בנק מזרחי טפחות חויב לשלם פיצוי בסך כ-1.5 מיליון שקל ללקוח עסקי של הבנק, לאחר שחדל לכבד צ'קים בחשבונותיו בשל חריגה קטנה יחסית בחשבון והגביל את החשבונות, ללא התראה מראש וללא תיאום עם הלקוח, ובכך גרם לקריסת עסקי הנדל"ן שלו.
השופטת ד"ר דפנה אבניאלי מביהמ"ש המחוזי בת"א ציינה כי "באבחת חרב ובאכזריות, נקטעה פעילותו העסקית של הלקוח. צ'קים שהופקדו בחשבון חוללו, ומשהגיע מספרם ל-10 הוגבל החשבון ולא ניתן היה לעשות בו עוד שימוש... הבנק ידע היטב, כי הלקוח לא יוכל לעמוד בהתחייבויותיו כלפי ספקים, קבלנים ורוכשי דירות אם צ'קים שלו יחוללו... מדובר בפעולה בחוסר תום ולב ושלא בדרך מקובלת, ואין להשלים עמה".
התובע, אברהם שכטר, טען כי עקב חוסר מקצועיותו וחוסר תום לבו של בנק המזרחי הוא איבד את כל רכושו ונגרמו לו נזקים בסך של כ-5 מיליון שקל. לפי גרסתו של שכטר, ב-96' סיכם בעל פה עם נציגי הבנק כי יועמד לו אשראי ללא הגבלת סכום לצורך ביצוע פרויקטים של בנייה, וכי סכומי האשראי יילכו ויגדלו, ככל ששווי הנכסים שישועבדו לבנק יגדל.
שכטר פעל לפי סיכום זה בחשבונותיו השונים, ולאחר זמן מה הגיעה יתרת החובה בחשבונו ל-450 אלף שקל והאובליגו ל-660 אלף שקל. ואולם, בסוף אותה שנה זומן לפגישה עם מנהל אזור חדש בבנק, שהודיע לו כי הוא חורג ממסגרות האשראי המאושרות שלו, וכי הבנק מסרב להעמיד לו אשראים נוספים. מאותו שלב, סוכם, תאושר לו משיכת כספים וכיבוד צ'קים רק כנגד הפקדת כספים בחשבון, שלא יביאו לגידול בהיקף החוב לבנק.
לטענת התובע, דרישה זו הייתה הפרת ההסכם שנכרת עמו, אך הוא נאלץ להסכים לה בלית ברירה. בהמשך, טען, סירב הבנק לכבד צ'קים בחשבונו, עד שלאחר זמן הוגבל חשבונו והדבר הוביל לקריסת עסקיו. לטענתו, הוא נאלץ לממש את כל נכסיו בזמן קצר ובהפסדים עצומים, על מנת לכסות את יתרת החוב בחשבון.
מנגד טען הבנק כי לא הייתה הסכמה על העמדת אשראי ללא הגבלת סכום, וכי מדובר במקרה פשוט של לקוח שחרג ממסגרות האשראי ומשך כספים מחשבונו, מבלי שהייתה בידיו יכולת להחזירם, וכתוצאה מכך נקלע למשבר כלכלי, שהוא כולו פרי מעשיו ומחדליו.
החלום נגוז
ביהמ"ש קיבל חלקית את תביעתו של שכטר, וקבע, כי הוכח בפניו, "כי הלקוח לא יזם את מכירת הנכסים החפוזה מסיבותיו הוא, אלא מתוך רצון לסלק את חובותיו לבנק ולנושים אחרים. החובות נוצרו עם הפסקת האשראי וחילול הצ'קים על-ידי הבנק".
עם זאת, ציין ביהמ"ש כי לא כל האשם מוטל על הבנק. "אין ספק, כי עסקינן באדם שחלום חייו, להפוך ליזם ולגורם מוביל בעסקאות עתירות תעוזה ודמיון - נגוז. אין גם מחלוקת, כי התובע נאלץ לממש נכסים במחירי הפסד כדי לשלם את חובותיו לבנק", ציינה השופטת אבניאל, אך הוסיפה כי "חלום חייו של התובע התנפץ לא רק בשל חילופי מנהל האזור ושינוי מדיניות הבנק כלפיו, אלא משום שלא השכיל להבין, את הסיכון הטמון במינוף עסקאות נדל"ן באמצעות מימון בנקאי".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
