לסעוד עם האלפיון העליון: כך סועדים עשירי ישראל

אין כוח לבשל? מתחמי המגורים היוקרתיים של תל-אביב מציעים לדיירים מסעדות פאר ממש מתחת לבית ■ הכניסה בכפכפים מותרת

בזמן שמרביתנו תרים בימים אלה אחר הרשת שמציעה את סל הקניות הזול ביותר לחג, יש כאלה שאפילו לא צריכים לחפש את המסעדה היוקרתית שבה הם יבלו בערב. זאת, משום שבלא מעט ממתמחי המגורים היוקרתיים, בעיקר בתל-אביב, יכולים בני ובנות המאיון העליון פשוט לרדת במעלית מדירתם ולסעוד את לבם במסעדת שף.

מסתבר שכמעט לכל פרויקט יוקרה בעיר יש את "מסעדת הבית" שלו: מסעדת לה רפובליקה די רונימוטי בפרויקט רובע לב העיר; מסעדת אלבה במגדל G; התרנגול הכחול ורביבה וסיליה בפארק צמרת; והמסעדות טורקיז וסיטארה במתחם סי אנד סאן בצפון העיר. אפילו במגדלי אקירוב יש סוד שמור - בית-קפה המשרת רק את דיירי הבניין.

מתכנני ערים ואדריכלים הבינו כבר לפני שנים רבות שעל מנת ליצור מתחם מגורים עשיר, תוסס, עם נגישות לתעסוקה ולקניות, יש לשלב בו גם מסחר ולעתים גם משרדים או מלאכה - בגישה שנקראת "עירוב שימושים", הכוללת כמובן גם מסעדות.

הקשר שבין מסעדות יוקרה לבין מגדלי היוקרה בערים הגדולות הוא מובן מאליו. "מי לא היה רוצה לרדת מדירתו ולהיכנס למסעדה?", אומר האדריכל בני פרי, "זה אך הגיוני מצד מסעדנים ממולחים למקם את המסעדה שלהם במגדלי יוקרה. שם מצויה אוכלוסייה שאינה חוסכת בהוצאות על מזון ועל בילוי, ושאינה מושפעת בדרך כלל מתקופות שפל".

מנחם גינדי, מבעלי חברת גינדי החזקות, יזמית מגדל G, מסביר כי רחוב אבן גבירול בתל-אביב הוא דוגמה למקום שמערב קשת של שימושים. "אנחנו מאמינים באבן גבירול כציר מרכזי של מסעדות טובות, ולכן כיזמי הפרויקט תכננו את המתחם כך שישתלב בסביבה בה הוא נמצא - קולינריה, אופנה, תרבות ופנאי", הוא אומר. "שילוב מסעדה בפרויקט יוצר לו ערך מוסף אמיתי. אמנם יצרנו הפרדה פיזית מוחלטת בין האזור המסחרי למגדל, על מנת שלא לפגוע בדיירי המגדל, אך כיזמים אנחנו מאמינים שעסקים טובים בקרבת בנייני יוקרה מפרים אחד את השני ותורמים לאיכות החיים".

כריך אורגני לאצולת ההיי-טק

אבל האם שר הביטחון אהוד ברק סועד עם רעייתו במסעדה בקומה התחתונה של מגדל G, בו הוא שוכר דירה? האם משפחת זיסאפל, מאצולת ההייטק הישראלית, נהנית מכריך אורגני של פרש קיטשן, המפעילה קפיטריה לדיירים ואורחיהם בלבד בקומת הבריכה של מגדלי אקירוב? האם אביו של נוחי, יצחק דנקנר, שבבעלותו כמה דירות במגדל YOO, מגיע עם אורחים למסעדת התרנגול הכחול שבמתחם?

המסעדנים במתחמים הללו מספרים לנו שרבים וטובים מבני האליטות כבר סעדו אצלם במסעדת הבית של הפרויקט - זה נוח, זה נגיש, וזה פתרון מצוין למי שלא רוצה לבשל. "עבור הדיירים, זה טבעי לרדת למסעדה; יש הרבה אנשים שלא אוהבים לבשל, וזה נוח להם", אומרת רונית פורת, מנכ"ל אוניל בנייה מקבוצת פישמן, יזמית פרויקט היוקרה "רובע לב העיר" בתל אביב. "זה הכי טריוויאלי לרדת למטה, הכי נוח לא לזוז מילימטר. זאת, בהנחה שהמסעדה טובה, אם לא - הדיירים יצביעו ברגליים. ברור שהדיירים נהנים מהיצע המסעדות באזור, אבל המסעדה בפרויקט הופכת למסעדת הבית שלהם".

"לא בניתי על הבניין"

השף מוטי סופר, בעלי המסעדה לה רפובליקה די רונימוטי, החליט כבר לפני שנתיים להעביר את המסעדה שלו מפארק המשרדים ברמת החיל. לפני כמעט שנה נחת במתחם המגורים רובע לב העיר. "פה אנחנו בגוב האריות, ממש במרכז", אומר סופר. "הקהל מגיע, הדיירים באים לפה עם כפכפים ופיג'מה, חלקם מגיעים לכמה ארוחות ביום. אנחנו מעלים גם הרבה אוכל לבניין".

