בכיר ב-S&P: "יציאת יוון מגוש האירו לא תהיה קטסטרופה"

ד"ר ז'אן מישל סיקס, הכלכלן הראשי של S&P לאזור אירופה על משבר החוב: "הנפקת אג"ח אירופיות משותפות - לא פתרון קסם" ■ האם יהיה משבר פיננסי? "לא בהכרח. הבנק המרכזי תומך במערכת הבנקאית האירופית כולה"

ד''ר ז'אן מישל סיקס, הכלכלן הראשי של S&P לאזור אירופה המורחב, הוא מהאנשים החזקים ביותר בענקית הדירוג הבינלאומית, המככבת תקופה ארוכה בכותרות בעקבות ההורדות החדות והרבות בדירוגי האשראי של המדינות במשבר. סיקס, כלכלן רהוט ומומחה לאירופה, הגיע ביום חמישי האחרון לתל אביב כאורח הכבוד של האירוע השנתי של Standard & Poor קפיטל IQ. בראיון בלעדי ל"גלובס", הוא מנתח את האירועים באירופה, שהפכה למוקד הסיכון המרכזי כיום לכלכלה העולמית.

- אירופה כבר במיתון. האם יהיה גם משבר פיננסי?

"לא בהכרח. הבנק המרכזי האירופי תמך במערכת הבנקאית האירופית כולה, באמצעות הזרמת כ-1 טריליון אירו (במסגרת מבצע LTRO - פעולות למימון לטווח ארוך). הזרמת הכסף התבררה כדי יעילה, כי היא מנעה משבר בנקאי ו'הדבקה', אבל היא אינה יעילה כדי לחולל צמיחה, כי רמת החוב הפרטי במדינות כגון ספרד כבר גבוהה למדי. לכן, לא משנה אם יש לבנקים כסף, הספרדים לא ייקחו יותר הלוואות".

- אתה תומך בהנפקת אירו-בונדס? זה יפתור את הבעיה?

"אני לא חושב שהנפקת אג"ח אירופיות משותפות תהיה פתרון מיידי, כי המכשיר הזה מחייב ממשל פדרלי רחב ואנחנו לא שם עדיין. עוד לפני האג"ח האירופיות היו מכשירים או מהלכים שהוצגו כפתרון קסם, אבל לא פותרים בעיות מבניות באמצעות פתרונות קסם - זה לא זבנג וגמרנו. ככלל, הנפקת חוב חדש אינה פתרון לבעיה של חוב עתק".

- אז איך פותרים את בעיית החוב? באמצעות צנע?

"כל מדינה בגוש נמצאת במקום אחר, ולא כל מדינה צריכה אותה תרופה. יש מדינות בעלות חוב ציבורי גבוה, כמו איטליה וצרפת, אך החוב של המגזר הפרטי בהן הוא נמוך. במדינות הללו, צמצום פיסקאלי (כלומר, קיצוצים - א"פ) נראה צעד אפשרי. למגזר העסקי יש חסכונות ולכן הוא מסוגל לספוג חלק מהירידה בביקושים. אך בספרד, לדוגמה, החוב של המגזר הפרטי הוא גבוה, ולכן צמצום פיסקאלי עלול להביא להעמקת המיתון. צמצום פיסקלי הוא יעיל לצמצום החוב והגירעון, אבל אי אפשר לבצע אותו באותם מינונים או קצב בכל מדינה - זה תלוי במצבו של המגזר העסקי באותה מדינה".

סיקס מדגיש כי המישור הפיסקאלי הוא רק אחד מממדי המשבר וכי התחרותיות חשובה באותה מידה. "מדינות בעלות גירעון בחשבון השוטף חייבות לשפר את רמת התחרותיות שלהן באמצעות רפורמות מבניות", הוא אומר, "הן חשובות לא פחות מצמצום פיסקאלי. אחד בלי השני, אין שיפור או צמיחה בת קיימא".

- אתה מתחמק. מה עושים עם החוב?

