לתפוס את הריבאונד: כך תדעו אם הגיע הזמן לקנות מניות קטנות שנפלו יותר מדי

הראלי האדיר שחוותה הבורסה בתל אביב בשנה האחרונה לא פסח על חלק ממניות השורה השנייה והשלישית, ובהן גם כאלה שהתרסקו ואיבדו את רוב השווי שלהן. חלקן זינקו בתקופה קצרה במאות אחוזים, וגם אם הן רחוקות עדיין מהשווי בו הונפקו או נסחרו בשיא - משקיע שתפס את ה"ריבאונד" בזמן, ראה את כספו מוכפל ויותר. ממה זה נובע, האם מדובר במקריות או שבכל זאת ניתן לסמן כללי אצבע שיאותתו על הזדמנויות השקעה במניות הקטנות?

● אקזיטים שלא נראו כמותם וגיוסי ענק: כך הופכת תעשיית הסייבר למעצמה של מיזוגים ורכישות
● הדוחות של באפט: ירידה קלה ברווח ובקופת המזומנים ואזהרה חריפה
● המיליארדר מייסד קרן הגידור הגדולה בעולם מכר את שארית מניותיו

קחו למשל את מניית פינרג'י , חברת טכנולוגיה הפועלת לייצור סוללות מתכת־אוויר, שהשלימה זינוק של יותר מ־180% מתחילת החודש, לשווי חברה של 230 מיליון שקל (עדיין נמוך ב־80% מהשווי בהנפקתה ב־2021). מניית החברה שמוביל היזם הסדרתי אביב צידון עלתה בשבוע האחרון ב־32%, בעקבות דיווח כי הסוללות שלה ישמשו את מרכזי הנתונים (דאטה סנטרס) של גוגל ומיקרוסופט. מי שהחל "לאסוף סחורה" בתחילת החודש, בעת שפינרג'י דיווחה על הנפקת מניות בהשתתפות הבעלים צידון, לטובת "האצת תוכניות החברה בתחום ה־Data Centers", נהנה מתשואה גבוהה הרבה יותר.

ומה לגבי צילו בלו , חברת הבנייה שבעבר נשאה את השם חנן מור, קרסה ונדרשה להסדר חוב? מאז נרכשה השליטה בחברה בדצמבר האחרון, על ידי איש העסקים יצחק תשובה ומנכ"ל מבנה לשעבר דודו זבידה, השלימה המניה זינוק של 60%. או קחו למשל את מניית אלומה תשתיות, שהשלימה תוך שנתיים זינוק של 180%, בעקבות השקעה מוצלחת בחברה המספקת שירותי תקשורת באמצעות כבל תת ימי.

נסייג ונאמר שאם השקעה במניות נחשבת באופן כללי למסוכנת, השקעה במניות קטנות מסוכנת פי כמה וכמה. היא מזמנת לעיתים קרובות תנודתיות של רכבת הרים, ואיש לא יכול להבטיח שמגמת העליות לא תתהפך ברגע ותהפוך לירידה חדה. אם יש אזהרה גורפת שחוזרת אצל מומחים שונים עמם שוחחנו היא שצריך להיזהר מאוד כשמהמרים על מניות קטנות. כך שאם בוחרים להשקיע בהן, לרוב האנשים כנראה כדאי יהיה להקצות לכך רק נתח קטן מאוד מתיק ההשקעות, כדי להימנע מהפסד שממנו יהיה קשה להתאושש.

 מניות בולטות שקפצו לאחר שנפלו לשפל / צילום: אסיה רביבו, אלדד רפאלי, כדיה לוי, איל יצהר, יונתן בלום, אילן ספירא, יח''צ ואתרי החברות

מי הן המניות הקטנות

רכישת מניות של חברות גדולות ומבוססות, עשויה להיות "הימור בטוח" בעת נפילה של השוק. ההנחה היא שהללו נופלות בדרך כלל בשל אירוע מאקרו כלכלי מאתגר, וכאשר זה יחלוף הבורסה תתאושש וגם אותן מניות צפויות לתקן. כך קרה למשל עם פרוץ הקורונה, העלאות הריבית בשנת 2022, מלחמת חרבות ברזל ולאחרונה רפורמת המכסים שהכריז הנשיא טראמפ.

