25 שנים של רפורמות בפנסיה - ואי-הוודאות של החוסך גוברת

הפצצה שהטיל עודד שריג בשבוע שעבר על ביטוחי החיים היא חלק מפס ייצור של רפורמות משנות סדרי עולם שמנהיג האוצר בשוק החיסכון ארוך-הטווח - בקצב מהיר של אחת לשנתיים בממוצע

נהוג לחשוב שרפורמות משנות סדרי עולם לא מתרחשות לעיתים קרובות - רפורמות שנוגעות בגרעין הענף ומשנות בו דבר מה מהותי, מתוך כוונה להביא לשינוי אסטרטגי בתחום מסוים. ובכן, מריכוז הרפורמות הגדולות בעולם החיסכון לטווח ארוך בישראל ב-25 השנים האחרונות, עולה שבממוצע, מדי שנתיים בערך מוביל משרד האוצר רפורמה משנת סדרי עולם בשוק זה. קצב גבוה זה כנראה גורם לכך, שמה שרוב הציבור חושב על הפנסיה ממה שלמד מהוריו, לא רלבנטי לגביו.

הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון באוצר, פרופ' עודד שריג, הטיל בשבוע שעבר פצצה בשוק הביטוח והחיסכון הפנסיוני, כשהודיע על ביטול הבטחת מקדמי תוחלת החיים כחלק מהחיסכון בפוליסות ביטוחי החיים כבר מיום עשיית הביטוח, החל מ-2013.

החלטת המפקח נבעה מאי-ודאות לעתיד חברות הביטוח והשוק, ויצרה בעצמה אי-ודאות לגבי השפעותיה על מבנה השוק הקיים ואופיו. צעד זה שלח את חברות הביטוח לבחון את השפעת המהלך על עסקיהן - מיידית ולאורך זמן - ובמקביל למכור את ביטוחי המנהלים כאילו היו לחמניות טריות בטרם תיכנס הרפורמה לתוקפה - הגם שלכאורה לא חל שינוי בימים האחרונים בכדאיותם לחוסך.

המפקח ביטל את המקדמים בגלל חוסר יכולתו לצפות שינויים בהתפתחות תוחלת החיים, ובגלל חששו מכך שלא ניתן לקבוע כי הסיכון לחדלות פירעון של החברות הגדולות בענף בטל בשישים, ונמצא מעבר לסבירות הסטטיסטית. הוא נמנע מלקבוע פוזיטיבית אם מדובר בשירות כדאי ללקוח בסבירות גבוהה.

כלומר, המפקח חושש מכך שיתברר בעתיד שהייתה סבירות ממשית, גם אם נמוכה, לפשיטת רגל ענפית בעקבות ההבטחה הניתנת כיום. אבל הוא לא מתייחס לכך שיש סבירות לא נמוכה שההבטחה הזו לא תניב לחוסכים הטבה ממשית בעתיד - בוודאי ביחס לתשלום העודף בביטוחי המנהלים ביחס לקרנות הפנסיה.

על כל פנים, באוצר ממתינים עד ספטמבר הקרוב לתגובות השוק. כאלה, כך נראה, יהיו לא מעט, כך שייתכן כי עוד נראה שינויים במהלך של האוצר (אם כי לא צפויים שינויים מהותיים בכיוון וביעד של ההסדרה החדשה).

חוליה נוספת בשרשרת

אגב, לקוראי "גלובס" המהלך שעליו הצהיר האוצר אינו מפתיע. כבר בינואר 2011, במחקר מעמיק של "גלובס מחקרים" על שוק הפנסיה בישראל, נכתב כי "ניתן להעריך כי בעתיד הקרוב, אם תוכניות האוצר לגבי דמי הניהול יקרמו עור וגידים, תחל נסיגה מהבטחת מקדם המרה בפוליסות חדשות, כפועל יוצא של רצון החברות או של החלטת המפקח על הביטוח, בין אם יעשה כן מיוזמתו שלו, כדי להבטיח את יציבות החברות לאורך זמן, ובין אם יתבקש לעשות זאת על-ידי החברות עצמן". עברו 18 חודשים וכך אכן קרה.

בכל מקרה, הרפורמה האחרונה שעליה הודיע שריג היא חוליה נוספת בשרשרת העברת האחריות על החיסכון הפנסיוני של הישראלי מהמדינה (בין אם כמקור התשלום או כ"ספקית" התשואה באג"ח מיועדות), לכתפי החוסך, תוך הקרבת הוודאות בשמירה על זכויות החוסך לימי הגמלאות לטובת השמירה על היציבות הכוללת.

כך, מעולם של אג"ח מיועדות בלבד, פנסיה תקציבית וקרנות זכויות עם גידור להתארכות תוחלת החיים גם בחברות הביטוח, ב-2013 ייוותר לכל זה רק שריד אחד בעולם הפנסיוני הנוכחי עבור הצעירים: האג"ח המיועדות, שמהוות 30% מהנכסים בקרנות הפנסיה החדשות המקיפות.

עוד תוכניות במגירה

בכל מקרה, האם זהו סוף פסוק, והשוק הקיים הוא שילווה אותנו, או שמא יש רפורמה גדולה נוספת, שתתווסף בעתיד לטבלה המצורפת כאן?

לדעתנו יש כמה רפורמות גדולות באופק, כאלו שיקרו במוקדם או במאוחר. הראשונה תנבע, לדעתנו, מהשינויים בשוק הפנסיוני בשנים האחרונות, בדגש על העברת רוב החיסכון לאפיק קצבתי ללא הורשה, ומהרצון הכן להכניס את בתי ההשקעות לתחרות בשוק הפנסיוני. מדובר בהשבת האפשרות לחיסכון הוני ממשי ואמיתי, עם הטבות מס כבר מיום ההפקדה, למשל באמצעות הארכתן ושינוי אופיין של קרנות ההשתלמות. מעבר לכך, צפוי שינוי בהתייחסות להיבט המיסוי של החיסכון הפנסיוני, אולי מתוך ראייה כוללת לקריירה של אדם, ולא מתוך ראייה שנתית, וגם אולי שינוי נוסף בשיעור ובאופי חלוקת האג"ח המיועדות.

רפורמה נוספת הושמעה בבירור בסוף השבוע האחרון על-ידי לא אחר מאשר שר האוצר, ד"ר יובל שטייניץ, שהבהיר כי אין מנוס מהעלאת גיל הפרישה בישראל מעבר לרמתו הנוכחית (על פי הערכות באוצר ישמחו להשוות את גיל הפרישה לנשים ולגברים, ולקבוע אותו בעתיד על 70).

האמירה הזו זכתה להתנגדות גדולה, ונראה שבנוף הכלכלי-חברתי הנוכחי, ובמאזן הכוחות הקיים בין הממשלה לבין ההסתדרות והכנסת, המהלך האמור לא יקרה בעתיד המיידי. מה גם, שאפילו שמדובר בצעד שכנראה לא ניתן להימנע ממנו לאורך השנים, הוא רחוק מלפתור בעיות חשובות ודחופות בהרבה מבחינת ציבור העובדים (ומשלמי מסים) הרחב מאוד, העובד בשוק הפרטי ומוצא עצמו עם קריירה מתקצרת שיותר ויותר לא נמשכת עד לגיל הפרישה מעבודה הקיים.

22
 22