המגפה הכחולה: אלפי דגי מושט בכנרת מתים מווירוס מסתורי

לפי הערכות, וירוס קטלני מחסל כמחצית מהדגיגים בכנרת ■ איש אינו יודע מה השפעתו של הווירוס על האדם ומה יהיו השלכות על המערכת האקולוגית באגם

כשדייגי טבריה מעלים מהכינרת מושטים (דגי אמנון הגליל בשם העברי) בלי עין אחת או אפילו בלי שתי עיניים, ולפעמים גם בצבע שהוא על גבול השחור, הם כנראה מבינים שמשהו לא בסדר. ועדיין הדגים האלה מגיעים לשווקים ולחנויות הדגים, ומשם ללקוחות שוודאי לא מבינים מה הם אוכלים. רק מנחם לב, דייג ותיק מעין גב, מפריד את הדגים האלה מהרשת ובמקום לחנויות שולח אותם בבהילות למעבדות בתקווה שיימצא פתרון.

מדובר במחלה מסתורית שתוקפת את דגי הכינרת זה כעשר שנים, ולאחרונה התעצמה לממדים מפחידים. הסממנים החיצוניים של המחלה מתבטאים בשלבים הראשונים בדימום מעין הדג, ובהמשך בכך שהעין נאכלת מבפנים עד שהיא נעלמת ומותירה חור. אחר כך העין השנייה נעלמת באותו אופן, ובהמשך גוף הדג משחיר והוא מת.

במעבדות בישראל ובעולם מתנהל מאמץ מחקרי גדול לזיהוי הווירוס, כלומר לפענוח מנגנון פעולתו, מה שיאפשר לפתח תרופה (תרכיב חיסון). בהיעדר מידע מוסמך, איש אינו יודע אם המחלה מסוכנת לאדם או מה יכולות להיות המשמעויות ארוכות הטווח שלה מבחינת המערכת האקולוגית; כל שיודעים עתה הוא שמדובר בווירוס מקבוצת וירוסים המכונה VNN. כיוון מחקרי מסוים, שאותו ניסו לקדם חוקרים אמריקאים ושבו נתלו תקוות רבות, הגיע לאחרונה למבוי סתום, ועמו חוסלו התקוות לתרופה בעתיד הקרוב.

חזרה לכינרת: האחריות לטיפול בבעיית הווירוס המסתורי היא בעיקר של מנכ"ל משרד החקלאות יוסי ישי, המוביל את הטיפול הכולל בבעיות הדגה בכינרת. רק לאחרונה ניאות ישי לאשר שיש באמת בעיה ושצריך לטפל בה. בדיון בכנסת הוא גם הבטיח פתרונות, הבטחה שלא ברור על מה הסתמכה.

עם ותק של 12 שנים במשרד החקלאות, כמנכ"ל או כמחזיק בתפקידים בכירים אחרים, ואחרי שבעה שרים, ישי הוא האיש הקובע במשרד. בהיותו בעל רפת גדולה במושב שילת הוא מנוע מלעסוק במשק החלב, אבל בכל השאר הוא הפוסק האחרון. הוא מהיר דיבור, שולף מספרים ונתונים בקצב מסחרר, ויש לו הסבר לכל בעיה. אם אינך מתמצא באופן מוחלט בנתונים ישי יכול להטביע אותך בקלות בטיעונים ובמספרים. יש לו היכולת לשכנע שכל תקלה ומחדל כבר תוקנו וטופלו.

סדרת תחקירים שפורסמה במוסף זה בענייני משרד החקלאות הגיעה בשנה האחרונה לדיונים מיוחדים בוועדות שונות של הכנסת. בדיונים הללו ישי ספג התקפות כבדות על אמינותו, חלקן במילים עדינות וחלקן באמירות מפורשות וקשות. ישי מחייך, מפגין חזות של מי שלא נעלב, אבל מכריו אומרים שהוא לא שוכח וגם לא סולח. המקרה הבוטה ביותר הוא בעניין הבעייתי והמורכב מכול - הווירוס בכינרת.

