אם האלבום של ה-xx כולו חתירה להתעלות, הנה אלבום בכורה שכולו התעסקות מקצוענית אבל דלוחה בביבים של תרבות הפופ. אורה, בת ה-21, היא כנראה כוכבת הפופ הבינלאומית הראשונה שמוצאה מקוסובו. הוריה היגרו ללונדון מיד לאחר הולדתה, אבל לשווא תחפשו כל סממנים אתניים או ייחודיים אצלה. נהפוך הוא, וליתר דיוק נהפוך היא: היא הונדסה לכדי רובוטית-פופ כמעט מחוקת אישיות. אחרי שהשתתפה בתחרות על ייצוג אנגליה באירוויזיון ושרה קצת עם קרייג דיויד, היא הוחתמה בחברת התקליטים של לא אחר מאשר ג'יי זי, וכבר השתתפה בקליפים שלו ושל דרייק.
כמובן, נוכחותו של המנטור שלה, אחד הראפרים המובילים ואחד האנשים הכי חזקים בתעשיית המוזיקה, סימנה מראש את ריטה אורה כ"היורשת של ריהאנה", התגלית הנשית הקודמת של ג'יי זי. יש בכך מעט מהאמת: למרות שאורה מציינת כהשראות עליה את עאליה המנוחה, מוניקה וגוון סטפאני, היא נשמעת כמו הכלאה מעבדתית בין קייתי פרי, ריהאנה וקיישה.
אין בה דבר מהעסיסיות של סטפאני או מהשבירות שהיתה לעאליה. אורה אומרת שהכוונות שלה באלבום היו "להיות חזקה, להיות עצמאית, לדאוג לעצמי", וכנראה שהכוונות מומשו היטב.
עם סוללה כזו של מפיקים דוגמת וויל.איי.אם, דרייק, דה-דרים, דיפלו, גרג קרסטין, צ'ייס אנד סטטוס ועם מנטור כזה, קשה להאמין שאורה לא תזנק לשורה הראשונה של כוכבניות הפופ בעולם.
אלא שדווקא נתוני הפתיחה שלה הופכים את התוצאה לכה מאכזבת.
אחד השירים שלה נקרא "צעירה, רווקה וסקסית". אני חייב להודות שלטעמי השירים שלה מועמדים לתואר המוזיקה הכי פחות סקסית שנוצרה על פני כדור הארץ.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
