הנקראות ביותר

הנחקרים בתנובה ע"י רשות ההגבלים: אריק שור וארז וולף

השניים נחקרו בחשד להפרת "הצו המוסכם", שנועד למנוע מהספקים הגדולים לעשות שימוש בכוחם כדי לשמר את מעמדם ברשתות על חשבון המתחרים

רשות ההגבלים העסקיים חקרה תחת אזהרה את מנכ"ל קבוצת תנובה, אריק שור, ומנכ"ל תשלובת הסחורות של החברה, ארז וולף. השניים נחקרו בחשד להפרת "הצו המוסכם" המעגן את היחסים בין הספקים לרשתות השיווק, אשר נועד למנוע מהספקים הגדולים לעשות שימוש בכוחם ובכספם על מנת לשמר את מעמדם ברשתות על חשבון המתחרים. ‏

וולף, ששימש קודם לכן כסמנכ"ל המכירות של תנובה, נחקר בהקשר לתפקידו הקודם בקבוצה. וולף היה אחראי על הסכמי הסחר מול רשתות השיווק, הסכמים העומדים במרכזה של חקירת רשות ההגבלים. ‏‏

ל"גלובס" נודע כי היום (ד') חקרה רשות ההגבלים שורה ארוכה של עובדים מתנובה בדרג זוטר יותר, והיא צפויה לחקור תחת אזהרה בכיר נוסף בחברה ששהה בחו"ל בעת הפשיטה על משרדי תנובה בגלילות וחקירת הבכירים. ‏

ברשות ההגבלים חושדים כי הסכמי הסחר שביצעה תנובה מול רשתות השיווק הנם הסכמים האסורים על-פי הצו המוסכם. בהיבט זה החשיבות והעבירה על החוק היא בעצם ההסכם ולא בהכרח ביישומו בפועל. בנוסף, עוברת העבירה היא תנובה, כיוון שרשתות השיווק אינן חתומות על הצו המוסכם.‏

מקורות יודעי דבר אומרים ל"גלובס" כי בשנים האחרונות גדלו מאוד תשלומיה של תנובה לרשתות השיווק, שנועדו לשמור על מעמדה כספק השולט במדפים.‏

בתנובה מייחסים חשיבות רבה לשטחי המדף של הרשת ולסידורם. מסיבה זו הקימה תנובה לפני שנים אחדות את חברת מויאד, חברה-בת הנמצאת בבעלות מלאה של תנובה. מויאד היא המפעילה את דיילי תנובה ברשתות השיווק בסידור המדף, על מנת להבטיח שליטה ונראות בולטת של מוצריה על פני המתחרים.‏

מתברר כי למרות שתנובה עסקה באופן ישיר בסידור המדפים, היא שילמה ‏לרשתות השיווק עמלות גבוהות, שלרוב גולגלו לצרכן על-ידי העלאת מחירי המכירה. ‏

באחת הפעמים הסכימה תנובה להגדיל את המרווחים של אחת מרשתות השיווק הגדולות על מוצרי החלב, באמצעות עמלת הסדרנות, וזאת, לפי הערכות, כדי למנוע מטרה להתרחב.‏

הסכמי הסחר עליהם חתומה תנובה עם רשתות השיווק מורכבים וכוללים מספר רב של תשלומים שונים. כלל התשלומים מחושבים כשיעור ממחיר המכירה לצרכן, כך שככל שמכירות מוצריה של תנובה עולים - התשלומים שהיא מעבירה לרשתות גבוהים יותר. ‏

תנובה מעניקה הנחה מסחרית (פרט ללקוחות קטנים); בונוס רשת שניתן אחת לרבעון או אחת לשנה; עמלת קטלוג - בגין פרסום המוצר בקטלוג המוצרים של החברה, שלדברי גורמים בתנובה, אין לה אחיזה של ממש במציאות; עמלת סדרנות ששולמה כאמור, למרות שתנובה הפעילה ישירות את הסדרנים; עמלת מיתוג ונראות, המשולמת על מיתוג ופריסת אביזרי קד"ם ברשתות השיווק; מעטפת חג - תשלומים בגין חגים; בונוס מיוחד - לרוב אחרי הפעלת שרירים מצד הרשת; עמלת פרסום - עבור פרסום מוצרי החברה על-ידי הרשת; עמלת הסבת סניפים ותשלום בגין שטחי המדף.

על-פי הצו המוסכם, ספק אינו יכול לשלם באופן שמבטיח לו יותר ממחצית שטח המדף בקטגוריה בה הוא שולט.‏

מתנובה נמסר בתגובה: "אנו מנועים מלהתייחס לחקירה או לסוגיות הקשורות אליה. תנובה משתפת פעולה באופן מלא עם הרשות להגבלים עסקיים"‏.

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא נתח שוק וצרכנות?
אני מאשר/ת קבלת תוכן פירסומי מגלובס
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
דין וחשבון
הסיפורים הגדולים של השבוע
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
עקבו אחרינו ברשתות