אבירי הכינרת ומצב האגם

לפני שנחזור לווירוס יש להכיר את הדמויות המעורבות בעניין, ולהבין עד כמה מצבו של האגם בעייתי ורגיש. הראשון שבהם הוא מנחם לב, הדייג מעין גב שהוזכר בפתיח וכנראה האיש שמכיר טוב מכולם את דגת הכינרת. שנים הוא נוזף במנהל אגף הדיג חיים אנג'וני ובמנכ"ל ישי על אופן הטיפול בדגה. הוא שולח שוב ושוב הודעות טקסט חריפות לצמרת משרד החקלאות ולרשות המים, ורק עתה מבינים שצדק באבחנותיו. הווירוס הקטלני בכינרת, יש לציין, הוא רק אחת הבעיות שעליהן הצביע.

פרופ' משה גופן היה בעברו מנהל המעבדה לחקר הכינרת במכון לחקר ימים ואגמים. במשך 32 שנים הוא נחשב לחוקר הבכיר של הכינרת. זה זמן הוא מתריע על הזנחת הכינרת ומלגלג על אבחנותיהם של בכירי משרד החקלאות.

מנהל תחום דיג באגף הדיג במשרד החקלאות, ד"ר אורן סונין, מתריע גם הוא זה שנים באוזני שרי חקלאות על ניהול לקוי ורשלני של משק הדיג, ועל העדפת בריכות הדגים של הקיבוצים. האזהרות של סונין הקנו לו טיפול של 'עושה צרות מקצועי' במשרד, כמו מידור, פגיעה במעמד המקצועי ובתנאי העבודה, כולל החלטה להדיח אותו מתפקידו. בינואר השנה קיבל סונין ממבקר המדינה הגנה זמנית כחושף שחיתות, אולם לא ניתנה לו הגנה קבועה.

לא רק המפלס

במאי 2011 פרסם מבקר המדינה דוח (61ב) חמור על-אודות מצב הדגה בכינרת, דוח שאימת את ממצאי התחקירים שפורסמו ב-G. עיקרי הממצאים נגעו להתרשלות חמורה באכלוס דגיגים; להימנעות מעריכת סקרים חיוניים; לאי-אכיפה של הנחיות כלפי הדייגים; להיעדר פיקוח וטרינרי למרות מצב תברואתי ירוד של מפעלי הדגים, שבגינו אסור היה לתת להם היתרי יצוא לאירופה; לטיפול כושל בבעיית הקורמורנים, טורף המושטים הגדול בכינרת.

המבקר התייחס בחומרה להחלטות של מנהל אגף הדיג, חיים אנג'וני, שפגעו באוכלוסיית הדגים הצעירים, וקבע כי "אנג'וני נושא באחריות להתרת דיג ברשתות בלתי תקניות, שפגעו בדגה בכינרת (...) התמונה שהציג אנג'וני גם על השקעות בהפלגות הסקר וגם על המחקרים אינה מדויקת".

בהמשך הדוח כותב המבקר כי "אגף הדיג לא ניהל את הדיג באגם באופן תקין, והוא אחד האחראים להתדרדרות שחלה במצב הדגה באגם. אנג'וני נושא באחריות למצב שנוצר". מחדלי אגף הדיג, אומר המבקר, "מעוררים חשש ממשי לפגיעה אקולוגית אם חלילה תהפוך הכינרת לאגם שחיים בו מעט דגים מזנים ספורים". עמדת המבקר הייתה ברורה: אנג'וני אחראי למצב. אפילו במשרד החקלאות הבינו כי המשמעות היא שיש להעבירו מתפקידו.

וירוס שאינו מוכר

ועל הרקע העגום הזה נפלה פצצת הווירוס הקטלני. בעולם מתוקן הווירוס לא היה מפתיע את משרד החקלאות: כאמור מזה כעשר שנים שמנחם לב מזהיר שהמושטים הצעירים בכינרת מתעוורים בקצב מבהיל ושיש תמותה חריגה של הדגה. אבל משרד החקלאות בחר שלא לפעול, והתוצאות קשות; היקף המחלה זינק בתלילות: אם לפני כשלוש שנים הייתה ההערכה כי כ-10% מהשלל שמעלים הדייגים נגועים, לפני כשנה ההיקף הגיע כמעט ל-20%. כיום, אומר מנחם לב, 50% מדגיגי המושט בכינרת נגועים בווירוס, מתעוורים, הטחול שלהם מתנפח פי שלושה, הגוף משחיר, והם מתים באלפיהם.

