החשש: עליית מחירים כוללת בשוק המזון

הסיבה: עליית מחירי הגרעינים בעולם במשרד מבהירים: אלה הערכות בלבד; עד אחרי החגים לא תחול עלייה במחירי מוצרי החלב והביצים שבפיקוח

משרד החקלאות, בראשות השרה אורית נוקד, התריע היום (ד') מפני עליית מחירים חדה של החלב, הביצים, בשר עוף והודו, על רקע עליית מחירי הגרעינים בעולם ובמיוחד עליית מחירי התירס, הסויה והסורגום, המשמשים מזון לבעלי חיים. כלכלני החטיבה למחקר כלכלה ואסטרטגיה במשרד החקלאות טענו כי עד סוף השנה הנוכחית צפויה עלייה חדה של 6%-17% במחירי אותם מוצרים.

עם זאת, במשרד החקלאות הבהירו היום כי מדובר בהערכות בלבד - ולא בעליית מחיר שתתרחש בימים הקרובים. עוד הובהר כי בכל מקרה, עד אחרי החגים לא תחול כל עלייה במחירי מוצרי החלב והביצים שבפיקוח.

הכלכלנים משרטטים שלושה תרחישים אפשריים לעלייה מחירי המזון: הראשון בהם מבוסס על נתוני אוגוסט, השני מבוסס על התמתנות במחירי הסחורות בעולם ואילו השלישי מבוסס על המשך עלייה במחירי האופציות על הסחורות - תרחיש שיביא לעלייה כפולה מהעלייה הצפויה על בסיס נתוני אוגוסט.

על-פי תרחישים אלה, החלב צפוי להתייקר בשיעור של 6%-13%, הביצים בשיעור של 8%-17%, ואילו מחירי העוף וההודו צפויים להתייקר בשיעור של 6%-14%. התייקרויות אלה מצטרפות להתייקרות בשיעור של 6% במוצרי הלחם שבפיקוח, שעליה הוכרז השבוע.

לקראת התייקרות רוחבית?

לאור הודעת משרד החקלאות גובר החשש כי יצרנים ויבואני מזון ינצלו את ההתייקרויות במזון הבסיסי, להתייקרות רוחבית בכלל מוצרי המזון והצריכה בשוק. "הרבה חברות ינסו לרכוב על הסיפור הזה כדי לבצע עליית מחירים, ואנחנו נמנע אותה", אמר ל"גלובס" עדי צים, מבעלי השליטה ברשת "מחסני כמעט חינם".

לדברי צים, "החברות הגדולות יכולות לספוג את הפערים. למחלבות הגדולות יש מקום להוריד עוד 20%-30% במחיר. אין להם בכלל מה לדבר על עליית מחיר, גם אם מחיר החלב הגולמי יעלה ב-10%. הן מרוויחות על המוצרים המיוחדים מאות אחוזים. מספיק להשוות את מחירו של מוצר בודד למחיר אותו מוצר שהן מוכרות במארז. אלה הפרשי מחיר של עשרות אחוזים. גם כך המחירים של מוצרי המעדנים, היוגורטים והגבינות המיוחדות אינם פרופורציונליים ביחס לעולם וגבוהים בעשרות אחוזים בהשוואה למדינות אחרות".

בענף מפנים גם אצבע מאשימה אל הממשלה, שמדיניותה והגזירות הכלכליות שהטילה מביאות באופן עקיף לעליית מחירי המזון. "האשם העיקרי הוא המגזר הציבורי-ממשלתי. הממשלה שהעלתה את העלויות - דלק, חשמל, שכר מינימום והמע"מ", אמר מקור בענף. "גם הבנקים משפיעים על עלויות שכר דירה, בשל תנאי המימון של הפרויקטים. הכלכלה כאן מואצת בצורה מלאכותית. שכ"ד המסחרי בארץ הוא לא הגיוני. חנות סופרמרקט בישראל משלמת 5% מהמחזור לשכ"ד. בחו"ל, שיעור שכ"ד מהמחזור עומד על 2%-3% בלבד. המגזר הציבורי-ממשלתי אשם והמגזר העסקי משלם את המחיר, ואליו גם באים בסוף בטענות. כיום, למכור את אותו מוצר עולה לך 4% יותר, ולכן זה לא קשור רק לחומרי הגלם".

במשרד החקלאות הדגישו את העלייה החדה במחירי התירס והסויה, אם כי מחירי הסחורות הללו ירדו מהשיא שכבשו באחרונה. מחיר התירס קפץ מיוני ב-60%, ולכן, למרות ההתמתנות שחלה כעת במחיר, יש לכך השפעה דרמטית על עלות המזון לבע"ח. לדברי המשרד, ייתכן שתהיה ירידת מחיר נוספת בתירס לאור הגדלת שטחי הגידול - אך מוקדם להעריך זאת.

בסויה, חרף עליית המחיר הדרמטית שנרשמה ביולי, האומדנים לשנים 2012-2013 מראים על יבולים טובים יותר יחסית לעונה הנוכחית - וזאת למרות פגעי מזג האוויר. בשל כך, מעריכים הכלכלנים, המחיר הושפע מספקולנטים בשוק יותר מאשר ממצב של מחסור מתהווה.

משרד החקלאות האמריקני מעריך כי בה בעת שבעונת 2011-2012 קיבל היצרן 12.45 דולר לבושל (יחידת מידה של נפח) סויה, מחיר הסגירה של אופציה לנובמבר היה 16.3 דולר לבושל - עלייה של 31%. העלייה במחירי התירס והסויה עשויה לגרום לצרכנים לעבור למוצרים חלופיים, תהליך שיביא לעלייה במחירי שאר הגרעינים.

"ניחוש בלבד"

חרף ההערכות הפסימיות לגבי עליות המחיר, גם כלכלני משרד החקלאות הביעו ספקות ביכולת לחזות את המגמה, וציינו כי "כל הערכה לגבי אחוזי השינוי היא בגדר ניחוש בלבד".

עוד נכתב כי בשנה האחרונה נרשם שפל במחירי החלב והבשר באירופה, וכי לפי דוח ה-OECD שעדיין לא פורסם, ב-2011 היה מחיר החלב בישראל גבוה מהמחיר העולמי ביותר מ-10%, מצב שהשתנה מעט עקב התחזקות הדולר.

באופן מוזר מעט לאור התחזיות הקודרות, כלכלני משרד החקלאות מציינים כי ההשפעה של עליית מחיר המזון לבע"ח עשויה להביא לכמה תרחישים בתקופה הקרובה. האחד, אי-שינוי במחיר החלב והמשך צניחה במחיר הבשר; השני, תחילת עלייה במחיר החלב, ומחיר בשר יציב ונמוך; והשלישי, עלייה במחירי החלב והבשר.

בכל מקרה, נטען כי עליית המחיר, כאשר תתרחש, צפויה להיות הדרגתית מכיוון ש"היבואנים קנו סחורה עתידית במחיר נמוך מהמחיר העתידי, ומלבד העלות הנוספת של שער הדולר, מחיר הסחורה הקיימת עדיין נרכש על פי המחירים הישנים".