ערב פקיעתו של חוק טל מוגשת עתירה לבג"ץ, הנוגעת לשכר הזעום שמקבלים חיילי צה"ל הסדירים. האחים אריאל ושני לורך, שהשלימו שירות צבאי מלא, ביחד עם אחיהם החייל אמיר, עתרו היום (ב') לבג"ץ נגד רשויות המדינה, בטענה כי התשלום החודשי שמקבלים החיילים הסדירים (המכונה "דמי קיום"), שעומד כיום על 352 שקל, גורם לאפליה כלכלית חמורה בין משרתי החובה לבין בני גילם שאינם משרתים בצה"ל ולפגיעה בלתי מידתית בקניינם של משרתי החובה.
לדבריהם, קביעת "דמי הקיום" בסכום כה זעום אינו מאפשר לחיילים לממן את הוצאות הקיום הבסיסיות שלהם, תוך שהוא מאלץ את הוריהם לסייע במימונם.
העותרים צירפו כמשיבים לעתירה את הרמטכ"ל, רב-אלוף בני גנץ; שר הביטחון, אהוד ברק; שר האוצר, יובל שטייניץ; וכנסת ישראל.
העותרים טוענים גם כי סכום "דמי הקיום" לא עודכן מזה עשור, ולפיכך נשחק ריאלית בכ-20%, בשל שיעור עליית המדד. זאת, כאשר בהוצאותיהם של משרתי החובה חל גידול ריאלי של עשרות אחוזים.
העותרים דורשים בשלב ראשון להצמיד מיידית את השכר למדד. בשלב שני הם דורשים לקבוע כי שכר החיילים ישווה לשכר המינימום במשק, בניכוי מוצרים ושירותים הניתנים לחיילים במהלך שירותם.
"אפליה גסה"
באמצעות אביהם, עו"ד אמנון לורך, ובאמצעות עורכי הדין ענר חפץ ורועי שראל ממשרד יגאל ארנון ושות', מציינים העותרים כי רק מיעוט של פחות מ-25% מכלל גילאי ה-18 משרתים שירות צבאי מלא, ואלה מופלים לעומת בני גילם שאינם משרתים בשל גובה "דמי הקיום" הנמוך, הקבוע בפקודת המטכ"ל.
לטענתם, לפי החוק, כל עובד המגיע לגיל 18 זכאי לממש את כושר השתכרותו ולקבל שכר שלא יפחת משכר המינימום. ואולם, לדבריהם, אפשרות השתכרות זו נשללת לחלוטין ממשרתי החובה.
לדבריהם, במצב הנוכחי החיילים "מופלים לרעה, באופן חמור, ביחס לבני גילם אשר אינם מתגייסים ולכן חופשיים לנצל את כושר השתכרותם ולהשתכר לכל הפחות שכר מינימום".
לטענתם, מצב דברים זה בלתי מוסרי ובלתי ראוי ומקומם עוד יותר, כאשר פרט לחיילים בשירות חובה, כל העם זכאים לשכר מינימום, כולל עובדים פלסטינים, עובדים חוקיים ולא חוקיים מתאילנד והפיליפינים, וכולל המסתננים מאריתריאה וסודן. "רק הנושאים בעול השירות, מופלים לרעה, ברגל גסה, באופן בוטה, ללא סמכות וללא הצדקה", נטען.
בנוסף, האחים טוענים כי פרשנות צרה, טכנית ודווקנית של פקודת המטכ"ל, שמסדירה את נושא שכר חיילי החובה, מביאה לכך שצה"ל נמנע במשך כעשור מלעדכן את התשלומים לחיילי הסדיר בהתאם למדד המחירים לצרכן, שעלה בעשור האחרון בכ-20%.
לדבריהם, פרשנות הצבא לפקודה, לפיה "דמי הקיום" יעודכנו רק כאשר תשולם תוספת יוקר במשק כולו, היא פרשנות חסרת שחר. זאת, משום שלפי פרשנות זו התשלום לחיילי החובה לא יעודכן לעולם, כי המונח "תוספת יוקר במשק" עבר מן העולם.
העותרים מציינים כי שכר חיילי הקבע וגמלאי הצבא הוצמד למדד ואף למעלה מכך. לדבריהם, שכר הרמטכ"ל זינק בכ-40%, שכר חיילי הקבע עלה ב-23%, ובכלל המשק חל גידול ריאלי בשכר המינימום ובשכר הממוצע.
העותרים מבקשים לקבוע כי פקודת מטכ"ל הקובעת את מנגנון העלאת "דמי הקיום" לחיילי סדיר - תבוטל. תחת זאת, הם מבקשים לקבוע כי השכר יוסדר בחקיקה ראשית בכנסת ויפוקח על-ידי ועדת חוץ וביטחון, וכי שכר המינימום במשק ישמש כנקודת המוצא המינימלית לקביעתו. משכר זה מציעים האחים לנכות כ-1,300 שקל - שווי המוצרים והשירותים הניתנים למשרתי החובה במסגרת שירותם.
לטענת העותרים, "למרות שחוק שכר מינימום אינו חל במישרין על משרתים בשירות חובה, ניתן וצריך לאמץ את הסכומים הקבועים בו בתור אמת-המידה לגמול המינימלי שמגיע לחיילי חובה, כמי שמעמידים את כל זמנם לטובת המדינה ומשרתים אותה".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