הטרגדיה לא נעצרת שם. המחלה עברה, בשיעור תמותה נמוך יותר, שהולך וגדל, לדגים נוספים בכינרת: ביניות, טברנון, קרפיון וכסיף.

רק המצב המבהיל הזה הצליח להניע משהו במשרד החקלאות. ד"ר אבי אלדר, רופא בכיר בשירותים הווטרינריים, התמנה בסוף 2011 לבדוק את התופעה. די מהר התברר שמדובר באתגר מדעי מהמעלה הראשונה, שכן הווירוס הקטלני אינו מוכר למדע.

אלדר, אחרי שווידא במעבדות המובילות בעולם כי הווירוס אכן אינו מוכר, נכנס לתהליך המחקרי הארוך של הזיהוי ושל פענוח מנגנוני הפעולה. הוא צפה שרק בקיץ 2012 ייאסף די מידע שיאפשר להתחיל לפתח תרכיב נוגד. במילים אחרות, בתחילת השנה הנוכחית למשרד החקלאות לא היו תשובות לווירוס הקטלני ומעט מאוד מידע לגבי מהותו.

המנכ"ל בדיוק קיבל מייל

בסוף ינואר השנה נערך בוועדה לביקורת המדינה של הכנסת דיון מיוחד על מצב ענף הדיג והכינרת. שרת החקלאות אורית נוקד, המגבה את ישי בסגנונה הרך, אמרה: "הנחיתי את מנכ"ל משרדי לפעול במהירות ובנחישות לתקן את הליקויים", וזכות הדיבור עברה לישי.

המנכ"ל, שאחז בסמכותיות מסמך כלשהו, אמר: "לגבי מצב התחלואה בכינרת - במסגרת השינויים בשירותים הווטרינריים, גם כאן השקענו אנרגיה אדירה מכיוון שחיפשו וחיפשו ולא מצאו. בדקו פה ובדקו שם, ולא מצאו. לאחרונה, בעקבות בדיקות מעבדה שנעשו במעבדות הטובות ביותר בעולם, התגלה וירוס RNA, שזוהה ממש לאחרונה".

יושב ראש הוועדה ח"כ רוני בר-און: "מה זה 'לאחרונה'?".

ישי: "לפני חודשיים. אני מודה שמנחם לב היה שותף. נעשתה פעולה מאוד אינטנסיבית בעניין, זוהה הנגיף, קוראים לו "RNA.

בר-און: "מה הוא עושה?".

ישי: "הוא גורם לאיזושהי מחלה, אבל יותר חשוב זה איך מטפלים בזה".

חוקר הכינרת ד"ר משה גופן: "סליחה, קוראים לו VNN ולא RNA".

ישי: "לא, אני מחזיק בדיוק מה שראש השירותים הווטרינריים העביר לי עכשיו במייל. הוא כתב "RNA.

משה גופן: "לא, זה החומר הגנטי שלו".

בר-און: "חברים, למה אתם מערבבים אותנו בריב בין ענקי האקדמיה? מה הוא עושה?".

ישי: "הוא יוצר כל מיני תופעות, בין היתר תופעת העיוורון בדגים ותופעות אחרות".

בר-און: "מאה אחוז, ומה זה עושה אחר כך לבני אדם?".

ישי: "לא בטוח שזה עושה משהו לבני אדם, אבל זה עלול לסכן את הכינרת; לכן מה שעושים כרגע בשירותים הווטרינריים...".

בר-און: "רגע, אל תרוץ איתי (...) עיוורון ולסכן את הכינרת - מה זה אומר, לסכן את הכינרת? אני רוצה לדעת מה זה עושה לאנשים שצורכים דגים, מה זה עושה לכינרת. אני רוצה לדעת איך תיראה הכינרת אם לא יטפלו בדבר הזה".

