עדות: עד המדינה בהולילנד חי על קצבאות ביטוח לאומי

עדויות של אשתו ובתו של ש"ד, עד המדינה בפרשת השחיתות מהגדולות בתולדות ישראל, חושפות את החובות, את חיסול ההון המשפחתי ואת "הסדר החוב" עם נושי השוק האפור שהתפוצץ וגרם לו לפנות למשטרה ולחשוף את הפרשה

דבר אחד בטוח בנוגע לש' ד', עד המדינה במה שמסתמן כפרשת השחיתות הגדולה בתולדות ישראל: מעולם לא היה ביטוי מדויק יותר של הפתגם "רב הנסתר על הגלוי" כשזה מגיע לסיפור חייו, למניעיו, לדמותו. מצד אחד, אדם מבוגר, כבן 75, לא בריא במיוחד, שהיו ספקות באשר לכשירותו להעיד נגד נאשמי הולילנד, שלטענתו קיבלו ממנו שוחד; מצד שני, בשבוע שעבר הוא הפגין חדות מרשימה, כריזמה וכושר התבטאות שלא הותירו מקום לספק. הוא עמד שעות על דוכן העדים, הסתכל בעיניהם של כל "חבריו" מהעבר, וסיפר בלי להתבלבל על נתיב כספי השוחד שלגרסתו הם שהצמיחו את מפלצת הנדל"ן הירושלמית.

"כל מי שבלבל את המוח שהאיש סנילי - התבדה", אומר עו"ד אילן סובל, המייצג את ש' ד' יחד עו"ד אמנון יצחקניא, שמוסיף: "האיש הזה עומד לפני כל החברים שלו ומישיר אליהם מבט. את כל האנשים האלה הוא מכיר אישית. הביאו תמונות שבהן הוא נראה מתנשק ומתחבק איתם. מתברר שהאיש הזה הכיר אישית כל אחד מהם, ושבדרך כלשהי מצאו כספים מהחשבונות שלו את דרכם לחשבונות שלהם".

מצד שלישי, ברור לכול שלא מדובר בטלית שכולה תכלת: ההסכם שחתם עם הפרקליטות מעניק לו מימון מיוחד והטבות נרחבות, בנוסף, כמובן, לחסינות מפני העמדה לדין. וכל הסימנים מצביעים גם שהוא פוצץ את הפרשה לא מסיבות פילנתרופיות, אלא פשוט מפני שהוא נקלע למבוי סתום מבחינה כלכלית - חובות של מיליונים לגורמים שונים בשוק האפור.

ופה גם נכנס הנעלם הגדול: למה ש' ד' נדרש להיכנס למיטה החולה הזו מלכתחילה? הפרסומים הנרחבים על-אודותיו גרסו כי נקלע לחובות בעקבות קשיים עסקיים, מה שכנראה נכון; אבל עדויות מלפני שנתיים, שמתפרסמות כאן לראשונה, מעלות נקודה מעניינת: מתברר כי אשתו של ש' ד' מגיעה ממשפחה עשירה מאוד ועתירת נכסים, ומעדות של בתם ניתן להבין כי גם היא ירדה מנכסיה, וכי היא נתמכת על-ידי הבת.

לכן נשאלת השאלה - כיצד אדם שהיה בכיר בחברות נדל"ן ופיננסים, הנשוי לאישה שהיא לכל הדעות עשירה, הגיע למצב (כך על-פי עדות הבת) שכל פרנסתו מסתכמת ב-2,000 שקלים שהוא מקבל מגרמניה במסגרת כספי השילומים ומקצבת ביטוח לאומי של 1,500 שקלים. ויתרה מכך, כיצד אשתו (שוב, על-פי רמיזות מעדותה של הבת) נותרה ללא כסף ונכסים משלה? התשובות לשאלות האלה אינן ברורות לחלוטין. כמו ההידרה, אותה מפלצת מיתולוגית שכאשר כורתים את ראשה גדלים שניים במקומו, ניסיון לענות על כל שאלה מעלה שתיים נוספות. מה שכן אפשר להביא הוא את סיפורן של האם ושל הבת.

רשימת נכסים מכובדת

במהלך הקריירה שלו מילא ש' ד' תפקידים בכירים במשק, ואפשר להניח שהרוויח לא רע. יחד עם זאת, הכסף הגדול במשפחה לא הגיע ממנו אלא ממשפחת אשתו, שאביה היה מעשירי תל אביב.

בתו, רופאה במקצועה, העידה על כך בתיק אזרחי שבו נתבעו לפני כשנתיים ש' ד' ואשתו על-ידי חברת ליאם מימון והשקעות להחזר חוב. רשימת הנכסים, כפי שהעידה הבת, מכובדת למדי: מתחם קרן בדרום תל אביב, קפה הוברמן ושתי דירות ברמת גן, בית חרושת לנעליים בבני ברק, שתי דירות במגדלי דוד בתל אביב, קולנוע הציפור הכחולה בפתח תקווה, 2.5 מיליון דולרים, והדירה שבה התגוררו בני הזוג בכיכר המדינה.

ש' ד' ואשתו, על-פי עדות הבת, הקפידו על הפרדה רכושית מלאה ואף חתמו על הסכם גירושים, אף שחיו יחד לסירוגין. בתקופה הזו הוא התגורר פעם בדירה ששכר במגדל דיזנגוף, ופעם בדירת אשתו בכיכר המדינה. לדברי הבת, כשאביה חלה בטרשת נפוצה היא ביקשה מאמה שתטפל בו, ומאז הוא גר בדירתה.

