך מגינה על זכויות הפרט של האזרחים כולם.

"הדוח מתאר מהפכה של ממש שחלה בתחום הייצוג במשפט הפלילי הישראלי מאז הקמת הסנגוריה הציבורית. בשנים הקרובות נמשיך לייצג את לקוחותיה במסירות, בנאמנות וללא מורא ונפעל לקידום השוויון והצדק החברתי". ‏‎‎‏

שיעור הייצוג בידי הסנגוריה הציבורית
 שיעור הייצוג בידי הסנגוריה הציבורית