מה עומד מאחורי הקו הלוחמני שמציג חגי בדש מול IDB?

מנכ"ל פסגות הולך בעקבותיו של רועי ורמוס, שהוביל קו נוקשה בהסדר אפריקה ישראל ■ אפילו הטרמינולוגיה של השניים דומה ("זכות הקיום שלנו היא שמירה על זכויות הלקוחות")

דצמבר 2008, שיאו של המשבר בשווקים, ורועי ורמוס, מנכ"ל פסגות, עומד על הבמה בגני התערוכה בוועידת היועצים השנתית של בית ההשקעות, ונושא נאום חוצב להבות. "תחזירו את הכסף או שתמכרו את המטוסים", הוא מכוון את דבריו ללווים הגדולים במשק, וטובע קו לוחמני של אקטיביזם מוסדי, שיהפוך לסימן ההיכר של פסגות בהסדרי החוב העתידים לבוא.

ורמוס הגדיר מדיניות נוקשה של מאבק בבעלי ההון שלא יעמדו בחובותיהם למחזיקי האג"ח. הוא מיצב את עצמו כמי שנלחם למען לקוחותיו, ואת פסגות כסמן הימני של הגופים המוסדיים. "יש לי מיליון לקוחות, ואני צריך להסתכל להם בעיניים ולעשות בשבילם את המקסימום", אמר אז.

שנה לאחר מכן פרע ורמוס שטר ראשון, כאשר התעמת עם לב לבייב בהסדר החוב של אפריקה ישראל, חרף הלחצים שהופעלו עליו. כמה חודשים לאחר מכן עשה זאת שוב, בהסדר החוב של סקורפיו נדל"ן, בשליטת המיליארדר בני שטיינמץ.

עברו כמעט ארבע שנים. מנכ"ל פסגות היום הוא חגי בדש, בן טיפוחיו של ורמוס (שמינה אותו בזמנו למנהל שיווק קרנות הנאמנות של פסגות). בדש, כך נראה, הולך בעקבות המנטור - המנגינה אותה מנגינה, ואפילו המילים דומות: "זכות הקיום שלנו היא שמירה על זכויות הלקוחות", אמר השבוע בדש, בעקבות פרסום של מכתב נוקשה שאותו שלח פסגות לנאמני אג"ח אי.די.בי של נוחי דנקנר. ממש זיכרונות מאפריקה.

מאז מונה בדש לתפקידו לפני כמה חודשים, בעקבות הדחתו של מנכ"ל פסגות הקודם, רונן טוב (מחליפו של ורמוס), הוא משחרר, חדשות לבקרים, אמירות נוקבות לגבי אקטיביזם מוסדי, שולח מכתבים לנאמני האג"ח וכמובן דואג להעבירם בעוד מועד לתקשורת.

בעוד רוב המוסדיים הגדולים מורידים פרופיל, ונמנעים מלהתעמת עם בעלי ההון, ההספק של בדש מרשים. בתוך שלושה חודשים הוא הציג שש התנגדויות למהלכים בחברות ציבוריות שבהן מושקע פסגות, והכול, כמובן, בשם המאבק למען לקוחותיו.

ביוני התנגד פסגות למתווה עסקת האצ'יסון פרטנר; ביולי ביקש הסברים להעמדת הלוואה נוספת של דסק"ש למעריב; והחודש התווספו ההתנגדוית להסדר החוב המוצע באמפל, למיזוג קרנות ההון סיכון מדיקה וביומדיקס ולמינוי אבי פישר כיו"ר ומנכ"ל בכלל תעשיות, ולשכרו המבוקש בחברה.

ביום שני האחרון שוגר המכתב לנאמן האג"ח של אי.די.בי אחזקות, שבו הוא מתבקש להפעיל סמכויותיו לצורך שמירה על מחזיקי אג"ח של החברה, על רקע הידרדרות מצבה הפיננסי של חברת ההחזקות.

סיסמאות לא עולות כסף

עדיין מוקדם להעריך אם בדש באמת רוצה להידמות לורמוס, מנכ"ל שמלבד מאבק חסר פשרות בטייקונים שומטי חובות נחשב למנהיג כריזמטי, איש עבודה שצמח מתחום ההשקעות והפך את פסגות לבית ההשקעות הגדול בישראל.

מה שבטוח הוא - בעידן שבו ישנה חשיבות, לעיתים מכרעת, לנראות ולאופן שבו מוצג מנכ"ל בתקשורת, מוכיח בדש את יכולותיו כאיש שיווק מיומן. הוא ממתג את עצמו כמנכ"ל עם אמירה, המוסיף טיפת צבע למוניטין הדהוי שצבר בית ההשקעות בעקבות פיטורים ופרישות בשדרה הניהולית הבכירה.

אך נטל ההוכחה עדיין רובץ עליו. קל לשלוח מכתבים עם סיסמאות, זה לא עולה דבר והרווח לכאורה גדול: בדש מקבל יחסי ציבור מצוינים וממצב את עצמו כאביר הנחלץ להגן על המשקיעים. אלא שבניגוד לורמוס, בדש לא צמח מתחום ההשקעות, וקשה עדיין לקבוע אם ברגע האמת - כשיידרש להתעמת מול בעלי ההון ולדרוש את המגיע לציבור החוסכים שלו - יידע לעמוד בלחצים ולהפיק עבורם את המיטב.

אסור לשכוח גם כי בעלי פסגות הנוכחי, קרן אייפקס שבהובלת זהבית כהן, הוכיחה בעבר כי מה שמעניין אותה זו השורה התחתונה - למכור ברווח וכמה שיותר מהר. המטרה הנוכחית של אייפקס היא להשביח את פסגות לקראת מכירתה, ולא בטוח שהמדורות שמבעיר בדש אצל חלק מהלווים הגדולים במשק משרתות את אותה מטרה.