עו"ד אלי זהר: להרחיב הרכב העליון בערעור פלילי כשיש דעת מיעוט

‎‎עו"ד אלי זהר, העומד בראש משרד עורכי הדין גולדפרב-זליגמן ושות' הגדול בארץ, קורא להרחבה של הרכב בית המשפט העליון, כאשר הוא דן בערעורים פליליים בהם יש דעת מיעוט של אחד השופטים, וכאשר הוא קובע הלכה חדשה במשפט אזרחי. "כאשר קיימת מחלוקת אמיתית בתוך הרכב שופטים הדן, במשפט פלילי, ההכרעה במשפט צריכה לעבור להרכב שיהיה בו רוב מיוחד", אמר זהר.

‏זהר התייחס, כאמור, גם להליכים אזרחיים הנדונים בעליון, ואמר כי לדעתו, גם כאשר בית המשפט העליון משנה הלכה בנושא אזרחי, "צריך העניין להיות מועבר להכרעה של לפחות 5 שופטים, ויידרש רוב מיוחד של ארבעה מול אחד".

דבריו של זהר נאמרו בכנס לשכת עורכי הדין באילת, בפאנל שקיבל את הכותרת "דעת רוב ודעת מיעוט בבית המשפט העליון".

‏‎‎פגיעה באמון או הגברתו?

‏‎‎שופט בית המשפט העליון, יורם דנציגר, שהנחה את הפאנל, סיפר כי במחקרים שנעשו בשנים האחרונות נמצא כי בין 2% ל-6% מפסקי הדין שניתנו בעליון, הייתה דעת מיעוט.

לדברי דנציגר, יש הגורסים כי לא צריך דעות מיעוט בעליון, בין היתר מכיוון שפסקי דין אחידים מגבירים את אמון הציבור בבית המשפט העליון. מנגד, אמר דנציגר, יש החושבים שדווקא דעות מיעוט בפסקי הדין תורמות לאמון הציבור בבית המשפט העליון.

‏עו"ד זהר התייחס לדברי דנציגר באומרו כי "אם יש דבר שפוגע בשלטון החוק הוא חוסר הוודאות בחוק ובפסיקה, ולא קיומם או אי-קיומם של דעות מיעוט, שהציבור אינו מתייחס אליהן בכובד-ראש".

‏השופט דנציגר הוסיף אמר כי השיח בין שופטי בית המשפט העליון "הוא לא שיח של הכתבה או של לחץ. לא צריך להיבהל מכך שיש אנשים שדעתם שונה מדעת הרוב, או שיש רוב על חודו של קול", הוסיף דנציגר. "מה שחשוב זה ששופטים יהיו נאמנים למצפון שלהם ויכריעו על-פי הדין, ועל-פי השקפת עולמם. רק כך יהיה דין ומשפט שמקובל על כל האוכלוסייה כולה, ולא רק על חלק ממנה".

‏‎‎קיום ספק סביר

‏עו"ד ענבל רובינשטיין, הסנגורית הציבורית לשעבר, טענה כי ריבוי דעות מעלה את אמון הציבור בבית המשפט העליון. רובינשטיין ציינה כי היא סבורה כי דעת מיעוט של זיכוי במשפט פלילי - לא חשוב מאיזו סיבה ניתנה - מעלה ספק סביר בהרשעת הנאשם.

"אולי בערכאה ראשונה דעת מיעוט מזכה במשפט פלילי יכולה לבוא על פתרונה בערעור לעליון, אבל כשיש דעת מיעוט מזכה בעליון, הבעיה נותרת על מקומה", אמרה.

‏פרופ' עמנואל גרוס מאוניברסיטת חיפה סיפר כי מזה מספר שנים יש לו ויכוח עם בית המשפט העליון איך בודקים ממצאי עובדה במשפט הפלילי. "בית המשפט לערעור אצלנו לא נכנס לעובדות של התיק, ואת זה קיבלנו מהמשפט האנגלו-אמריקני. עם זאת, השופטים צריכים לנמק את פסקי דינם. אני מציע כי במקום לתעד את המשפטים בארץ בהקלדת פרוטוקול או בהקלטתו, פשוט נצלם אותם. תביא את הצילום הזה בפני בית המשפט העליון, ואז הם לא יוכלו להגיד יותר שהם לא יכולים להתרשם מהעדים". ‏‎‎‏