יוסי ישי: "הגענו ממש עכשיו למיצוי המחקרים, ולכן קיבלתי עכשיו את התשובות תוך כדי דיון. ידעתי שנמצאים בשלבים האחרונים של הבדיקות, אבל לא ידעתי שכבר הצליחו לשים יד על הנגיף וזיהו אותו. כרגע בשירותים הווטרינריים יושבים על בניית תרכיב כדי למגר את הנגיף הזה".

יוסי ישי מורח אותנו

המשפטים הללו אינם מותירים מקום לספק: לא רק ש"הצליחו לשים יד על הנגיף וזיהו אותו", אלא שעם ישראל יכול להיות רגוע, כי "כרגע יושבים על בניית תרכיב כדי למגר את הנגיף", וגם "לא בטוח שזה עושה משהו לבני אדם".

אם נעמיד את הדברים על דיוקם אז גם כיום, חצי שנה אחרי שהדברים נאמרו, במשרד החקלאות עדיין לא פענחו את מנגנון הפעולה של הווירוס, גם אם יודעים יותר על תכונותיו.

שבוע אחרי שישי אמר את הדברים בכנסת התברר הסטטוס האמיתי: מדעניו של ישי שלחו הודעה לוועדה, שלפיה "מדובר בנגיף לא מוכר". אגב, בדיון אחר, שנערך במשרד החקלאות שלושה חודשים אחרי ההצהרה, מצוטט ישי עצמו כמי שאמר ש"הנושא עדיין נלמד, ומנהל השירותים הווטרינריים ד"ר נדב גלאון מרכז את הטיפול". לא זיהוי ולא תרכיב.

האם ישי הטעה את הכנסת ואת הציבור באמירה שאינה נכונה? ממשרד החקלאות נמסר בתגובה: "כל הטענות המועלות בפנייתך הן שקריות וחסרות כל בסיס. אנו מכחישים אותן מכול וכול. אנו דוחים את הטענה. הנגיף אכן בודד וזוהה במעבדות השירותים הווטרינריים במשרד החקלאות ופיתוח הכפר. השירותים הווטרינריים, בשיתוף עם מדענים מובילים ממוסדות מחקר בישראל ובעולם, פועלים לפיתוחם של אמצעים למניעת המחלה או זנים בעלי עמידות למחלה".

מה נעשה עם המלצות המבקר? 14 חודשים אחרי פרסום הדוח והאחראי למצב עדיין בתפקידו

האירוע החמור ביותר, לדעת כותב שורות אלה, הנוגע ליוסי ישי, התרחש בישיבה המתוארת בכתבה של הוועדה לביקורת המדינה בכנסת, בנוכחות השרה נוקד ושני בכירים ממשרד מבקר המדינה, המשנה למנכ"ל מבקר המדינה בעז ענר ומנהל אגף בכיר שמעון עמר.

ישי: "לצערי הרב, נאלצתי לקבל החלטה, וקיבלתי כבר החלטה, והשרה נוקד אישרה את החלטתי - להעביר את מנהל אגף הדיג חיים אנג'וני, אף על פי שהוא עשה עבודה מאוד טובה בשלושת התחומים האחרים". עד כאן ברור וחד-משמעי: המסר של דוח המבקר הופנם וישי יזיז את אנג'וני מתפקידו.

אבל כאן בא העוקץ: "אבל בגלל הכשל בתחום האחרון, אין לי ברירה, ומנהל תחום הדיג, ד"ר אורן סונין, ישלם את המחיר ויועבר מתפקידו (...) לצערי, הליך זה נבלם בשלב זה מאחר שהאדם הזה ביקש צו הגנה זמני מהמבקר, וניתן לו. כל עוד הצו עומד בעינו אנחנו לא נוכל להמשיך במהלך (הכוונה להדחה של אנג'וני, מ' ל'). קיבלנו עד 25 בחודש זמן לפנות למבקר ולבקש את ביטול הצו הזמני, ואנחנו נעשה את זה. אם נקבל את אישור המבקר נמשיך גם בתהליך הזה".

בכירי משרד מבקר המדינה, שנכחו בדיון, לא זינקו מכיסאותיהם נוכח החוצפה בדברי ישי: קשירת הדחת האשם במחדלים ליכולת לפטר את חושף השחיתות.

