דוח אמון
2019
הנקראות ביותר

זו הפכה לתופעה. חברות במו"מ להגעה להסדר חוב, מתנות אותו בקבלת פטור גורף מאחריות, לנושאי המשרה ובעל השליטה בהן. ואין הכוונה בהכרח לפטור מכך שחלילה ייחסו לנושאי המשרה את חובות החברה לנושים.

מדובר בפטור גורף מטענות לכל דבר ועניין. מחיקת העבר ופתיחת דף חדש. זה התחיל בהסדרי החוב הראשונים בשנת 2008 ומאז רואים זאת כמעט בכל הסדר.

זכור, כי באחד מהסדרי החוב הראשונים שהגיעו לאולמה של כבוד השופטת ורדה אלשייך, העירה השופטת למחזיקי האג"ח כי איננה מבינה מדוע הסכימו לפטור כה גורף מאחריות. ההערה לא לוותה בדרישה לביצוע שינוי במתווה הסדר החוב. והשיירה עברה.

ניקח לדוגמה - וכאמור מדובר במקרה שהפך לשכיח - את אמפל שבשליטתו של מר יוסי מימן המצויה בימים אלה בהסדר חוב בהיקף של 900 מיליון ש"ח. אמפל דורשת קבלת פטור כאמור כתנאי למתן תוספת ריבית לאג"ח. עוד מותנה הפטור, באופן ספציפי, בהזרמת כספים על-ידי בעל השליטה (משמע רכישת הפטור על-ידו). מסתבר, כי הפטור הגורף הוא בנפשם של החברה ובעל השליטה בה ואולי גם מהווה גורם המעכב את ההגעה להסדר. פורסם, כי סירובם (המוצדק) של נציגי מחזיקי האג"ח למתן פטור גורף כאמור, נענה על-ידי החברה כי מדובר בפטור "סטנדרטי לגמרי".

אחריותם נושאי משרה בחברה קבועה בדין. וגם גידורה. בגין הפרת חובת האמונים, קרי פעולה בניגוד עניינים עם אנטרס החברה, חברה אינה רשאית לפטור, לשפות או לבטח נושאי משרה בה. לעומת זאת, בגין הפרת חובת הזהירות, קרי רשלנות, ניתן גם ניתן להגן על נושא המשרה, ועל חשבונה של החברה. אם כך יחפצו בעלי המניות בחברה. ויש בכך רציונל רב, שכן מי שלא עושה לא טועה. ולעיתים גם, רחמנא ליצלן, מתרשל.

ומה לגבי נושי החברה? הדין מטיל מגבלות על אפשרויות הפטור מאחריות אשר חברה רשאית ליתן ונושאי המשרה בה אולם אינו מטיל מגבלות ביחס למתן פטור כאמור על ידי נושי החברה. וניתן לומר שגם בכך יש היגיון, שכל זוהי ממלכת חופש החוזים. אם כך יחליטו הצדדים לחוזה, ובענייננו החברה ונושיה, אז מה לנו כי נתערב. ואולם, מה לגבי פעולה בזדון? והיעדר שקיפות עד כדי הטעיית נושים? ומצגי שווא ביודעין? הרי במהלך הדרדרותה של חברה לכיוון הסדר חוב, לא נדיר לראות חברות, אשר נושאי המשרה בהן ולעיתים גם בעל השליטה, חוטאים בכגון דא.

נראה זה סביר להניח, כי ברגעיה הקשים אלה, התנהלותה של חברה (על נושאי המשרה בה ובעל השליטה), עשויה להיות שונה בין מצב עולם בו "סטנדרטי לגמרי" לקבל פטור גורף כאמור לבין מצב עולם בו כולם יודעים כי קיימים גבולות סבירים לפטור מאחריות. בדומה לדילמת האסיר, בה הערך המצרפי מקסימלי כאשר המשתתפים יכולים להסתמך על האופן בו ינהג הצד השני ולתאם עמדות.

עבודתם של נציגי המוסדיים בנציגויות, מבורכת. מדובר לרוב בעובדים של בתי ההשקעות, מנהלי השקעות או אנליסטים בדרג משנה עד בכיר, אשר תפקידם זה מתווסף לעבודתם השוטפת ואינם מתוגמלים תגמול נוסף על השעות הארוכות והקשות במו"מ להשגת ההסדר, על הלחצים (גם הפומביים) הנלווים לכך. אין כל ספק כי נציגים אלה עושים עבודתם נאמנה ונלחמים את מלחמתם של העמיתים. ואולם, זקןקים הם לרוח גבית, הכוונה וכללים, קרי, סטנדרטיזציה ורגולציה.

יש לברך על קידום החקיקה לתיקון חוק החברות בעניין חברות בקשיים פיננסיים והסדרי חוב. זהו אינו פופוליזם אלא כורח המציאות. הצעת החוק מטפלת בשני שלבים חשובים: השלב הראשון בו מחזיקי האג"ח סבורים כי מתקיימת עילה לפירעון מיידי (לרבות עילת הסל - קיים חשש סביר כי האג"ח לא ייפרע במועדו) - או אז ניתן יהא לפנות לבית משפט למינוי "בודק" אשר ימליץ לגבי מצבה של החברה ואף יבחן האם עסקאות בעלי עניין פוגעות בזכויות הנושים. והשלב השני, בו מתקיימים מגעים להסדר חוב - או אז יתמנה מומחה מטעם בית המשפט לבחינת כדאיות ההסדר עבור מחזיקי אגרות החוב, אשר מגיש חוות דעתו לבית המשפט. במקרים בהם ניתן פטור כאמור, על המומחה לבחון את ערכו הכלכלי המשוער של הפטור, והאם בנסיבות ההסדר ראוי להעניק את הפטור המבוקש, כולל לגבי מי שכיהן כדירקטור צללים (קרי בעלי עניין או בעל שליטה אשר שימשו בפועל כדירקטורים על אף שלא מונו פורמלית). עלויותיהם של בודק ומומחה כאמור בטלות בשישים כשמדובר, לדוגמה, בהסדר חוב בהיקף של אמפל (900 מש"ח שרובם מתוך החיסכון הפנסיוני של כולנו).

כך, יהיה פיקוח על מינו וטיבו של הסטנדרט הנולד.

עו"ד רונן וינוגרד, שותף וראש מחלקת שוק ההון במשרד ארנון שגב ושות', מייעץ לגופים מוסדיים בפעילות ההשקעה

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
הסיפורים הגדולים של היום
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
דין וחשבון
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
עקבו אחרינו ברשתות