"לאבי", העידה הבת, "מעולם לא היה כסף. אם היה לו, זה מה שאמי נתנה לו". לדידה של הבת, הכסף שהגיע מהאם הלך כולו לצורך כיסוי חובותיו של ש' ד' לשוק האפור ולרשויות המדינה. "הכסף בא מאמי והלך כולו", העידה הבת. "וילה שהייתה לי עד לפני שנה הלכה לגמרי, ב-4 מיליון שקל, וכל חפצי האמנות שהיו לי בבית הלכו לטובת חובות של אבי בשוק האפור". חלק מחפצי האמנות, אגב, נתפסו לפני כן על-ידי רשויות המס. והיה מה לתפוס: ארבעה פסלי שיש, פסל של סלוודור ראלי, 15 פסלים מפורצלן, וכן פסלים סיניים יקרים.

באחת הפעמים, העידה הבת, הגיעו שני בריונים לדירת האם ולקחו אותה בכוח לסניף הבנק שלה: "הם אמרו לה שאם היא לא באה איתם הם ירוקנו לה את הבית, וברגע שמנהלת הבנק ראתה שהיא הגיעה עם שני בריונים, היא אמרה שהיא תוציא את כל מה שנשאר לה בחשבון".

כיום, סיפרה הבת, לאם לא נותר כסף, והיא עצמה נאלצת לפרנס אותה. האם עצמה טוענת את אותו הדבר: "בכל פעם כשהוא היה בצרות הייתי מוציאה משלי ונותנת לו", אמרה בעדותה. כשנשאלה אם יש לה ולעד המדינה חשבון משותף, השיבה: "אין לי כסף אז אין לי חשבון. כשהיה לי כסף, כן". היא נשאלה עד איזו שנה התקיים החשבון המשותף, אך דבקה בתשובתה: "אין לי כבר כסף". היא נשאלה שוב, בחקירה הנגדית, את השאלה הזו, אך דבקה בעמדתה: "אין לי כסף". מאוחר יותר נשאלה אם היא זוכרת מתי היה חשבון משותף, ועל כך השיבה: "הרבה זמן לא, בערך עשר שנים או חמש. לא זוכרת". ובכל מקרה, הוסיפה, החשבון הזה התקיים רק כאשר "היה כסף" - ועכשיו אין.

השאלה כיצד נקלע ש' ד' לנטילת הלוואות בשוק האפור נותרה בגדר תעלומה. מה עלה בגורלם של הנכסים של אשתו? לעורכי דינו של ש' ד' אין תשובות. בכל מקרה, הם מדגישים, לא מדובר כאן בהסתרת נכסים: "הרי אם היה לו כסף הוא לא היה נכנס לכל הסיפור הזה".

השוק האפור קיבל תיאבון

אז איך הגיע ש' ד' למצב הזה? הסברה הרווחת מדברת על שילוב של חובות העבר שלו, וכן החובות החדשים שבהם שקע לאחר ששילם מכיסו חלק מכספי השוחד לכאורה, שהועברו מיזם הפרויקט הלל צ'רני לשאר הנאשמים בפרשה. כשהנושים מהשוק האפור דלקו אחריו, מספר אחד ממכריו הקרובים, ש' ד' ביקש ממנו לפנות לצ'רני כדי שיעזור לו. "היו ביניהם יחסים מאוד יפים", אומר אותו מכר. "היו ביניהם הערכה הדדית וחיבה הדדית. היה ברור שש' ד' יקר לצ'רני. אלה היו יחסים קצת כמו אב ובן".

צ'רני, לדברי אותו מכר, נתן לו את הסכום לכיסוי החובות בשוק האפור. מצויד בכספו של צ'רני, יצר המכר קשר עם כל הנושים, וריכז את כולם ביום אחד שבמהלכו סגר עם כולם על פשרות. "סתמתי את האף מרוב גועל", הוא מספר, "אבל הזמנתי אותם אליי אחד אחרי השני ובאותו היום סגרתי הכול".

הנושים רצו עוד. "הוא היה קורבן קל", מספר המכר. "בוודאות אני יכול להגיד לך שחלק מהם גבו ממנו פעמיים ואפילו שלוש". אז המכר שוב פנה לצ'רני בשליחותו של ש' ד'. הפעם, על-פי דברי המכר, צ'רני סירב להושיט יד. "ואז ש' ד' אמר לצ'רני שאם הוא לא ייתן לו את הכסף הוא יפתח את הפה. וכך נולדה פרשת הולילנד". על-פי גרסה אחרת, שמספר ש' ד' עצמו במקומות שונים, הוא נקלע לקושי כספי לאחר שנאלץ לממן תרופות לבתו החולה. האם ש' ד' הגיע למצבו הקשה לאחר שכילה את כל משאביה של אשתו בחובות עסקיים, שתפחו כאשר שילם מכיסו כספי שוחד לכאורה לנאשמי הולילנד? אם כן, כיצד זה מתיישב עם הטענה שהשניים שמרו על הפרדה רכושית במהלך נישואיהם? הדברים בוודאי יתבררו בעתיד. אנחנו, בינתיים, נישאר עם השאלות.