הרגליים בפרקליטות רועדות

וזה ברור מהטיעונים שלה ביחס לעונש שיש לגזור על אולמרט

אם מישהו היה זקוק עדיין להוכחה לכך שמאז נשמעה הכרעת הדין במשפטו של ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט לפני כחודשיים הרגליים בפרקליטות רועדות, הוא קיבל אותה הבוקר (ד') בטיעונים שהשמיעה הפרקליטות ביחס לעונש שיש לגזור על אולמרט, בעקבות הרשעתו בהפרת אמונים, ב-4 פרשיות נפרדות הנוגעות למרכז ההשקעות.

במבט ראשון, החלטתה של התביעה לבקש להטיל על אולמרט עונש של 6 חודשי עבודות שירות נראית אולי כעניין חמור, אך היא מבטאת למעשה הליכה מקסימלית לקראת הנאשם ואפילו צעד וחצי נוספים מעבר לראוי, לסביר ולמתחייב מעיקרון השוויון בפני החוק.

עיקרון השוויון בפני החוק

אמנם מדובר בעונש הנחשב למאסר בפועל, שאותו ממירים לעבודות שירות, אלא שהפרקליטות התעקשה לא לבקש עונש מאסר שאותו ירצה אולמרט בין כותלי של תא כלא. זאת, אף שהיא עצמה הגדירה את מתחם הענישה הראוי לשר בכיר שהורשע בעבירה של הפרת אמונים כמתחם המתחיל ב-6 חודשי עבודות שירות - ומסתיים ב-15 חודשי מאסר בפועל.

אם זה המתחם, לשיטתה של הפרקליטות, מוטלת עליה החובה להסביר באופן משכנע מה גרם לה לבחור באפשרות המינימלית, המקילה ביותר האפשרית. המשנה לפרקליט המדינה, עו"ד אלי אברבנאל, היה רחוק מלעמוד בנטל זה.

כל ההסברים - החל מהקשר בין הליכי החקירה בפרשת טלנסקי ועדותו המוקדמות בבית המשפט לבין נסיבות סיום כהונתו של אולמרט כראש ממשלה, ועד להכרה כי "נפילתו של אולמרט היא עונש כלשעצמו" - מרחיקים את התביעה משיקולים נקיים, ומעקרון השוויון בפני החוק. ההסבר מדוע שקלול כלל הנסיבות לחומרה ולקולא מוביל למסקנה שיש לגזור על אולמרט את המינימום האולימפי ביחס לעבירה שבה הורשע, רחוק מלשכנע.

אותו חוסר סבירות עולה גם מעמדת הפרקליטות, שהחליטה ברגע האחרון להימנע מלבקש מבית המשפט לקבוע כי בעבירה שבה הורשע אולמרט יש קלון. פחות מיממה חלפה מאז הסביר התובע עו"ד אורי קורב כי הוויתור על ההטבות איננו עניין להחלטתו הפרטית של הנאשם, אלא החלטה נורמטיבית של ועדת הכספים של הכנסת, שבאה בעקבות קביעת קלון. קביעת הקלון עניינה בהטלת כתם מוסרי על הנאשם שהורשע, ולא בשלילת קצבת הכיבוד, דירת השרד או הלשכה והרכב המוקצבים לראש מדינה לשעבר.

מפגן של מורך-לב

עם זאת, חשוב להבהיר כי מעמדת הפרקליטות לא עולה שדרכו של אולמרט לפוליטיקה נסללה מחדש.

יש להבחין בין שתי שאלות נפרדות. האחת היא עצם סמכותו של בית המשפט המחוזי לדון בשאלת הקלון, והשנייה היא אם בעבירה שבה הורשע יש קלון. לשיטת הפרקליטות, התשובה לשאלה השנייה (קלון) היא חיובית, וכאשר הנושא יהפוך לרלבנטי, הפרקליטות תתייצב בכל פורום שיידרש ותטען שיש לקבוע קלון.

אלא שלדעת ראשי התביעה, ויתורו של אולמרט על ההטבות שולל את סמכותו של בית המשפט לדון בעת הזו בשאלת הקלון, ההופכת כעת לתיאורטית. אפשר לראות עמדה זו כעוד מפגן של מורך-לב מצד התביעה.

נכון להיום, מבטיחים בתביעה שאם אולמרט יבקש לשוב למערכת הפוליטית, להציב את עצמו ברשימה לכנסת, להתמנות לשר בממשלה או לקבל תפקיד ציבורי כלשהו - ישוב הנושא ויתעורר מיד. נכון למצבה הנוכחי של התביעה, ההבטחה הזו נראית כרשומה על הקרח.

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988