והיא הנותנת

"לתת", ב' 21:00, ערוץ 2

אני מודה שערבי ההתרמה הטלוויזיוניים הללו גורמים לי לתחושה מוזרה. מצד אחד, אני מבין את הביקורת של מי שטוענים שממשלת ישראל, הגוף שאחראי לרווחת אזרחיה ושלא מוצא תקציבים שיסייעו להאכיל את הרעבים בחג, הייתה מוצאת את הכסף בקלות, לו היה מדובר במשבר קואליציוני שמחייב איוש של שתי משרות שרים בלי תיק וארבעה סגני-שרים. כשאל המחשבה הזאת מצטרפת גם תחושת אי-הוודאות הכלכלית שמרחפת מעל ראשיהם של מי ש(עדיין) יש להם, מתחשק ממש להתריס מול תוכניות "שנור" שכאלה.

מצד שני, יגידו המחייבים, עם כל הכבוד לאידיאולוגיה, לך ותרצה אותה עכשיו מול ילדים שיושבים סביב שולחן חג ריק.

מאחר שלדעתי שני המחנות צודקים, לא נותר לי אלא להתייחס למשדר עצמו, וכאן העסק הופך כבר לקל יותר: מי שרוצה לשמוע דואטים של כוכבי "כוכב נולד", כמו נינט והראל סקעת למשל, עם זמרים שהצליחו לעשות את זה גם ללא מקפצת הריאליטי, מי שאוהב את ההנחיה של צביקה הדר, מי שמרגיש טוב עם עצמו כשמזכירים בכל כמה דקות לאיזו מטרה נעלה התכנסה התוכנית הזאת, אפשר בהחלט שצפוי לו ערב מהנה. מי שלא, יכול לסמס את תרומתו (או שלא) ולעבור לתכנים אחרים שתציע הערב הטלוויזיה.

אנשי הגשם

"לואי ת'רו והאוטיסטים", ב' 22:30, ערוץ 8

נדמה שאת לואי ת'רו אין כבר צורך להציג. אחרי שחזר אמש בפרקים חדשים לערוץ 8, והתאמן תחילה על בעלי חיים (הפרק הראשון מבין הפרקים החדשים הוקדש אמש לאנשים שמגדלים בבתיהם חיות-בר מסוכנות), פונה המתעד האלטרנטיבי הזה לעיסוק בבני-אדם. הפרק הערב יוקדש לילדים אוטיסטים ולמשפחותיהם שמתגייסות כדי לאפשר לילדיהם לחיות חיים נורמליים ככל האפשר. במעבר חד, כמו שנהוג לומר, הרי שהפרק של מחר (ג'), יוקדש לשחקנים בתעשיית הפורנו, 15 שנה אחרי שנדרש לנושא לראשונה באחת מתוכניותיו המפורסמות. ביום רביעי יבקר ת'רו בבית אבות שחלק גדול מאוכלוסייתו סובל מאלצהיימר וינסה להתחקות אחר חייהם של מי שמוחם הקדים לבגוד בהם מגופם.

היו זמנים ברפובליקה

"הארי המזוהם 3", ב' 22:00, "הוט פריים"

הנה הזדמנות להיזכר בשנייה מבין שתי הסדרות הקולנועיות שהפכו את קלינט איסטווד לאייקון (הראשונה היא "הטוב הרע והמכוער"), הרבה לפני שהפך את ביתו לאולפן של תוכנית ריאליטי ונשא נאומים מביכים בפני ועידת המפלגה הרפובליקנית. הפעם נאבק השוטר הקשוח הארי קלהאן בכנופייה של טרוריסטים בסן-פרנסיסקו, וכרגיל הוא עושה זאת בדרכו הייחודית שאינה מתיישבת תמיד עם הנהלים המקובלים. בסרט הזה מוכח שבענף ה"אקשן", סרטי המשך לא מביישים את המקור, מה שקשה לומר על זקנתו של איסטווד שלא עושה חסד עם נעוריו.