אופנת בגיר: בוגרי בתי הספר לעיצוב אופנה יוצאים עם בשורה

רוחות חדשות מנשבות בין הקולקציות של הבוגרים הטריים של בתי הספר לעיצוב אופנה. מה הן מבשרות?

כמדי שנה, בחודש יולי, מתקיימות בזו אחר זו, תצוגות הגמר של בוגרי מחלקות האופנה בבתי הספר לעיצוב שנקר, בצלאל, ויצ"ו חיפה וסמינר הקיבוצים. בכך יוצאים עשרות בוגרים אל דרכם העצמאית, בשאיפה שיטביעו את חותמם בענף האופנה המקומי והבינלאומי.

בקולקציות הבוגרים השונות, ניכרת יצירתיות מרשימה ובדומה למגמה של השנים האחרונות, גם הפעם בלט הניסיון לצמצם את הפער בין מפגני כישרונות מוחצנים - כמעט הזויים בתפארתם - לבין דרישות השוק המציאותיות יותר. כך או כך, מדובר במלאכת מחשבת של מיטב הכישרונות בארץ, שיוכלו להעיד על מירוץ מורט עצבים, באווירה תחרותית כמעט אכזרית ובעבודה מסביב לשעון. הקולקציות, רובן בעלות אמירה מגובשת, עוצבו על-פי מקורות השראה חופשיים, מנקודת מבטו האישית של כל סטודנט. אם לשפוט על-פי התוצאה, אין זה מקרה שבעשור האחרון שוטף את הארץ גל של מעצבים צעירים בעלי תפישה חדשה ועצמאית בקשר לאופנה ולתעשייה.

"זיכרון שביר"

ערבה פולק קרטין, ויצ"ו חיפה

בהשראת האמן היפני טוקיוג'ין יושיאוקה, המתרגם ביצירותיו את תחושות הטבע מתוך הזיכרון שהוא מותיר בנו, חקרה ערבה פולק קרטין את עולם הפרפרים, כזיכרון הטבע שלה.

הקולקציה, בנגיעות ילדותיות רומנטיות ומתוחכמות, מספרת את סיפורם של הפרפרים כחלום ילדות, תוך שימוש בהדפסים גרפיים שונים.

"סטנד-סטילס"

שירי ברנט, שנקר

על קירות ביתה של ברנט, מוצג לראווה אוסף מצלמות ישן שבהן השתמש אביה במהלך שנותיו כקולנוען. הקולקציה שלה עוסקת במצלמה הישנה, תהליך הצילום, האקראיות, ובטעויות הנוצרות בתהליך הפיתוח היוצרות קסם חדש - איכות ישנה ו"בלתי ניתנת לשחזור".

הקולקציה, על-פי ברנט, מתמקדת ברגע אחד של חשיפה, שבו נגלית התמונה לראשונה.

"הרגש האוקייני"

יעל גורן, בצלאל

צורתם של פרטי הלבוש המוצגים בקולקציה של יעל גורן, נובעת מיצירת קשרים בהתייחסות לתבנית של גזרה בסיסית. קשרים אלה מבטאים באופן סימבולי את החיבור לאם, ומייצגים משאלה להתמזגות עמוקה ועוטפת באמצעות דימוי הים, שבמקרה זה מייצג את התת-מודע במלוא עוצמתו, כ"מקור החיים", או "האם המקורית".

"גבולות השליטה"

קרין לייקוביץ', שנקר

פרויקט מחקרי העוסק בדיאלוג שבין תהליכי עיצוב מתקדמים, על-ידי תוכנת תלת-ממד, ובין טכניקות עיצוב מסורתיות בעולם האופנה הוא ההשראה לקולקציה הזו. על-פי קרין לייקוביץ', המחשב מציע הצעות עיצוביות כשותף פעיל ולא רק ככלי ביד היוצר. התוצאה היא בגדים תלת-מימדים שצורתם המורכבת התקבלה בתהליך הממוחשב.

