ייצוגית ב-40 מיליארד שקל: לשלם שכר מינימום לחיילי הסדיר

המבקשת, חיילת משוחררת: "התשלום לחיילי החובה - ניצול בתנאי עבדות" ■ "350 שקל בחודש מספיקים רק ל-6 מ"ר בשכירות, מיכל דלק, 20 מנות פלאפל"

לבית הדין לעבודה בתל-אביב הוגשה היום (א') תביעה ובקשה לאישורה כייצוגית, בהיקף של 40 מיליארד שקל, כנגד שכרם הזעום של חיילי הסדיר בצה"ל. הבקשה הוגשה כנגד המדינה ומשרד הביטחון, ובמסגרתה מבוקש לשלם לחיילי החובה שכר מינימום בגין שירותם הצבאי.

הבקשה הוגשה על-ידי מישל סלמן, חיילת משוחררת, באמצעות עורכי הדין יצחק אבירם, אורי הדר ודנה שילוני, בטענה ל"גזל מצדה של מדינת ישראל כלפי אוכלוסייה רחבה, ובניצול ציני בכסות של חוסר בתקציב, דווקא כלפי אלה שנותנים את זמנם, נפשם וגופם למדינה".

כיום עומד שכר חיילי הסדיר על סך של 350 שקל לחודש. לטענת המבקשת, "350 שקל אינם שכר ראוי, הם תגמול מעליב, הם סכום מגוחך שאינו מספיק למאום. הם התעמרות בחיילי החובה, והם התעמרות במשפחות חיילי החובה. הם, פשוטו כמשמעו, בושה וחרפה למדינת ישראל".

בבקשה מנסה המבקשת להציג עד כמה אבסורדי הסכום המוענק לחיילים. לטענתה, בשכר המשולם לחיילי הסדיר ניתן להחזיק טלפון סלולרי או לשכור 6 מ"ר מרובע או למלא מיכל דלק אחד או לרכוש 12 חפיסות סיגריות או 20 מנות פלאפל, ללא שתייה.

עוד צוין כי בסכום זה אי-אפשר גם להתקשר בטלפון לחבר או לחברה וגם לרכוש פלאפל; אי-אפשר לקנות בגד חדש; אי-אפשר לאכול מנת אבטיח בים פעם בחודש, שעלותה כ-20% משכר חודשי; אי-אפשר לצאת ולבלות בחופשה ועוד.

בנוסף, שכר החיילים מושווה לשכר וקצבאות אחרים שמעניקה המדינה, ומההשוואה עולה כי שכר חיילי החובה דומה לקצבת ילדים לילד אחד; מהווה 12% מדמי הבטחת הכנסה; נע בין 15% ל-20% מהקצבה וההטבות לאברך; מהווה 5% מהשכר הממוצע במשק, 0.7% משכר ראש הממשלה ו-8.5% משכר המינימום במשק.

עוד נטען כי בצבאות זרים התגמול גבוה פי כמה וכמה: בעוד שכר חייל חובה בישראל הינו 90 דולר לחודש - שכר חייל במדינות אירופה, ארצות-הברית וקנדה עומד על מעל ל-1,000 דולר לחודש.

"אפילו בסין שכר חייל הוא 150 דולר - גבוה ב-50% יותר משכר חיילי החובה בישראל, וזאת במדינה בה השכר הממוצע לחודש הוא כ-50 דולר לחודש", נכתב בבקשה הייצוגית.

"תנאי עבדות"

המבקשת הייצוגית טוענת עוד כי הבקשה אינה עוסקת באופן "בו מפלה מדינת ישראל את טובי בניה ובנותיה ומעדיפה את אלה שאינם תורמים לחברה, בכך שהיא מחייבת רק אותם בעצם השירות הצבאי", אלא רק באופן בו "מתגמלת" המדינה את אלה שנותנים מחייהם לצבא, ובאופן בו המדינה אינה משלמת להם כדי יכולת קיום תמורת עבודתם, ומותירה אותם כנטל על הוריהם שממילא משלמים מסים, בשל היותם בני אותו פלח אוכלוסיה אשר תורמים למדינה.

לטענת סלמן, אופן התשלום לחיילי החובה מחפיר ונוגד את החזון הציוני, את מורשת ישראל, את אמנת האו"ם לזכויות אדם ואת כללי היסוד של המוסר הטבעי, לפיהם לא ניתן לנצל בני אדם בתנאי עבדות.

"גם למדינה אסור לנצל בני אדם בתנאי עבדות. גם בשירות הצבאי אסור לנצל בני אדם בתנאי עבדות", נכתב בבקשה הייצוגית.

לכן מבקשת סלמן לחייב את המדינה בתשלום שכר מינימום גם לחיילים וכן לסווגם כעובדי מדינה - חיובים שיעלו סכום-עתק של כ-5 מיליארד שקל בשנה. נטען כי המדינה אמורה לשאת בכך, תוך הטלת הנטל על מלוא הציבור, ולא על חיילי החובה ומשפחותיהם.

"מדוע מצפה המדינה, בלי חוק, כי דווקא החייל שנותן את ימיו למדינה, 3 שנים או שנתיים, דווקא הוא גם ייתן את ימיו, גם ייתן את חייו וגם ייפול לנטל על הוריו - והכול ללא שכר ראוי?!", נשאל בבקשה הייצוגית.

ממשרד הבטחון נמסר כי "הבקשה לתביעה ייצוגית טרם התקבלה במשרד הביטחון. ככלל, מערכת הביטחון תומכת בהעלאה משמעותית, מדורגת, של דמי הקיום המשולמים כיום לחיילי וחיילות צה"ל, בהתאם לאורך ותקופת השירות, ואבחנה בין סוגי השירות (לוחמים, תומכי לחימה וחיילים עורפיים). זאת כדי שמי שישרת 3 שנים, יתוגמל ברמה של עד שכר מינימום, באופן שיאפשר לו עם שחרורו ללמוד, לרכוש מקצוע, לפתוח עסק או אפילו לצאת לטיול. עמדת מערכת הביטחון, כמענה לעתירה לבג"ץ, תוגש בימים הקרובים".

עתירה לבג"ץ

מדובר בפנייה שנייה לבתי המשפט בעניין שכרם הזעום של חיילי הסדיר בתוך פחות משבוע. לפני כשבוע, ערב פקיעתו של חוק טל, הוגשה עתירה לבג"ץ באותו נושא.

האחים אריאל ושני לורך, שהשלימו שירות צבאי מלא, ביחד עם אחיהם החייל אמיר, עתרו לבג"ץ נגד רשויות המדינה, בטענה כי התשלום החודשי שמקבלים החיילים הסדירים (המכונה "דמי קיום") גורם לאפליה כלכלית חמורה בין משרתי החובה לבין בני גילם שאינם משרתים בצה"ל ולפגיעה בלתי מידתית בקניינם של משרתי החובה.

לדבריהם, קביעת "דמי הקיום" בסכום כה זעום אינו מאפשר לחיילים לממן את הוצאות הקיום הבסיסיות שלהם, תוך שהוא מאלץ את הוריהם לסייע במימונם.

העותרים צירפו כמשיבים לעתירה את הרמטכ"ל, רב-אלוף בני גנץ; שר הביטחון, אהוד ברק; שר האוצר, יובל שטייניץ; וכנסת ישראל.