ביהמ"ש השלום: לא ניתן לחייב מתדיין דובר ערבית לממן מתורגמן

נקבע כי על המדינה לשאת בעלות שכר המתורגמן כשהצדדים אינם דוברים עברית

לא ניתן לחייב מתדיינים דוברי ערבית לממן על חשבונם את שכרו של מתורגמן שיתרגם בזמן אמת את הדיון המשפטי שבו הם משתתפים, ועל המדינה לשאת בעלות שכרו של המתורגמן - כך קובעת שופטת בית משפט השלום בירושלים, תמר בר-אשר צבן, בהחלטה עקרונית שהתקבלה השבוע, במסגרת דיון משפטי בעניינם של שני תושבים ערבים בהליך אזרחי.

ההחלטה סותרת את הנוהל שהפיצה הנהלת בתי המשפט בחודשים האחרונים, ולפיו בהליכים אזרחיים, להבדיל מפליליים, על הצדדים יהיה לממן את עלות שכרו של מתורגמן, כאשר הצדדים אינם דוברים עברית.

השופטת הוסיפה כי "למיטב ידיעתי וידיעת חבריי שעימם בדקתי את העניין, במהלך השנים האחרונות ועד הפצת נוהל התרגום, תרגום ללשון הערבית בבית משפט זה בהליכים אזרחיים מומן על-ידי בית המשפט, בעוד שהצדדים להליכים אלה לא נדרשו לשאת בעלות התרגום. מקרים שבהם הצדדים נדרשו לכך היו מקרים חריגים, בודדים ונדירים, שלא עלה בידיי לאתרם".

לדבריה, "אין מחלוקת ששיעור ההליכים בבית משפט זה, בית משפט השלום בירושלים, שבו יש צורך במתורגמן ללשון הערבית, הוא ניכר ומהווה שיעור משמעותי מכלל ההליכים הנשמעים בו".

הנהלת בתי המשפט התייצבה לדיון, באמצעות הפרקליטות, וטענה כי בהתאם לנוהל החדש, הצדדים עצמם הם שצריכים לשאת בעלות התרגום. ואולם השופטת קבעה כי "אין כל הוראת חוק הקובעת שבית המשפט רשאי להטיל את מימון שכרו של המתורגמן על בעלי הדין".

לדברי השופטת, ההבדל בין הליכים פליליים לאזרחיים נעוץ בכך שבהליך פלילי על המדינה לתרגם את הדיון לכל שפה שאותה דובר הנאשם, ואילו בהליכים אזרחיים על הצדדים מוטלת החובה לתרגם את הדיון, אלא אם כן הם מדברים בשפה רשמית במדינה - וערבית היא אחת משתי השפות הרשמיות. הנוהל של הנהלת בתי המשפט, קבעה השופטת, הוא איפוא "בניגוד לדין".

עוד מציינת השופטת כי "אפילו אם טעיתי, יש מקרים שבהם נכון הכלל כי לא די להיות צודק, אלא ראוי לנהוג בתבונה. היצמדות להוראות חוק כאלה ואחרות ואל פרשנות בדרך שפורשה על-ידי הנהלת בתי המשפט, עשויה אמנם להביא לחיסכון כספי ניכר בתקציב הנהלת בתי המשפט, אולם לא מן הנמנע כי המחיר לכך יהיה גבוה בהרבה, באופן שלא ניתן לאומדו בכסף".

עו"ד לאון אמיראס, מ"מ יו"ר ועד מחוז ירושלים בלשכת עורכי הדין, הביע קורת-רוח מפסק הדין. "במחוז ירושלים יש מאות אלפי מתדיינים תושבי מזרח העיר וכן מתדיינים שהינם תושבי השטחים הפונים לבתי המשפט השונים במחוז ירושלים, וזכותם להתדיין בשפת אימם שהיא שפה רשמית במדינה", מסר אמיראס, "או לפחות שהמדינה תממן מתורגמנים על חשבונה, שכן מדובר במימון שירות על מנת לשמור ולא לפגוע בזכות יסוד של התושבים".

עו"ד ח'ורי, תושב ירושלים וחבר בית הדין המשמעתי של המחוז, מסר כי "כנראה שהחלטת בית משפט השלום אינה המילה האחרונה. יש להניח כי הנהלת בתי המשפט תערער על החלטה זו, על מנת לעמוד על הנוהל הקיים לתשלום שכר מתורגמן של המתדיינים דוברי השפה הערבית על חשבונם. הגיע הזמן שהנהלת בתי המשפט תמנה כמות של שופטים דוברי השפה הערבית, כדי לחסוך בעלויות תשלום שכר מתורגמן". (ת"א 2636/09).