עד היום לא הועבר אנג'וני מתפקידו. משרד החקלאות הסביר: "לעניין שינוי הגברי באגף הדיג, תהליך שינוי אורך זמן (נזכיר כי עברו 14 חודשים מאז הדוח, מ' ל'); לא ניתן לאייש משרות כל-כך מקצועיות ובכירות בזמן כל-כך קצר. יש לציין כי גם מנהל תחום דיג ימי, ד"ר אורן סונין, שגם עליו דובר בישיבת ועדת ביקורת המדינה כי יסיים את תפקידו, עדיין נמצא בתפקידו".

ומי בדיוק אישר לישי להדיח את חושף השחיתות ולמה? ממשרד החקלאות נמסר: "ההחלטה היא על דעת שרת החקלאות ופיתוח הכפר והיועץ המשפטי של משרד החקלאות ערן אטינגר".

המבקר בתגובה: "נציבות תלונות הציבור במשרד מבקר המדינה בודקת עתה את טענותיו של ד"ר אורן סונין על כך שבמשרד החקלאות מפירים את צו ההגנה הזמני שקיבל. יודגש פעם נוספת כי בתוקף העובדה שד"ר סונין קיבל צו הגנה זמני, המבקר עומד לימינו ולא ניתן לפגוע בו".

"הרס המבנה האקולוגי של הכינרת"

פרופ' גפן חושש לעתיד האגם

התחזיות לעתידה של הכינרת רחוקות מלהיות ורודות. "אם התחזיות שלי יתקיימו, עלול להיגרם הרס חמור ביותר של מאזן המבנה האקולוגי של מערכת הכינרת", אומר פרופ' גפן. המצב באגם עומד בסתירה לאופטימיות של יוסי ישי. יש דיווחים שבימים האחרונים נצפתה התרבות לא נעימה של אצות כחולות רעילות שגורמות לגירויים בעור. מחקרים שהיו אמורים להתחיל בינואר לא נעשו עד היום, ואין ניטור אוכלוסיות דגים. איכות המים בכינרת עלולה להתדרדר. מעבר לכך (ולמצבה העגום של הדגה) סובלת הכנרת גם ממכת יתושים ועלוקות.

בעניין הווירוסים אומר גפן כי המחלה מתפשטת ואין דרך ממשית לעצור את התהליך, אלא רק לחכות לחורף ולקוות כי מידת הנגיעות תרד. "לא ניתן יהיה לעולם לחסן את הדגים ישירות באגם. נראה לי שהטיפול צריך להיות על-ידי דיג אינטנסיבי, כדי להוציא כמה שיותר דגים נגועים מהאגם. צריך אולי לחסל ולייבש בריכות דגים שבהן מתגלה המחלה", הוא אומר. "הצורך הדחוף ביותר הוא להגדיר סופית את הווירוס ולפתח תרכיב נגדו, מה שלא נעשה עדיין. יש להקדיש לכך מאמצים עליונים. זה צריך להיות מבצע לאומי, שבו צריך ליצור קבוצת מומחים בינלאומית למחקר הבעיה, שאותה ירכז ד"ר אבי אלדר מהשירותים הווטרינריים, וישתלבו בו מומחים בארץ שנדחו הצידה מסיבות אגואיסטיות. אם יהיה תרכיב, אפשר יהיה לחסן להקות הורים בבריכות גינוסר לצורך אכלוס אינטנסיבי של דגים בריאים באגם בהמשך".

מנחם לב, הדייג מעין גב, מוסיף ש"הניהול הכושל של הכינרת, ניגודי האינטרסים וההזנחה של אגף הדיג - כל זה צף על-פני המים, ומשרד החקלאות הוא האחראי להזנחה הפושעת. מה שחשוב עכשיו זה מה שקורה מתחת לפני המים. וירוס קטלני ומדבק משמיד אוכלוסיות שלמות. הדגים שאנחנו דגים כיום הם רק אלה המעטים ששרדו את המחלה. זה מפחיד, אבל לא ניתן לדעת איך הווירוס הזה משפיע על בקבוק המים של המדינה".