נערכים למלחמה: בעולם דורשים מחברות ישראליות ערבויות

הפטפטת על תקיפה ישראלית אפשרית על מתקני הגרעין באיראן מחלחלת אל המגזר העסקי: מנכ"ל חברת RH טכנולוגיות, יעקב רוזנברג, שמייצר בנצרת עלית רכיבים ומעגלים חשמליים עבור חברות אלקטרוניקה רב לאומיות, מספר כי נדרש להסביר ללקוחותיו בעולם אם יעמוד בחוזי הספקה עתידיים במקרה של מלחמה.

לדברי רוזנברג, "השיח הביטחוני הער בשאלה אם ישראל תתקוף את איראן גורם לנו נזק אדיר ואי ודאות. חברות רבות מארה"ב שנמנות עם לקוחותינו משדרות לנו פאניקה ולחץ והן דורשות תשובות, כמו איך יקבלו מאיתנו רכיבים במקרה שהעורף בישראל יופגז במאות טילים ורקטות ביום", אמר בשיחה עם "גלובס".

לדברי רוזנברג, אחד הלקוחות הגדולים שלו דרש ממנו באחרונה ערבויות שיבטיחו את הספקת הרכיבים שהוא מייצר עבורו גם בעת מלחמה. על רקע הלחץ מצד הלקוחות, רוזנברג האיץ באחרונה תוכנית להקמת תשתית לייצור רכיבים בחו"ל - לתרחיש של מלחמה בת מספר שבועות, שתלווה בירי של טילים אל העורף ותשבש את שגרת הייצור.

"כרגע אנחנו משקיעים כחצי מיליון דולר בהקמת תשתית בהונגריה, שבה נמשיך לייצר עבור הלקוחות שלנו בעולם במקרה שישראל תותקף בטילים והפעילות במשק תשובש. במצב כזה אני אעביר את העובדים החיוניים לתהליך הייצור שלי, כ-100-150הנדסאים וטכנאים ישראליים להונגריה והם יובילו את הפעילות וידאגו שהיא תתנהל בצורה חלקה. בינתיים, אנחנו מנצלים את השגרה כדי לייצר יותר רכיבים כדי להגדיל את המלאים, שיבטיחו הספקה שוטפת גם במקרה שהייצור ייפסק בלי התראה", אמר רוזנברג.

בעוד רוזנברג נערך לתרחיש של מלחמה כדי להבטיח עסקים כרגיל עם לקוחותיו בעולם, הוא מבקר בחריפות את מה שהוא מגדיר "שיח בלתי אחראי": "לא ראיתי מעולם מצב שבו מנהלים מלחמה בתקשורת. כל השיח הזה בשאלה אם לתקוף או לא לתקוף את איראן גורם לנזק אדיר. כולם יושבים על הגדר, לא מוכנים לקבל החלטות על השקעות ועל חוזים חדשים. הסכנה הגדולה היא מה יקרה אם חברות יצטרכו להעביר את הייצור שלהן בתקופת לחימה לחו"ל: אין ודאות שהן יחזירו את הייצור לארץ, כי שם יגלו שמערכות המיסוי והקרבה לשווקים הרבה יותר אטרקטיביות והן יעדיפו כבר להישאר שם", אמר.

גישה לקודים רגישים

עו"ד רונן סלוצקי, מנהל הסניף הישראלי של חברת אסקרו-אירופה, שמתמחה בנאמנויות על קודים של פריטים המיוצרים בבתי תוכנה, מספר על תכונה גם בקרב חברות בעולם שסוחרות עם בתי תוכנה ועם חברות היי-טק ישראליות. לדבריו, בחודשיים האחרונים חלה עלייה משמעותית במספר הפניות של חברות מהעולם, שדורשות להבטיח גישה לקודים רגישים במצב של מלחמה או של התעצמות המשבר הכלכלי - באופן שבו ספקי הפריטים הישראליים יחדלו להתקיים.

"קוד מקור" נחשב לשפה הבסיסית של רכיב אלקטרוני והוא לא נמסר ללקוח. כדי להבטיח שפריטים אלה יהיו שמישים גם במקרה שהחברה היצרנית תיסגר או שמסדי הנתונים שלה ייעלמו - לקוחותיהן בעולם דורשות להפקיד את קודי המקור בנאמנות: "בימים כתיקונם רוב החברות מוותרות על דרישה שהידע האמור יישאר בנאמנות, אך כעת אנו עדים לעלייה במספר הפניות כדי לגבש הסכמים בנושא הזה. במקרה שבו נחתם הסכם כזה, הקודים האמורים נמסרים אלינו והם נשמרים בכספות, שמוגנות מפני תרחישים קיצוניים ומבטיחות את הנגישות של החברות אל הידע שנחוץ להן", אומר סלוצקי.

גורם בכיר במשרד התמ"ת הבהיר כי ייתכן שמדובר במקרים נקודתיים, ובכל מקרה, אין להסיק מהם על תופעה נרחבת. בדיקה שנעשתה במינהל סחר חוץ העלתה כי לא אובחן גל של פניות מצד חברות בעולם לקבלת ערבויות מיצרניות בישראל.