היועמ"ש: ניתן לתבוע פיצוי בלי הוכחת נזק לכל הטרדה מינית בנפרד

נפגעת של הטרדה מינית רשאית לתבוע פיצוי ללא הוכחת נזק, בסך 50 אלף שקל, בשל כל מעשה של הטרדה מינית בנפרד, ולקבל פיצוי כזה במכפלה של סכום הפיצוי במספר המעשים המפורטים בכתב התביעה ושהוכחו בבית המשפט.

כך קובע היועץ המשפטי לממשלה, עו"ד יהודה וינשטיין, בעמדה שהגיש מטעמו לבג"ץ, במסגרת עתירה של נפגעת הטרדה מינית נגד פסיקת בית הדין הארצי לעבודה.

עמדתו של היועץ מנוגדת לעמדת בית הדין הארצי, שקבע כי ניתן לפסוק לנפגעת הטרדה מינית רק את סכום הפיצוי ללא הוכחת נזק, גם אם כתב התביעה כולל שורה ארוכה של מעשי הטרדה.

על-פי עמדתו של בית הדין הארצי לעבודה, פרשנותו של החוק למניעת הטרדה מינית היא שככלל, "בית הדין לעבודה מוגבל לפסוק פיצוי ללא הוכחת נזק עד התקרה הקבועה בחוק בגין כל מסכת העובדות שהוכחה בהליך שהתנהל בפניו, גם אם זו מחזיקה בתוכה מספר מעשים שונים ונפרדים של הטרדה מינית. זאת, בכפוף לחריג שבו מדובר במקרים המהווים תקיפה מינית חמורה כגון אונס, מעשה סדום, או מעשה מגונה בכוח".

באותה פרשה, למרות שהוכח כי בוצעו במתלוננת 4 מעשים מגונים, ניתן לפסוק פיצוי ללא הוכחת נזק, בסך 50 אלף שקל, בגין 4 המעשים יחד, ולא ניתן לפסוק את הפיצוי לכל מעשה בנפרד.

לדברי וינשטיין, "לאור לשון החוק ותכליתו, שלפיהן במעשה של הטרדה מינית טמונה פגיעה בכבודה של הנפגעת, בחירותה ובזכותה לשוויון - הפרשנות הנכונה של הוראת החוק היא שבגין כל מעשה של הטרדה מינית העומד בפני עצמו עומדת הזכות לתבוע פיצוי ללא הוכחת נזק, ולא כפי שנקבע בפסק הדין.

"אי-הכרה בכך שכל מעשה של הטרדה מינית, העומד לעצמו, מהווה עילה עצמאית לפסיקת פיצוי ללא הוכחת נזק, מחלישה את תכלית החוק, הרואה את הנזק לכבודה וחירותה של נפגעת בגין הטרדה מינית כטבוע בעצם התרחשותה של ההתנהגות המטרידה. פרשנות אחרת תעביר מסר בעייתי כאילו הפגיעה במי שכבודה כבר חולל בעבר היא חלשה ונבלעת בפגיעה הקודמת, וכן תפגע בהרתעה". (בג"ץ 9582/10).