מפרקי קווי אשראי דורשים שכר של עד 10 מ' ש'

מחזיקי האג"ח של החברה שקרסה בשנות ה-90 מכנסים אסיפה לאישור הסדר נושים והחלפת המפרקים: עו"ד יצחק מירון ורו"ח חיים רבינוביץ' ■ מירון ל"גלובס": "מגיע לנו 15% מכל מה שנשיג ועוד הוצאות פירוק; הסדר החוב משתלם רק לקובי מימון"

ערב אישורו של הסדר חוב בחברת קווי אשראי שקרסה, דורשים מפרקי החברה, עו"ד יצחק מירון ורו"ח חיים רבינוביץ' (המכהנים בתפקידם משנת 1999), שכר טרחה של 5-10 מיליון שקל, כך נודע ל"גלובס". במקביל, פועלים חלק ממחזיקי האג"ח של קווי אשראי להדיח את המפרקים אחרי 13 שנות עבודה.

עו"ד מירון אמר היום ל"גלובס" כי, "מגיע לנו 15% מכל מה שנשיג, ועוד הוצאות פירוק לפי מה שביהמ"ש ייקבע". יש לציין כי למרות שהיקף התביעה המקורית שהגישו מפרקי קווי אשראי בשנת 2004 עמד על כ-500 מיליון שקל, צפוי הסדר החוב בחברה לעמוד על כ-26 מיליון שקל בלבד (כולל התשלום למפרקים). בחודש מארס נחשף ב"גלובס" כי הנתבעים בפרשת קווי אשראי, בראשות קובי מימון וחיים צוף (בעלי השליטה בקבוצת יואל-ישראמקו), הגישו הצעה לתשלום של 50 אג' לכל 100 אג' ערך נקוב במסגרת הסדר חוב בחברה.

מחזיקי האג"ח הסכימו לכך, אך בהמשך הגיח כמו משום מקום משקיע המיוצג על ידי עו"ד רמי בובליל, והגיש הצעה משופרת למחזיקי האג"ח (בגובה 55 אג'). על רק מחלוקות בין המחזיקים פרסם אתמול נאמן האג"ח, יובנק חברה לנאמנות, הודעה על כינוס אסיפה כללית מיוחדת.

האסיפה תתכנס ביום שלישי הבא (17.07) כדי לאשר את הסדר הנושים, וכן לדון בהחלפת המפרקים "לאור דרישה שהתקבלה אצל הנאמן ממחזיקים בשיעור של יותר מ-10% מהערך הנקוב של האג"ח".

"המזימה נחשפה"

עו"ד רמי בובליל אמר היום כי "העובדה שהנאמן מעלה על סדר היום דרישה להחלפת המפרקים גובלת בשערורייה ובחשש ממשי, שככל הנראה מי מהנתבעים חושש שהמפרקים הצליחו לעלות על מסלול הטיית הכספים מהחברה למקומות זרים. לא ברור מטעם מי פועל הנאמן - מחזיקי האג"ח או גורמים עלומים".

עו"ד אופיר נאור, המייצג את נאמן האג"ח, מסר כי "אנו פועלים מתוך מטרה אחת ויחידה - לאחר למעלה מעשור שבו שכחו את מחזיקי האג"ח כמעט לחלוטין, הם יקבלו סוף סוף חלק משמעותי מהכסף שלהם. משורה של נימוקים שאיני מעוניין להידרש אליהם, הקשורים בניהול תיק הפירוק דנן לאורך השנים, ולאור התחושה כי המפרקים פועלים למנוע את אישורו של הסדר הנושים, פנו מחזיקים בעלי כמות ניכרת של אג"ח אל הנאמן וביקשו שיפעל לצורך החלפת המפרקים".

עו"ד יצחק מירון, מפרק החברה (לצד רו"ח חיים רבינוביץ'), מסר כי "יש רק אחד שהסדר החוב בקווי אשראי משתלם לו, וקוראים לו קובי מימון".

ביחס לדרישה של מימון ויתר הנתבעים לפטור מתביעות עתידיות מסר מירון כי, "יש בידינו עדויות שיובל רן קיבל לכאורה שלושה מיליון דולר מידי קובי מימון ומשפחת לבנת, כדי שידאג שקווי אשראי תמכור להם את המניות בתאגידי הנפט. אם התביעה נגדם תימשך יהיה בידנו יותר כסף, אך הנתבעים השתלטו על חלק מהאג"ח, וכך הם רוצים לפעול נגד האינטרס של קופת הפירוק. כיוון שהמזימה נחשפה הם מנסים עכשיו להחליף את המפרקים. המפרקים לא יירתעו מהתרגיל כמו שלא נרתעו מתרגילים שהנתבעים עשו בעבר. העובדה שהנתבעים מציעים לשלם לנושים עשרות מיליוני שקלים מוכיחה שהמפרקים צדקו לאורך כל הדרך".

מעורכי הדין פנחס רובין וירון אלכאוי ממשרד גורניצקי ושות', המייצגים את הנתבעים, נמסר בתגובה: "יש להצטער על כך שהמפרק ראה להפריח טענות סרק לעיתונות, על מנת לחבל ולסכל אינטרס לגיטימי של נושים להגיע לפשרה ולקבל כספים לאחר כחמש עשרה שנות פירוק, בהן הובלו הנושים על ידי המפרק במדבר-חרבה. אלמלא הפשרה היה ההליך, הנגוע בסכנת התיישנות ועילות סילוק נוספות, נמשך עוד לפחות עשור נוסף ומסתיים במפח נפש לנושים, משום שאין בתביעה ממש. דברי הדיבה כאילו שיובל רן קיבל 3 מיליון דולר הינם מחזור של טענות שהופרחו ופורסמו בעבר אין ספור פעמים, ואישור ההסדר על ידי כל הנושים, למרות ניסיונות המפרקים לחבל בהסדר, מוכיח שגם הם מבינים שמדובר בטענות שווא. במסגרת הסדר הפשרה משלמים הנתבעים סכומים מהותיים, שאין באמת עילה לחייבם לשלם, רק כדי להימלט מההתלהמות התקשורתית אותה מלבה המפרק בכל פעם שהוא חש תסכול מסטטוס ההליך. ההשמצה בכתבה מהווה דוגמא נוספת לכך ולניסיון המתמשך של המפרק לפגוע במוניטין הנתבעים וביושרם. ראוי היה להתרכז בהליך ההסדר בבית המשפט חלף אשר להזין את התקשורת בדברי דיבה ולשון הרע במזיד".

החברה קרסה באמצע שנות ה-90

חברת קווי אשראי, שהייתה בשליטת יובל רן, קרסה באמצע שנות ה-90 וזמן קצר לאחר מכן עזב רן את הארץ ליוסטון, שם הוא מתגורר עד היום. בשנת 2004 הגישו מפרקי החברה תביעה כספית על סך מאות מיליוני שקלים נגד 19 בעלי מניות ומנהלים בקבוצה שקרסה, בראשות רן, קובי מימון וחיים צוף - בטענה שגרמו לאובדן הכספים שגייסה החברה בתחילת שנות ה-90, ויוחסו להם מעשי מרמה והונאה שונים שגרמו לבזיזת נכסי החברה והשתלטות על חברות נפט שהחזיקה (יואל-ישראמקו).