סוחרים, שימו לב: האם פעילות בני"ע היא עסק או השקעה?

מהם המבחנים לסיווג ההכנסות מהשקעות והשלכותיהם על המס, והאם ניתן לצמצם הקשיים שהם מעלים?

התמורות בשוק ההון, היעדר הוודאות והשינויים התכופים, מביאים לתנודות רבות במבנה תיק ההשקעות, כולל גידול ניכר במספר הפעולות המתבצעות בתיקי ניירות ערך, ואף רכישת מנגנוני הגנה על ההשקעות. מצב עניינים זה הופך את שאלת סיווג ההכנסה משוק ההון, כהכנסה הונית או כהכנסה עסקית, לרלוונטית מתמיד.

להחלטה על הסיווג יש השלכה מרחיקת לכת על שיעורי המס החלים על בעלי התיק, באופן שלרוב יפעל לרעת המרוויח וייטיב עם המפסיד. מהם המבחנים וההשלכות של כל סיווג?

אם ההכנסה מפעילות בשוק ההון תסווג כהכנסה מעסק, אזי הרווח מהפעילות יהיה חייב במס שולי (48% בשנת 2012), ואילו ההפסד השוטף מהפעילות ניתן יהיה לקיזוז מול כל מקור הכנסה אחר. יתרת ההפסד הבלתי מנוצלת תועבר לשנים הבאות, וניתן יהיה לקזזה מהכנסה מעסק. כמו כן, הכנסה שתסווג כהכנסה עסקית תחויב בביטוח לאומי ובמס ערך מוסף.

אם הפעילות בשוק ההון תסווג כהונית, אזי במקרה של רווח הוא יחויב במס בשיעור של 25% על הרווח הריאלי (אם היו הוצאות מימון, עשוי להגיע ל-30%), ואילו ההפסד השוטף ניתן יהיה לקיזוז מרווח הון מכל מקור (לרבות שבח מקרקעין) וכן מדיבידנד וריבית מני"ע. יתרת ההפסד הבלתי מנוצלת תועבר לשנים הבאות, וניתן יהיה לקזזה מול רווח הון בלבד (לרבות שבח מקרקעין).

השלכה חשובה נוספת של סיווג ההכנסה, היא ההגנה האינפלציונית. אם ההכנסה מהפעילות מסווגת כהכנסה הונית, הרי על עלות ההשקעה תינתן הגנה אינפלציונית: לצורך חישוב הרווח ניתן יהיה לנכות מתמורת המכירה את העלות המתואמת של הנייר. לעומת זאת, אם ההכנסה תסווג כהכנסה עסקית, לא תינתן הגנה, וחישוב הרווח או ההפסד יבוצע במונחים נומינליים.

זאת ועוד, במקרים רבים, במצב של הפסד סיווג הפעילות כפעילות עסקית יוכל להשפיע לא רק על אפשרויות ניצול ההפסד, אלא אף על הקדמת ההכרה בהפסד; כך שיהיה ניתן להכיר בהפסד לצורכי מס, אף אם נייר הערך טרם נמכר.

"סמכות העל" של פקיד השומה

המבחנים לצורך סיווג ההכנסה כעסקית או הונית, אשר נקבעו ופורסמו בפסיקה ובחוזרים שפרסמה רשות המסים, כוללים מבחני משנה רבים: היקף ותדירות פעולות הקנייה והמכירה; תקופת ההחזקה; בקיאות ומומחיות; מימון הפעילות מהון עצמי או מהון זר; מבחן הארגון והמנגנון; אופן רישום הפעילות בספרי הנישום, ועוד.

מעל מבחני המשנה ניצב "מבחן העל", הבוחן את נסיבות העסקה. משמעותו המעשית היא השארת שיקול הדעת בידי פקיד השומה, לקביעת המשקל של כל אחד ממבחני המשנה, ובסופו של יום לסיווג ההכנסה כעסקית או הונית.

משקיע שנגרם לו הפסד מפעילות בשוק ההון ירצה בסיווג הפעילות כעסקית, על מנת שניתן יהיה לקזזה מול כל מקור הכנסה; זאת לעומת משקיע מרוויח, אשר יחפוץ לסווג את רווחיו כרווחי הון החייבים במס בשיעור מוגבל.

הבעיה היא שדוחות המס נבדקים על ידי פקיד השומה באופן רטרואקטיבי, לאחר שכבר נתבררו תוצאות פעילותו של הנישום בשנים הנבדקות.

פתרון חלקי למצב בעייתי זה יכול להימצא בשימוש מושכל במכשירי השקעה מסוימים, אשר יוכלו לצמצם את האפשרות לסיווג ההכנסה כהכנסה עסקית (כגון קרנות נאמנות או קופות גמל אישיות), או להגדילה (למשל שימוש בשותפויות השקעה), בהתאם לרצונו של הנישום.

הכותבים הם שותפים באשכול המסים של פירמת ראיית החשבון והייעוץ העסקי BDO זיו האפט

כמה מס תשלם על פעילות משוק ההון?

כהכנסה מעסק: הרווח יהיה חייב במס שולי (48% בשנת 2012), ואילו ההפסד השוטף ניתן יהיה לקיזוז מול כל מקור הכנסה אחר

כפעילות הונית: מס בשיעור של 25% על הרווח הריאלי (עד 30%), ואילו ההפסד השוטף ניתן יהיה לקיזוז מרווח הון מכל מקור