חתולי הוועדה ישמרו על שמנת הפיצוי

מה ביקש שטרית כשהציע חוק לגבי מומים מולדים בשל רשלנות רפואית?

בשבוע שעבר, ביום רביעי, אישרה מליאת הכנסת, ברוב של 16 ח"כים נגד 9, את הצעת החוק של ח"כ מאיר שטרית (קדימה), לרפורמה כוללת בתחום הפיצויעל רשלנות רפואית בתחום המיילדות.

ההצעה מעוררת התנגדות חריפה מצד גורמים שונים, לרבות אנשי פורום הנזיקין של לשכת עורכי הדין, הטוענים כי מטרתה לצמצם את הוצאותיהן של חברות הביטוח ולהעניק חסינות לרופאים בתחום זה, מכל היבט של רשלנות רפואית.

על-פי הצעת החוק שהונחה על שולחן הכנסת כבר לפני שנתיים, יזכה כל ילד שנולד עם מום מולד בגלל רשלנות רפואית, בפיצוי סטטוטורי שאותו תקבע ועדה רפואית מיוחדת, ובמקביל תישלל ממנו ומהוריו הזכות לתבוע פיצוי נוסף כלשהו בבית משפט.

שטרית רואה בכך יתרונות גדולים: "הורים לילדים אלה מגישים תביעות אזרחיות נגד רופאים, קופות-חולים ומשרד הבריאות. מאחר שהמערכת הרפואית מבוטחת, המערכת המשפטית נוטה לצד המטופל, כי כולם רוצים בטובתו, לכן רוב הפעמים השיפוט הוא נגד הרופאים".

שטרית מוסיף כי "כתוצאה מכך, נוצרים תקדימים משפטיים שאין כדוגמתם בעולם, ונוצר מצב שבו רופאים טובים עומדים מצדו השני של המתרס של המטופלים, וכמו כן, הרפואה ביחס להיריון הופכת לרפואה מתגוננת, ונוצר אי-צדק חברתי בין המשפחות והילדים הסובלים".

בניגוד לטענות מתנגדי החוק, לא מדובר בפיצוי קבוע בסך 250 אלף שקל, אלא גובה הפיצוי ייקבע על-ידי הוועדה הרפואית. לדברי שטרית, הצעתו תואמת את מסקנות ועדת השופט אליהו מצא, שעוגנו באחרונה בעקיפין בפסק-דינו של בית המשפט העליון בנושא ההולדה בעוולה, ושדיברו על "הסדר סוציאלי" במקום הסדר ביטוחי לפיצוי בתחום ההולדה בעוולה.

מנגד, טוען חבר פורום הנזיקין בלשכת עורכי הדין, עו"ד יראון פסטינגר, כי "הצעת החוק של ח"כ שטרית היא הצעה אנטי-ציבורית ואנטי-חוקתית, העומדת בניגוד לכללים היסודיים ביותר של מוסר וצדק. ההצעה באה לשרת אינטרסים כלכליים בוטים של הממסד הרפואי על-חשבון ציבור גדול של נכים קשים, חלשים ואומללים, שנגזר עליהם לסבול כל חייהם כתוצאה ממחדלי הרופאים. אין אף מקום בעולם הנאור שבו מוענקת חסינות לרופאים מתביעות בגין רשלנות, ואני בטוח ששר המשפטים יידע לפעול לסיכול הצעה דרקונית זו".

במסמך שחיבר פורום הנזיקין בלשכה, ושהועבר ללשכת שר המשפטים, נטען כי הצעת החוק מתעלמת ממסקנות ועדת קלינג משנת 1999 וממסקנות ועדת שפניץ מ-2006, שעסקו בנושא זה. עוד מצוין במסמך כי "לכאורה מדברת ההצעה על פיצוי מובטח, אך בפועל, מדובר בשלילה מוחלטת של הפיצוי. ההצעה מנוגדת לעקרונות יסוד משפטיים; נימוקיה לוקים בחסר; ותוצאתה תהיה פגיעה אנושה בזכויות הנפגעים כמו גם בטיב רפואת הילודה בישראל".