"פריחה שברירית"

לי גרבנאו, שנקר

אמן הזכוכית רנה לאליק והרקדנית לואי פולר, פעלו בתקופת הארט-נובו בפריז. לאליק שאב השראה בעיצוב תכשיטיו ממוטיבים יפנים כמו פריחת הדובדבן, פרגים וסנוניות ולואי פולר פיתחה סגנון ריקוד חדש בהשראת המחול המסורתי של הגיישות. הקולקציה היפה של גרבנאו מחברת בין שני האמנים, בדמות שמלות ערב המורכבות, בין השאר, מפיתוחי זכוכיות ופימו שיצרה.

"קשר לבן"

רעות מרלי, שנקר

נקודת המוצא של המעצבת הוא אוסף פרטי לבוש לבנים משלהי שנות ה-20 שיובאו מברלין על-ידי סבתא רבתא שלה. על-פי מרלי, הפריטים הללו, ששימשו באותה תקופה להלבשה תחתונה, היו עשירים ברקמות ותחרות, רקומים וסרוגים בעבודת יד. הרצון להחזיר את הגישה הרומנטית של פעם, שכללה עבודת יד ותשומת לב לפרטים הקטנים, היה אבן היסוד לקולקציית הריזורט המקסימה שלה.

"חלומות"

אולגה רוטשטיין, סמינר הקיבוצים

עולם דמיוני שבוחן את הגבול בין חלום למציאות הוא הרעיון העומד בבסיס הקולקציה הזו. הפריטים עשויים מבד סינטטי שעבר עיבוד וקיפול וכך נוצר מירקם בד ייחודי ושברירי, שבשילוב עם בד כותנה דק - משקף הלך רוח של אזור דמדומים. עיבוד הטקסטיל המתוחכם ושילוב הכותנה הטבעית בבד סינטטי שקוף שעובר שינוי צורה, מדגישים את "הנוף כחלום".

"מעטפת בין יחסים"

סיוון ושדי, סמינר הקיבוצים

מערכות הלבוש הגיאומטריות והמורכבות של סיוון ושדי, פועלות כאלמנט המחדד ומעצים את הניגוד שבין הגוף לבגד. טכניקת פיתוח הדגמים מבוססת על מעבר בין הגדלים, תוך קיפולים משתנים וכך, על-פי המעצבת, הגוף מוכפף לאסתטיקה של היחס המתמטי של "חתך הזהב", הנתפס בתרבות המערבית כיחס הרמוני.

"תצורות גוף"

מור נחום, סמינר הקיבוצים

קולקציה בת חמש מערכות לבוש, שעשויות ברובן מעורות בקר ומבטאות חקירה מעמיקה וסיזיפית של צורות הגוף. לפי נחום, הטופוגרפיה של הגוף משתנה עם הזזת קווי המתאר שלו. במרכז הפרויקט - בדיקת גבולות הגוף הנשי, כשבעבודתה, שיבשה מור את קוו המתאר הקלאסיים שלו, ויצרה בגדים הנעים בתפר שבין קווי הגוף האנושיים לבין תצורת הגוף חדשה.

"לבוש ישראלי"

מיכל קוטלובסקי, סמינר הקיבוצים

פריטי הקולקציה מתייחסים למאפייני הרישול בלבוש הישראלי במגע מתערב ומתקן. הגזרות נבנו בקפידה, במטרה להפוך את הסגנון האקראי והמרושל למכוון ואסתטי. הדגמים נוסחו באמצעות מאפייני לבוש בולטים בלבוש הישראלי ונוסחו מחדש, כך שיתקבל לבוש מעוצב, מאורגן ובנוי. את ההשראה לקולקציה שאבה המעצבת בזמן ביקור בתערוכת "אתא" במוזיאון תל-אביב (שהתקיימה בתחילת השנה), שעוררה בה שאלות ושלחה אותה למסע של חיפוש וחקירה בניסיון להבין מה משמעות המושג "לבוש ישראלי" כיום.