את מי המליכו המצרים על עצמם

מורסי אינו כמו הענקים אנואר סאדאת, חוסני מובארק וגמאל עבד אל נאצר

דיפלומט ערבי נחת השבוע בקהיר ובפיו מסר לצמרת השלטון במצרים. שמענו על מצבו של חוסני מובארק, סיפר למארחיו, אנא מסרו לו שלא ימות כל כך הרבה, הדבר עלול להשפיע לרעה על בריאותו.

מובארק כבר איננו נשיאה של מצרים, אבל חוכמת הרחוב ששררה בזמנו עדיין חיה ונושמת. הבדיחה הזאת, שמתרוצצת בקהיר בשבועות האחרונים, נועדה ללמד כי המצרי הפשוט איננו ממהר לאמץ את הספינים של המועצה הצבאית העליונה על אודות מצבו הבריאותי הרופף של הנשיא המודח. הם הרגו אותו פעמיים, ובחסות הפעמיים האלה סידרו לו הטבות. בראשונה ניתן לשני בניו לסעוד אותו למרות היותם עצורים בכלא אחר, ובשנייה העבירו אותו מכלאו, בבהילות פומפוזית, לבית החולים הטוב ביותר בקהיר, שבו הוא נמצא עד היום.

מובארק עוד איתנו, לידיעתו של הקורא בנימין בן אליעזר, חי ונושם בכוחות עצמו. הוא ודאי מדוכדך, אבל מפעם לפעם מגחך בינו לבין עצמו על המחליף שהמליכו המצרים על עצמם. אולי הוא גם מתלוצץ על כך עם רופאיו.

אצל מובארק, ד"ר מוחמד מורסי לא היה זוכה אף לא לתפקיד זוטר בלשכה. אכן צדק השופט פארוק סולטאן שהודיע על ניצחונו: מורסי אינו נשיאה הרביעי של מצרים. הוא הנשיא הראשון בעידן הרפובליקה השנייה.

בעידן הזה, חולק הממסד הביטחוני את השלטון במשותף עם האחים המוסלמים. משלל סיבות ונימוקים, אין להציב את מורסי ברשימה אחת ליד ענקים כמו גמאל עבד אל-נאצר, אנואר סאדאת וחוסני מובארק.

איזה נשיא המליכו המצרים על עצמם בכל זאת? מורסי הוא מהנדס מתכות בהשכלתו, אב לחמישה, בן 61. את הדוקטורט שלו עשה בשנות השמונים באוניברסיטת דרום קליפורניה. נושא מחקרו היה מנועים של חלליות. חלק מהמחקר ביצע עם סוכנות החלל האמריקנית נאס"א.

הדרך שהביאה אותו לנשיאות ראויה למאמר נפרד. אם תגידו למפקד צבא מצרים, סאמי ענאן, כי הבחירות האלה היו חופשיות ודמוקרטיות, הוא יצחק לכם בפנים. המועצה הצבאית העליונה לא חדלה לבחוש מאחורי הקלעים ולפעול כדי להטות את התוצאה לטובתה.

עוד לפני שנבחר, נחשב מורסי לאישיות המקורבת ביותר לגנרלים מבין ראשי האחים המוסלמים. עד מהרה הם הבינו שהוא פרגמטי ונטול מניירות. לא כריזמטי כמו חיירת שאטר, המתמודד הראשון שהריצו האחים לנשיאות, שנפסל ולא במקרה. במינויו של מורסי גרפו הקצינים את כל הקופה. לא רק שהרגיעו את האווירה הסוערת, הם אף קנו להם שותף הקרוב לדעותיהם.

מי הבוס?

ואכן, לתפקיד החדש ניגש מורסי בזהירות, בחשש ובכבוד רב לצורכי הציבור - תכונה בלתי מפותחת במיוחד אצל קודמיו. בנאום ההכתרה הוא הכריז כי בכוונתו להיות הנשיא של כולם. לדאוג לנשים, לקשישים וגם לנוצרים. כל המצרים, מבחינתו, שווי זכויות, פרט לו עצמו. "לי יש רק חובות", אמר.

35 שנותיו בשירות האחים המוסלמים מעידות על עברו הסולידי. בצעירותו עמד מורסי בראש "הוועדה למאבק בציונות" במחוז לידתו, אל-שרקייה. היה זה גוף חסר שיניים, תעמולתי בעיקרו, שנועד יותר להביך את השלטון בגלל יחסיו עם ירושלים, מאשר לבטא עמדה נגד ישראל.

עיקר פרנסתו בא כמרצה באוניברסיטה. הוא כיהן כחבר פרלמנט בעידן מובארק מטעם האחים המוסלמים. בינואר 2011, רגע לפני פרוץ המהומות, הושלך למעצר קצר מועד יחד עם בכירים אחרים בתנועה, במסגרת צעדי מנע של השלטון.

מוקדם לקבוע איזו אידיאולוגיה תוביל את מורסי בכהונתו וכמה דומיננטי יהיה הרקע שלו כאיש האחים המוסלמים. אפשר להתנבא כי בראשית כהונתו, הערך העליון שינחה אותו יהיה טובת העם, או מה שמכונה במצרים "הגשמת מטרות המהפכה".

סמכויותיו לא יהיו נרחבות. אף שפילדמרשל חוסיין טנטאווי יכהן בסך הכול כשר הגנה בממשלתו, בפועל הוא יהיה עבורו הבוס. מורסי יצטרך לעבוד בשיתוף פעולה עם הגנרלים, שאם לא כן, סמכו עליהם שימצאו את הסעיף בחוק שישלח אותו הביתה.

jackie-h@zahav.net.il