במקרה של נפילת אסטרואיד

מוטרדים מהעניין עם איראן? יש מצב שהאיום הקיומי בכלל מסתתר בשמיים

מוטרדים מהעניין הזה עם איראן בקיץ? יכול להיות שהאיום הקיומי על עתיד ישראל בפרט והאנושות בכלל מסתתר בשמיים. האסטרואידים, תשאלו את הדינוזאורים, עדיין לא אמרו את המילה האחרונה.

נאס"א, סוכנות החלל האמריקנית, טוענת שהיא קרובה מאי פעם להערכה אמיתית ומדויקת של מספר האסטרואידים שעלולים לגרום לנזק על פני כדור הארץ. מידע שנאסף באמצעות מערכת ששמה WISE (Wide Field Infrared Survey Explorer) אמור לאתר את גרמי השמיים ולאמוד את מידת הנזק שהם עלולים לגרום.

האסטרואידים שנחשבים לקטלניים בפוטנציה הם אלה שמקיפים את כדור הארץ במרחק של כ-8 מיליון קילומטר ומטה, והם גדולים יחסית, כך שהם עלולים לשרוד גם אחרי שיעברו דרך האטמוספירה.

פרויקט NEOWISE בדק, באמצעות קרינה אינפרה אדומה, 107 אסטרואידים קטלניים בפוטנציה, כדי להסיק מהם מסקנות לגבי כלל האוכלוסייה. החוקרים גילו כ-4,700 אסטרואידים בעלי פוטנציאל קטלני שכזה, מהם 1,500 בקוטר של 100 מטר ומעלה.

בשלב הזה החלו בנאס"א 'לצוד' את האסטרואידים ו-20%-30% מהם כבר אותרו. "נצטרך לעבוד במשך העשורים הקרובים כדי לאתר את כל האסטרואידים שלהם פוטנציאל לגרום נזק, וכן את אלה שיכולים להיות יעד להתיישבות", אומר לינדלי ג'וסון, שמנהל את מחלקת 'אובייקטים קרובים לכדור הארץ' עבור נאס"א.

סקרים קודמים כבר העידו על כמות של כמה אלפי אסטרואידים קטלניים בפוטנציה, אך זהו הסקר המדויק ביותר עד כה.

הסקר מצא כי ישנם בערך פי 2 יותר אסטרואידים אשר חגים בזווית נמוכה, כלומר חגים באזור כדור הארץ בצורה דומה יותר לזה שבו חגים כוכבי הלכת סביב השמש. לאסטרואיד שחג בזווית כזו יש סיכוי גדול יותר להגיע בסופו של דבר אל כדור הארץ, ולנו יש סיכוי גדול יותר להגיע אליו, כדי להפגיזו ולשנות את מסלולו.

עוד נמצא כי ישנם בין הגופים הללו יותר אסטרואידים בהירים מכפי שנהוג היה לחשוב. הבהירות מעידה על כך שהם עשויים מאבן בוהקת כמו גרניט, או חומר מתכתי. להרכב האסטרואיד יש חשיבות בבחינת הנזק שהוא עלול לגרום לכדור הארץ, שכן חומרים שונים הם בעלי עמידות שונה באטמוספירה.

ניפגש ב-2036

אם יש כל-כך הרבה אסטרואידים שיכולים להכות בנו בכל רגע, איפה הם היו עד היום? האם הם נופלים עלינו משמיים כל הזמן והתקשורת מצניעה זאת כדי לא לזרות פרנויה?

ובכן, לא. לפחות לא ככל שאנחנו יודעים. בשנת 2009 אירעה בפעם האחרונה כמעט-היתקלות עם האסטרואיד DD45 (זו לא בדיחה, זה באמת שמו של האסטרואיד), שקוטרו 115 מטר. דידי45 התקרב אלינו עד פי 2 מגובהו של לוויין תקשורת, ואחר כך המשיך לדרכו. בנאס"א אמרו אז שידעו על קיומו ועל מסלולו, והעריכו מראש כי יפספס את כדור הארץ.

המפגש האחרון של כדור הארץ עם אסטרואיד רציני היה כנראה ב-1908, כאשר אסטרואיד עשוי אבן בקוטר של 30-50 מטר התפוצץ כמה קילומטרים מעל סיביר והרס אזור של כ-2.2 קילומטר, כמעט כפול משטחה של העיר ברלין.

על-פי לוח האסטרואידים המתקרבים של נאס"א, 3 אסטרואידים סומנו בשלב כלשהו ככאלה שעלולים להתנגש בכדור הארץ במאי 2012, אך הם הוסרו מרשימת הסיכונים עוד טרם התקרבו אלינו, כשהתבררו טוב יותר פרטי המסלול שלהם והוברר כי הם עומדים לפספס.

אף שאסטרואידים קטנים מגיעים לכדור הארץ כל הזמן, התקופה המסוכנת הבאה מתחילה ב-2036, כך שנראה כי כרגע אנחנו יכולים להירגע. מאסטרואידים לפחות.

בכל זאת בנאס"א החלו לפתח מגוון תוכניות התמודדות, וביניהן - לשלוח גוש אבן לאסטרואיד שייצמד אליו, יכביד עליו ויסיט אותו ממסלולו; להציב בסביבתו אין ספור מראות, שימקדו את אור השמש באסטרואיד ויגרמו לשריפתו; לירות לתוכו טיל או להפציץ אותם בפצצת אטום. "אנחנו יודעים איך להתמודד עם אסטרואיד", אומרים בנאס"א.