את ההיגיון הזה לא ניתן להחיל גם על המניות הקטנות. הספסלים האחוריים של הבורסה מלאים בעשרות חברות שהתרסקו ולא מצליחות להתאושש, גם כאשר יש ראלי חזק בשוק המניות וכמעט "כל מטאטא יורה". בשורה האחורית של הבורסה בת"א יש 140 מניות של חברות הנסחרות כיום בשווי נמוך מ־100 מיליון שקל. חלקן הפכו ל"שלדים בורסאיים", חלקן הושעו מהמסחר או נרכשו תמורת מיליוני שקלים בודדים. אם תוסיפו עוד 60 חברות תקבלו שמעל שליש מהחברות הנסחרות בבורסה המקומית שוות פחות מ־200 מיליון שקל.

מיכאל בן יעקב, מבית ההשקעות פרופאונד, מסביר כי "מרבית החברות הקטנות 'הן לא סתם קטנות'. לכך ניתן למצוא מספר גורמים אפשריים או שילוב כמו שוק נישתי שמגביל גודל, ניהול לא איכותי, תחרות חזקה, תלות בלקוחות שמכתיבים תנאי סחר ורווחיות נמוכה". גורם אחר בשוק מסכים ומציין כי "ברשימת המניות הקטנות יש מספר לא מבוטל של חברות שלא בשלות להיות חברות ציבוריות, כמו חברות ללא מוצר אמיתי או ללא מכירות משמעותיות".

קובי שגב, שותף מנהל באקורד בית השקעות, ממליץ לכן "להימנע מהשקעה במניות בשווי שווק של פחות מ־200 מיליון שקל".

הכי חשוב: שוק חיובי

ובכל זאת, גם בין המניות הקטנות, ובוודאי במניות גדולות מעט יותר שנסחרות בשוויים של כמה מאות מיליוני שקלים, ניתן כאמור למצוא לא מעט דוגמאות לכאלה שהשלימו מהלכי עלייה משמעותיים של עשרות ומאות אחוזים תוך זמן קצר.

תנאי בסיסי לכך הוא ששוק המניות כולו יהיה במומנטום חיובי. איתן קלימן, שותף מנהל בקרן הגידור Long Road, מציין כי "מצד המאקרו, מניות קטנות נוטות לפרוץ כשיש שיפור בריבית, או לחלופין רוטציה משוקי טכנולוגיה מנופחים לעבר מניות קטנות יותר, או חזרת נזילות לשוק המקומי. מניות כאלה נוטות להגיב חזק לציפיות לשינוי עסקי לטובה עוד לפני שמשהו מתרחש בפועל".

ערן קמחי, מנהל משותף בקרן הגידור מימס אסטרטגיות, מסביר כי "הכי חשוב - לא לקנות בשוק הנמצא במגמת ירידה. הקטנות גם יורדות בקצב חד יותר, ובנוסף אתה יכול להיתפס במניות האלה ללא סחירות. תרצה למכור ולא יהיה לך למי. גם לא כדאי לקנות אחרי מגמת עלייה ארוכה בשווקים כשאתה מרגיש שהיא כבר בשלביה האחרונים, שלא תהיה האחרון 'שמכבה את האור'".

המומנטום בשוק כעת בהחלט חיובי, וגורם בשוק אומר לגלובס כי "חזרה האופטימיות ויש הרבה עסקאות לכל רוחב השוק". אחר מוסיף כי "כעת, לאחר ריצה משמעותית בחברות הגדולות, יותר ויותר משקיעים מגיעים לבחון ולהתעניין בחברות הקטנות יותר, ותנאים אלו יכולים ליצור פריצה אצל חברות הערך הללו".