"לצמצום חוב נדרש הרבה יותר זמן מהגדלתו. הזמן משחק כאן תפקיד חשוב. מה שחשוב לא פחות, הוא מה שמאריו מונטי, ראש ממשלת איטליה, מכנה 'תחושת השוויון'. הוא אמר כי הקונסולידציה הפיסקאלית, כלומר הפחתת החוב והגירעון, היא תהליך קשה שחייב להיות גם שוויוני. כלומר, על כל חלקי האוכלוסייה להיות מושפעים מהתהליך במידה דומה. כולם צריכים לסבול במידה דומה, ולכן הנושא של התחמקות מתשלום מס חייב להיות במרכז. כך, האנשים הנמצאים בתחתית הכלכלה לא ירגישו שהם היחידים שסובלים".

- זה מעניין, כי נראה שאתם בחברות הדירוג לא מאוד סבלנים.

"אנחנו מסתכלים על מסלולים ועל כיוונים ולא על נקודת זמן ספציפית. אנו לא קמים בבוקר, בודקים את נתוני הגירעון בבוקר ובערב כמו אנשים אובססיבים ומטורפים, ואם לא נראה לנו - חותכים. ברור שאנחנו מבינים ומתייחסים למחזור העסקים".

"שהגרמנים יהיו פחות גרמנים"

בין מדינות הגוש האירופי, גרמניה בולטת בהתעקשותה על מדיניות שמרנית ביחס לבעיית החוב, ובמרכזה נקיטת צעדי צנע. היא ספגה לא מעט ביקורת על כך, ומרטין וולף, הפרשן הכלכלי הראשי של "פייננשל טיימס", אף כינה את מדיניותה "מעגל קסמים אובדני". סיקס מסתייג מהאבחנה הזאת.

"הביצועים של גרמניה הם די מרשימים, לרבות בטיפול האבטלה", הוא אומר, "לא תהיה כל התקדמות באיחוד האירופי כל עוד מדינות יאשימו זו את זו כל הזמן. 'מעגל קסמים אובדני' נראה לי הגזמה. אני מעדיף את האמירה הקודמת של וולף, שכדאי לאירופאים להיות יותר גרמנים ולגרמנים להיות פחות גרמנים (צוחק)".

- לדעתך, יציאתה של יוון תהיה אסון לגוש האירו?

"לא נראה לי שזה התרחיש הכי סביר, אבל מבחינת יוון זה יהיה אירוע שלילי מאוד. זה יגרום לפיחות חד ויביא לייקור היבוא באופן קיצוני. למדינה שיש בה גירעון עתק בחשבון השוטף (כלומר, היבוא גבוה מהיצוא בהרבה -א"פ), המשמעות היא קיצוץ נוסף בכוח הקנייה של היוונים. הדחיפה ליצוא, שצפויה מהמהלך, תהיה לדעתי מוגבלת מאוד, שכן ראינו פגיעה קשה בתעשיית יוון. זה יהיה נזק גדול ליוונים".

- ומה ביחס לשאר המדינות? לגוש האירו עצמו?

"זו לא תהיה קטסטרופה. ראשית, כי זה יוריד מסדר היום בעיה מבנית של הגוש. שנית, כי זה יזעזע את המנהיגות ויגרום לה לפעול בנחישות רבה יותר, מתוך תחושה של דחיפות. הרי הם לא יוכלו לשבת בידיים שלובות ולהסתכל מן הצד. זה עוד עשוי לקדם את האינטגרציה ואת הממשל המשותף".

"כלכלת ישראל איתנה"

ומאירופה למזרח התיכון. לדברי סיקס מוקדם מדי עדיין להעריך את ההשלכות של האביב הערבי. "אנחנו צריכים עוד שנתיים", הוא אומר, אבל כעת זה גורם להאטה כלכלית, באופן בלתי נמנע, בטווח הקצר".

- ומה דעתך על כלכלת ישראל?

"שהיא איתנה מאוד. ראינו האטה בצמיחה, אבל היא מובנת לגמרי בגלל האירועים באירופה. שיעורי הצמיחה עדיין גבוהים. הביצועים חזקים בסביבה תנודתית מאוד".

צרו איתנו קשר *5988