דוח אמון
2019
הנקראות ביותר

האוצר מתכנן גזירות ב-20 מיליארד שקל

יעלה מע"מ ב-1%, יטיל מע"מ על פירות וירקות, ידחה סבסוד צהרונים ■ בכיר באוצר: "הממשלה הנוכחית בזבזה יתר על המידה" ■ ח"כ ברוורמן: "מי ששוקל להעלות מע"מ ולהטיל מס על פירות וירקות, אינו ראוי להיות שר אוצר"

הקולות שנשמעים היום (ב') מבכירי האוצר מדאיגים למדי, ורף הדאגה רק הולך ועולה בד בבד עם תהליך גיבוש הטייס האוטומטי - סיכום ההתחייבויות שהממשלה אישרה, אך אין להן כיסוי תקציבי. ל"גלובס" נודע, כי החריגה בהוצאה המותרת כבר חצתה את רף 10 מיליארד שקל. לפיכך, זו כעת הסביבה של הקיצוצים הנדרשים. עם זאת, מקורות המעורבים בתהליך אמרו ל"גלובס" כי סדר הגודל של עודף ההתחייבויות חצה כבר את רף 20 מיליארד שקל.

רשימת הגזירות המלאה עדיין לא גובשה, וכעת בוחנים פקידי האוצר את כל רשימות הגזירות שהכינו בשנים האחרונות. הרי אין הוקוס-פוקוס, ומה שהיה הוא שיהיה: התקציבים הגדולים - שמהם ניתן לקצץ בלי לפגוע בבשר החי - נמצאים בביטחון, בקצבאות, בתשתיות ובשכר במגזר הציבורי, שמגיע לכ-40% מסך תקציב ההוצאה.

עם הגזירות העיקריות שנבחנות בימים אלה באוצר נמנות העלאת המע"מ ב-1%, הטלת מע"מ על פירות וירקות, קיצוץ רוחבי של 5% בתקציבי המשרדים ודחיית סבסוד צהרונים לבני 3-9 (במסגרת המלצות ועדת טרכטנברג, שנראה כי ייפגעו בחלקן).

"אין חסינות"

מקורות באוצר מסרו ל"גלובס" כי הכוונה היא להימנע מפגיעה בתקציבי הבריאות ובתקציבי החינוך. עם זאת, בכיר אחר הסתייג, והצהיר כי "אין חסינות. כל תקציב המדינה נמצא בבדיקה ונבחן - כולל מרכיב השכר", תוך רמיזה עבה כי באוצר כבר מתחילים להתכונן לעימות הבא עם יו''ר ההסתדרות, עופר עיני, שרק בשנים האחרונות הוביל לתוספות שכר חסרות תקדים במגזר הציבורי.

אלא שהפעם, הקולות שנשמעים באוצר שונים. "אנו לא במשבר כלכלי, כמו יוון או ספרד. צמיחה של כ-5% ב-2011 ושל 3% ב-2012 זה לא משבר. הסיבה לבעיה החמורה שאנו ניצבים בה טמונה בממשלה הנוכחית שבזבזה יתר על המידה, הרבה מעבר לגידול העצום של 3% שנקבע בחוק. צריך לשים קץ למדיניות הפיסקלית המרחיבה", אמר בכיר באוצר המעורב בפרטים.

לדברי הבכיר, "ב-2007 סיימנו עם עודף תקציבי, וב-2008, למרות שהיה משבר חמור, התקציב היה בשליטה. מאז כניסתה של הממשלה החדשה ב-2009, קבלת ההחלטות בעלות משמעות תקציביות לא פסקה לרגע. כך הגענו ל-2012 עם הצורך בקיצוצים חסרי תקדים בהיקף. הקיצוצים הם תוצאה של מדיניות - ולא של מצב כלכלי".

ח"כ פרופ' אבישי ברוורמן הגיב לגזירות החדשות שמתכנן משרד האוצר: "בזמן ששר האוצר מתעסק באיוולת של התקציב הדו שנתי נוצרה חריגה אדירה בהוצאות, בעיקר בתקציב הביטחון. ההשוואה הלא ראויה בין ישראל ליוון משמשת שוב ושוב לניצול ציני של מעמד הביניים והשכבות החלשות. לאחר המחאה החברתית והספין של טרכטנברג, מי ששוקל להעלות את המע"מ ולהטיל מס על פירות וירקות, אינו ראוי להיות שר אוצר בישראל".

מי שנושא באחריות הוא לא אחר משר האוצר, יובל שטייניץ, ומרה"מ, בנימין נתניהו, שהוא גם שר-העל לאסטרטגיה כלכלית. שניהם דיברו גבוהה-גבוהה על משמעת תקציבית וריסון פיסקלי, אך לא הפסיקו לחלק כספים. הם נמנעו מלהתעמת עם עובדים ופוליטיקאים, חילקו מתנות ולא ביצעו רפורמה מבנית אחת. לא היה דבר אחד ששטייניץ ונתניהו לא עשו כדי להימנע מהאקט המנהיגותי הבסיסי: לקבוע סדר עדיפויות - הכולל את המילה "לא" - ולקבל החלטות קשות בהתאם. רק אתמול הם ביקשו להתחייב לתוספת תקציב של 370 מיליון שקל לפיתוח ירושלים.