דיירי הפרויקט זכאים להנחה של 10% על התפריט, אבל ניתן להניח שרבים מהם לא ממש זקוקים לכך. לדברי סופר, דיירי הבניין - "כמה וכמה אושיות כלכליות, מנכ"לים של חברות ענק, תושבי חוץ, וכ-30 אנשי שגרירויות - באים לעתים קרובות לערב על הבר, לאכול פיצה ולשתות בירה".

בעיקרון, רק כ-20% מהסועדים במסעדה בכל ערב נתון הם דיירי הפרויקט - "לא בניתי על הבניין", אומר סופר, "אבל זה עשה לנו משהו להיות מסעדת הבית של המקום הזה - אנחנו מביאים מסורת קולינרית למתחם יפהפה".

המחמאה הכי גדולה למסעדה, כנראה, היא העובדה שאנשי השגרירות האיטלקית, שחלקם גרים בפרויקט, פוקדים את רונימוטי באופן קבוע. "זו מסעדת הבית של השגרירות האיטלקית; אנחנו קרובים אישית לנספחי המסחר והתרבות, והם מגיעים לכאן הרבה", אומר סופר. "הם מאוהבים בנו. הם מבינים שאצלנו זה אחד לאחד איטליה".

ה"קולנוע" של אבן גבירול

גם מסעדת אלבה, שנפתחה לפני שבעה חודשים בקומת הרחוב של מגדל G בפינת רחובות אבן גבירול והשופטים בלב תל-אביב, נהנית מכל העולמות - היא גם משרתת את דיירי המגדל (בין בעלי הדירות שם ניתן למנות את שרי אריסון, עופר גלזר ואיתן רף) וגם את העוברים ושבים.

- דיירי הבניין מגיעים?

השף יאיר יוספי, מבעלי אלבה: "סביר להניח ששרי אריסון או אהוד ברק לא יבואו לאכול פה. יושבים פה דיירי הבניין, אבל מעט - בסך הכול יש במגדל 37 יחידות דיור. לא רצינו שהמקום ירגיש כמו מועדון סגור, רצינו שיהיה שכונתי. חלק מהעניין זה לצפות בקולנוע שהוא רחוב אבן גבירול".

- מבחוץ זה נראה נוצץ. אנשים לא נרתעים מלהיכנס?

יוספי: "אפשר לבוא לכאן במונית ב-15 שקל, ברגל או באופניים. יש שולחנות בחוץ. גם אם אתה מטייל בכפכפים עם הכלב, נחמד לעצור במקום נקי, שבו יש מפית מבד ליד כוס הבירה. אולי בהתחלה יש רתיעה, אבל אחרי שמגלים את המהות של המקום, הלקוחות מעיזים, נכנסים ואחר כך גם חוזרים. זו מסעדה אורבנית, מוקפדת, עם מפה על השולחנות, אבל היא לא מעונבת - היא נגישה, על הרחוב".

"להתחכך בברנז'ה"

ואם כבר מדברים על אבן גבירול, יוספי מדגיש שהבניין תוכנן כך שהמסעדה אינה משפיעה על איכות החיים של הדיירים. זאת, בניגוד למצבים שבהם הדיירים נפגעים מרעש, לכלוך וריחות.

"כיום, בתכנון המודרני, מערכות האוורור מתוכננות כך שדיירי הפרויקט לא נחשפים לריחות הבישול או לרעשי הקהל, ולכן המסעדות רק תורמות לאיכות המגורים של הדיירים", אומר רן בן אברהם, סמנכ"ל היזום והשיווק בחברת צמח המרמן, יזמית פרויקט שוק בצלאל ופרויקט ווייט סיטי בתל-אביב. "רוכשי דירות היוקרה מעוניינים במסעדה טרנדית תחת ביתם שתשמש אותם בין השאר כמקום מפגש ובילוי. הדוגמה הטובה ביותר נמצאת בפרויקט סי אנד סאן, שם הפכו המסעדות למקום מפגש של דיירי המתחם עם מכריהם וכן של לקוחות המעוניינים להתחכך בברנז'ה".

ואם כבר בברנז'ה עסקינן, במגדלים שהפכו לסמל האליטות - מגדלי אקירוב ברחוב פנקס בתל-אביב - נפתח בשקט בשקט סניף של פרש קיטשן לפני 4 שנים. מקורות סיפרו ל"גלובס", כי מדובר במעין מזנון המציע קפה וכריכים בעיקר, לדיירי הבניין ואורחיהם המגיעים למתחם הבריכה. המקום סגור לקהל הרחב, כך שבמקרה זה מדובר ב"מסעדת הבית" במלוא המובן.

אליעזר פישמן הוא בעל השליטה ב"גלובס"

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא נדל"ן ותשתיות?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988