שגב מאקורד מסכים ומוסיף ש"שוק המניות הקטנות והבינוניות מקבל תאוצה בתקופות כמו זו הנוכחית. המניות הגדולות עלו באופן משמעותי ונסחרות במכפילים גבוהים היסטורית, מנהלי ההשקעות מחפשים השקעות בעלות פוטנציאל ומגיעים למניות ה'מיד־קאפ' ו'סמול־קאפ'. מכיוון שאלו מניות בעלות שווי שוק נמוך, מספיקה כמות כסף קטנה שמוסטת מהגדולות לבינוניות על מנת לייצר אימפקט וגם עלייה משמעותית במחירי המניות. תוספת ערך של 200 מיליון שקל לחברה שנסחרת בשווי של 500 מיליון שווה ל־40%, ואילו תוספת כזו לחברה שנסחרת ב־20 מיליארד שקל זהו אחוז בודד".

כללי אצבע בקטנות

לדברי קלימן, "חשוב לחזור ולהזהיר מטעויות קלאסיות, כמו להניח שמניה שירדה כבר ב־90% לא יכולה לרדת עוד. ההזדמנות האמיתית נולדת כשחברה בעייתית לשעבר הופכת לשחקנית חדשה עם פעילות רעננה וטרנדית, עוד לפני שהשוק מבחין בכך.

"צריך לחפש סימנים מוקדמים לשינוי כיוון, לרוב כאלו שלא נראים עדיין בדוחות. למשל, מינוי מנכ"ל חדש עם רקורד חזק, כניסת בעל שליטה אסטרטגי, שינוי מודל עסקי (למשל ממודל של מפיצים למכירה ישירה). כמו כן שיפור בשולי הרווח הגולמי, שיכול לנבא מינוף תפעולי שבדרך, חוזה עם לקוח אסטרטגי או הפחתת חוב מהותית". קמחי ממימס מוסיף סימן חיובי "כשההנהלה או בעלי השליטה מנצלים מחיר נמוך כדי לרכוש מניות".

שגב מציע לחפש "חברות רווחיות, ותיקות, מובילות שוק, שנסחרות בתמחור נמוך (למשל מכפילי רווח והון נמוכים). חברות שקרה בהן אירוע ממשי שמשליך על השווי, עסקה גדולה למשל או רווח שנוצר".

שינוי שליטה או מנכ"ל

שינוי שליטה מהווה לא פעם סיבה לעלייה חדה במניה, גם אם לא נלווה לו שינוי מיידי בפעילות העסקית. כך למשל זינקה מניית תשתיות המים קבוצת גאון ב־50%, מאז עברה בה השליטה בחודש אפריל האחרון לידי איש העסקים עופר גלבוע והמנכ"ל גיא רגב. כך קרה כאמור גם בחברת הבנייה צילו בלו (לשעבר חנן מור), שמאז נרכשה בידי תשובה וזבידה טיפסה לשווי של 327 מיליון שקל (עדיין 70% מתחת למחיר בשיא).

במקרה של קנדה גלובל , חברת הנדל"ן המניב בחו"ל של ברק רוזן ואסי טוכמאייר, כניסתם של צמד בעלי השליטה בקבוצת ישראל קנדה לשלד בורסאי חסר פעילות הזניק את המניה באלפי אחוזים. זאת כנראה בשל אמון השוק שבעלי הבית החדשים יובילו מהלכים חיוביים בחברה.

גם החלפת מנכ"ל ושינוי עסקי עשויים לבוא לידי ביטוי בתשואת המניה. במקרה של חברת אלקטרה פאוור (לשעבר סופרגז), מאז נודע אשתקד על כך שדניאל ספיר, מנכ"ל סלקום לשעבר, צפוי להתמנות למנכ"ל, השלימה המניה קפיצה של 65% וכעת היא נסחרת לפי שווי של 615 מיליון שקל.

ברשת האופנה קסטרו, מאז הוחלף המנכ"ל רון רוטר (ממשפחת בעלי השליטה) בסמנכ"ל הכספים יאיר אוחיון, השלימה המניה זינוק של כ־180% (ואף עקפה את השיא הקודם). בן יעקב מפרופאונד מציין כי "הרשת נמצאת בתהליך התייעלות מסיבי בחנויות, שעתיד להקטין את המשקולת שהחנויות מהוות על הקבוצה".