"המשפחות יקרסו"

בלשכה טוענים עוד, כי "בפועל - החוק מבטל כל פיצוי. רוב נפגעי הרשלנות בלידה או טרום-לידה נפגעים באופן קשה מאוד הן פיזית והן קוגניטיבית. כיום עומד הפיצוי לנפגע 100% כזה על מיליוני שקלים, שממנו מנוכים תגמולי הביטוח הלאומי שמקבל נכה כזה, העומדים בממוצע על כ-2 מיליון שקל. הפיצוי המוצע לא רק שייבלע תמיד על-ידי תגמולי הביטוח הלאומי, אלא שהוא אינו עומד בשום יחס לצרכים בפועל".

טענה נוספת היא, ש"משפחות הנפגעים יקרסו בעוד האחראיים לנזק יצאו נקיים. גם כך ילד פגוע-לידה מהווה מכה קשה - נפשית, מורלית וכלכלית - על ההורים ועל שאר המשפחה. צורכי ילד כזה, בתשומת- לב ובאמצעים טיפוליים, הם עצומים.

כיום הנטל נופל, במקרה של רשלנות, על המבטחים, ומתפזר באופן כלכלי ועל-פי תוחלת סיכון מדודה. מסירת הטיפול לוועדות הרפואיות היא למעשה מתן אישור לכך שהחתול ישמור על השמנת, מאחר שההצעה מבקשת כי במקום ביהמ"ש האובייקטיבי - המעניק מסגרת דיון שוויונית לשני הצדדים - תימסר קביעת הזכאות לפיצוי לידי ועדות רפואיות".

כמו צמח בר

יותר משנה חלפה מאז החליטה הפרקליטות להעמיד לדין את ראש עיריית רמת גן, צבי בר, בעבירות של לקיחת שוחד. החלטה סופית עדיין אין, וגם לא תהיה בחודשים הקרובים. זאת, לצורך השלמות החקירה, בין היתר עקב ההחלטה למשוך את כתב האישום נגד איש העסקים עמנואל ארביב, שהואשם במתן שוחד לבר.

וכך, בר ממשיך לשבת על כס ראש העיר כמימים ימימה, ולא נראה שיש לו כוונה כלשהי לוותר על כיסאו, שאותו הוא מחמם זה יותר מ-20 שנה. ממילא, החוק קובע שגם אם יוגש נגדו כתב אישום ויתנהל נגדו משפט, לא ייאלץ בר לפרוש, אלא רק אם וכאשר הוא יורשע בעבירות שיש עמן קלון, ופסק-הדין יהפוך לחלוט.

בנקודה הזו, מומלץ לבר לבחון את המצב בשנית. הלכת דרעי ופנחסי קבעה שבג"ץ רשאי להקדים את המועד הקבוע בחוק, ולחייב שרים לסיים את כהונתם במועד הגשת כתב אישום - ובמקרה שאינם מתפטרים, לחייב את רה"מ להעבירם מתפקידם - אף שהמועד הקבוע בחוק היסוד הוא רק לאחר הרשעה בעבירת שיש עמה קלון. אולם הן בג"ץ והן הפרקליטות מפרשים את הלכת דרעי באופן גמיש יותר, כך שייתכנו מקרים שבהם החובה לסיים את הכהונה נוצרת עוד לפני הגשת כתב האישום עצמו.

בדיון שהתקיים ביום רביעי האחרון בעתירתו של חבר מועצת העיר, ד"ר אבי ליליאן, נגד בר, נראה היה שהשופטים מסכימים עם בא-כוחו של ליליאן, עו"ד עופר לרינמן, להחיל את הגישה הזו גם בעניינו של בר. שופטי ביהמ"ש העליון עדנה ארבל, ניל הנדל ונעם סולברג ניסו לברר עם נציגת הפרקליטות מתי צפויה ההחלטה הסופית בעניינו של בר, וגילו כי מדובר בכמה חודשים, לא בשבועות ספורים.

בשלב זה הם החליטו להשאיר את העתירה תלויה ועומדת, לקבל עדכון מהפרקליטות בתוך ארבעה חודשים בשאלת ההחלטה על כתב אישום, ולהחליט אז אם לחייב את בר לפרוש מתפקידו. בסופו של דבר, עשוי עוד להתברר, כי אריה דרעי סייע לתושבי רמת גן לסיים את כהונתו של ראש העיר החשוד בפלילים (בג"ץ 5141/11).

צרו איתנו קשר *5988