זמן לשלם

אחרי יותר משלוש שנות "בזבוזים", הגיע העת לשלם והמציאות קודרת: המנהיגים חרגו בהרבה ממה שהיה כתוב ברשימת הקניות. עכשיו הם יהיו אלו שיהיו חתומים על קיצוץ עתק, של 10 מיליארד שקל - וכל זה בתרחיש שבו אין משבר כלכלי, והצמיחה נמשכת.

הקיצוצים הקשים בצד ההוצאה הם חלק אחד מהבעיה: יש צורך להוציא לפועל העלאת מסים קשה לא פחות. מתברר כי באוצר הפריזו לא רק בהוצאות, אלא גם בתחזיות המסים וביכולת של הממשלה לעמוד ביעדי גירעון שאפתנים במיוחד.

להלן המספרים: יעד הגירעון ל-2013 עומד על כ-19 מיליארד שקל (כ-2% תמ''ג) וההערכות של האוצר עצמו הן כי במצב הקיים, הגירעון יגיע לכ-38 מיליארד (כ-4% תמ''ג) - פער של כ-19 מיליארד שקל, בעיקר כתוצאה מההאטה בכלכלה העולמית. באוצר כבר ויתרו על היעד, ורואים בגירעון של 2.5% תמ''ג מעין הישג מפוקפק, קרי, כ-23.5 מיליארד שקל.

עדיין מדובר בפער של כ-14 מיליארד שקל. רק לסבר את האוזן: העלאת המע''מ ב-1% והטלת מע''מ על פירות וירקות - שני מהלכים שירעידו את המדינה וסיכוייהם לביצוע לוטים בערפל - יפתרו רק שליש מהבעיה.

הגזירות העיקריות
 הגזירות העיקריות

בלינקוב: "יש לבטל התוספות של קצבאות הילדים"

שנים ספורות אחרי שהתפטר מתפקידו בעקבות עימות עם ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ושר האוצר, יובל שטייניץ, סביב תקציב 2010-2011 - שאותו כינה "בלתי אחראי" - רם בלינקוב, לשעבר הממונה על אגף התקציבים, התייחס היום לתקציב המתגבש ל-2013-2014. לדבריו, "יש לחזור ולבדוק את נושא קצבאות הילדים, ולבטל את התוספות שעליהן הוחלט".

- אני מניח שאתה לא חסיד גדול של הכלל הפיסקלי החדש, שקובע גידול אוטומטי של כ-3% בהוצאה כל שנה.

בלינקוב: "אין ספק שהייתי מקטין את הכלל הפיסקלי. אמנם, יש בו אלמנטים מבורכים, שכן בעידן של צמיחה כלכלית יש מקום להגדיל את ההוצאה, אבל רק את ההוצאה האזרחית. הבעיה הגדולה היא תקציב הביטחון - תקציב לא יעיל באופן קיצוני".

- מה אסור לעשות?

"אסור להגדיל את הגירעון, מכיוון שגם כך הוא גבוה יותר ממה שהיה צריך להיות. אנחנו נמצאים בתקופה לא יציבה מבחינה כלכלית, ואם חלילה המשק ייקלע למשבר, עדיף שהוא יהיה עם גירעון נשלט, ולא עם גירעון שאינו בשליטה".

ראש האופוזיציה, שלי יחימוביץ', על הגזירות שנבחנות בימים אלה באוצר: "הגזירות שהאוצר מתכנן כחלק מתקציב 2013 הן המשך ישיר של תוכניות נתניהו להגדיל את הפערים החברתיים, לפגוע בעניים ובמעמד הביניים ולהיטיב עם העשירים. העלאת מיסים עקיפים, כמו המע"מ, שהם מיסים לא צודקים פירושו פגיעה ישירה בחלשים; קיצוץ רוחבי נוסף בתקציבי משרדי הממשלה יביא לפגיעה מיידית בשירותים שמקבלים האזרחים - פחות ביטחון פנים, פחות בריאות ופחות חינוך. נתניהו גמר אומר לרסק את מעמד הביניים עוד בקדנציה הנוכחית, בכוונתי להנהיג את האופוזיציה למלחמת חורמה בגזירות הכלכליות, ולהציג תקציב אלטרנטיבי שיחשוף במערומיה את המדיניות הכלכלית והחברתית האלימה והאכזרית של נתניהו".

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא שוק ההון?
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
הסיפורים הגדולים של היום
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
נתח שוק
דין וחשבון
הסיפורים הגדולים של השבוע
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
עקבו אחרינו ברשתות