שינוי חיובי בפעילות

אצל קרן התשתיות אלומה שהוזכרה בראשית הדברים, המניה מטפסת כבר תקופה ארוכה. החברה בהובלת אורי יוגב, ששימש בעבר כמנהל רשות החברות הממשלתיות, הודיעה החודש על מכירת פעילותה העיקרית - חברת אקסלרה טלקום - לידי בזק ברווח גדול. מי שרכש מניות בעקבות דיווח מלפני שנתיים על כוונת אקסלרה להניח כבל תת ימי לאירופה, היה יכול להרוויח יותר מ־170%.

בן יעקב מוסיף לרשימה "חברות שפועלות במספר שווקים או תחומים, שאחד מהם מהווה משקולת וגורם להפסדים שמעיקים על תוצאות החברה, והחברה מקבלת החלטה לצאת ממנו. לאחר היציאה רואים שינוי חד מאוד ברמת הרווח, כשלעיתים המיקוד מסייע לחברה להציג תוצאות משופרות אף מעבר לציפייה".

הוא מונה דוגמאות מהעת האחרונה לסגירת פעילויות הפסדיות בחברת טרמינל איקס (מקבוצת האופנה פוקס ), שהפסיקה פעילות ביוון, וברשת המוזלת מקס סטוק , שסגרה פעילות בפורטוגל. המהלכים הללו סייעו לשתי המניות לזנק ב־80% וב־90% בהתאמה.

במשבצת השינוי בפעילות ניתן אולי להכניס גם את באפ טכנולוגיות , חברה קטנה מתחום הגיימינג, שגם אחרי זינוק של 188% מהשפל נסחרת לפי שווי של 90 מיליון שקל בלבד (עדיין 80% מתחת למחיר ההנפקה), שביצעה לאחרונה ארגון מחדש והשיקה פלטפורמת מובייל.

נורות אזהרה בקטנות

על הסיכון הגדול שטמון בהשקעה במניות הקטנות ניתן ללמוד גם מכאלה שזינקו במאות אחוזים, רק כדי לחזור ולהתרסק בהמשך. דוגמאות לכאלו הן החברות שמיים אימפרוב , אירודרום ואלארום .

שמיים היא חברת תוכנה שהוקמה על ידי טייסים בוגרי חיל האוויר הישראלי, בהשראת תרבות התחקיר של החיל. החברה פיתחה פלטפורמה מבוססת AI המתמקדת בתחקור אירועי בטיחות במוסדות רפואיים. מניית החברה זינקה בחודש מאי האחרון ביותר מ־500%. אלא שבהמשך היא צנחה בכמעט 60% (ובסה"כ איבדה מאז ההנפקה ב־2021 כ־90% משוויה).

אירודרום, חברת הכטב"מים שנוסדה ע"י רועי דגני, דיווחה באוקטובר אשתקד על חוזה עצום של 137 מיליון שקל עם לקוח ממשלתי. אלא שבהמשך נאלצה החברה לדווח על ביטולו, מה שהוביל לקריסה של 65% במניה - לאחר שזינקה ב־175% בעקבות הזכייה בחוזה.

אלארום, העוסקת בתחום הדאטה ואיסוף נתונים באינטרנט, השלימה בשנה וחצי עד יולי 2024 זינוק מדהים ולא לגמרי מוסבר, של 2,800% לשווי של כ־1.1 מיליארד שקל. מאז, המניה התרסקה כל הדרך לשווי של 280 מיליון שקל בלבד, נפילה של כ־76%.

קמחי מקרן הגידור מימס מזהיר כי "במניות קטנות יש הרבה טריקים ושטיקים פיננסיים שעלולים לפגוע בבעלי מניות המיעוט. בנוסף צריך להיזהר מחברות שקופת המזומנים שלהן ריקה. הן עלולות לגייס הון רב שידלל משמעותית את המשקיעים, לפעמים אף בשווי נמוך משמעותית משווי השוק".

שגב מאקורד מוסיף כי "כדאי להיזהר מחברות שמדווחות דיווחי סרק כגון השתתפות בכנס או בתערוכה או ביצוע פיילוט, וכן דיווח על כך שחברה הנסחרת בת"א שוקלת להירשם למסחר בנאסד"ק".