נסיכי הגאות והשפל

החברים בריאל מדריד לא מתים על כריסטיאנו רונאלדו? שהפורטוגלי לא ירגיש דפוק: הרכבנו את רשימת חמשת השחקנים שאף אחד לא היה יושב איתם בסוכה

לא ברור מה עבר בראש של איקר קסיאס כשהחליט השבוע, בתגובה לדיווח על סכסוך בינו לבין כריסטיאנו רונאלדו, לפרסם בפייסבוק תמונה הרמונית של שניהם. הרי האקט עצמו (פרסום התמונה) כמעט מספיק כדי להוכיח שהדיווח נכון, אחרת קסיאס היה פשוט מתעלם. גם לא ברור מה הבעיה עם זה שקסיאס ורונאלדו לא מסתדרים, כי תמיד היו ותמיד יהיו ספורטאים ששיתוף פעולה איתם הוא חלום רטוב (בגלל התוצאות) וסיוט (בגלל האישיות) בו זמנית. ואם מסתכלים על חמשת הגדולים בתחום הזה - רונאלדו בחברה לא רעה בכלל:

1. קובי בראיינט. בדרך כלל משתמשים בפיל ג'קסון, שאימן את בראיינט בכל אחת מחמש האליפויות שלו, כדי להצביע על הצדדים הפחות נעימים של בראיינט. למשל שג'קסון שכר, בעיקר בגלל בראיינט, פסיכולוג שמתמחה בהתנהגות נרקיסיסטית. או שג'קסון אמר פעם שההבדל בין שאקיל אוניל (בעצמו חבר לקבוצה יותר מבעייתי) לבין בראיינט הוא שאם "תבקש משאק לעשות משהו, הוא יגיד, 'לא, אני לא רוצה'. אבל אחרי הזדעפות קצרה, הוא יעשה את זה. תבקש מקובי, והוא יגיד, 'אוקי', ואז יעשה מה שהוא רוצה".

אבל דווקא הסיפור הבא ממחיש יותר טוב למה לשחק עם בראיינט יכול להיות לפעמים תענוג קטן. "בעונה הראשונה שלי בלייקרס", מספר אוניל בספר Shaq Uncut: My Story, "היו לנו שני רוקיס, וטרטרנו אותם די ברשעות. זה היה 'לך תביא את התיקים שלי, לך תביא לי משהו לאכול'. זה היה סוג של טקס מעבר (ממעמד של ילד למעמד של בוגר) ב-NBA שהרבה קבוצות עושות, אבל כנראה הלכנו רחוק מדי עם זה. אחד הרוקיס - דריק פישר - פשוט קיבל את זה. הרוקי השני - קובי בראיינט - הלשין עלינו לג'רי ווסט" (הג'נרל מנג'ר באותה תקופה).

2. זלאטן איברהימוביץ'. היתרונות של איברהימוביץ' ידועים: הוא נותן גולים, והרבה (20.5 שערים לעונה ב-11 שנים כמקצוען); קבוצות שהוא משחק בהן זוכות באליפויות - העונה הקודמת קטעה לו רצף של חמש אליפויות בשלוש קבוצות שונות.

רק שליתרונות של איברהימוביץ' יש מחיר שממשיכים לשלם הרבה אחרי שקונים אותו. קודם כל המשחק חייב להיות מבוסס עליו, אחרת הוא מאבד עניין, קורא למאמן "פילוסוף" וגורם לקבוצה למכור אותו בהפסד של 45 מיליון דולר אחרי שנה, כמו שקרה בברצלונה. וגם אם המשחק מבוסס עליו, כמו שהיה באינטר או במילאן, זה לא תמיד משביע את האגו של איברהימוביץ', שמשוכנע שהוא "השחקן הכי טוב בעולם". מספיק קשה להתמודד עם מי שמשוכנע בזה בצדק. תדמיינו מה זה להתמודד עם מישהו שיש לו אשליות לגבי דבר כזה.

3. בארי בונדס. שיאן ההום ראנס (762) בכל הזמנים, שיאן ההום ראנס לעונה (73), שבע פעמים MVP, שמונה פעמים שחקן ההגנה של העונה בעמדה שלו במגרש - מבחינת יכולת בונדס, גם אם לאף אחד אין ספק שהוא השתמש בסטרואידים בתקופת הסטרואידים בבייסבול, הוא אחד הספורטאים המרשימים אי פעם.

בונדס הוא גם, לפי כל העדויות, אחד האנשים הכי אנטיפתים אי-פעם בספורט. יש אנשים שהיו באותו חדר הלבשה עם בונדס במשך שנים ונשבעים שלא יצא להם לנהל איתו שיחה, ולא כי הם לא רצו. רוב דיבל, שהיה פיצ'ר בסינסנטי רדס כשבונדס שיחק בפיטסבורג פיירטס, סיפר פעם ששחקני פיטסבורג היו מבקשים מפיצ'רים של סינסנטי (שתי הקבוצות משחקות באותו בית, ובעונה של 162 משחקים זה אומר שהן נפגשות לא מעט) לפגוע בבונדס בכוונה, ולפעמים היו מציעים בתמורה ארוחות ערב וכסף מזומן.

4. כריסטיאנו רונאלדו. נסיך הגאות והשפל, לא רק עכשיו אלא באופן כללי בהוויה שלו על המגרש. כי בהוויה של רונאלדו על מגרש כדורגל יש פרדוקס קטן: הוא אינדיבידואל אמיתי שמשחק בספורט אולטרה קבוצתי.

מי שצריך הוכחה שלרונאלדו אין באמת חברים לקבוצה, אלא (במקרה הטוב) אנשים שברגע נתון יש לו ולהם מטרה משותפת, יכול לחזור למשחק בין פורטוגל לאנגליה ברבע גמר מונדיאל 2006. כשוויין רוני, אז השותף בהתקפה של מנצ'סטר יונייטד, דרך על האשכים של הבלם ריקרדו קרבאליו - רונאלדו היה בין הראשונים שלחצו על השופט להוציא כרטיס אדום. אחרי ההרחקה המצלמה תפסה את רונאלדו קורץ ומחייך לספסל הפורטוגזי בזמן שרוני יורד מהמגרש. סטיבן ג'רארד, אחד השחקנים הכי קוליגאלים בכדורגל, אמר אז שאם "אחד מהחברים שלי לקבוצה היה עושה אותו דבר, לא הייתי מדבר איתו שוב".

5. מייקל ג'ורדן. היחס הלפעמים אכזרי של ג'ורדן לחברים לקבוצה הוא חלק מהאגדה, וכולל סיפורים על אגרופים לפרצוף (של לפחות שני שחקנים) באימונים, הוראות להקפיא שחקנים (לא למסור להם) מסוימים ברגעים מסוימים, השפלות קטנות ופחות קטנות. אולי הסיפור הכי טוב בהקשר הזה קרה ב-1998: בזמן צילומים קבוצתיים של שיקגו בולס למגזין "ספורטס אילוסטרייטד", ג'ורדן הסתכל על שלושת הסנטרים של שיקגו אז - לוק לונגלי, ביל וונינגטון וג'ו קליין, שלושתם 2.13 מטר, כלומר 7 פיט (Feet) - ואמר לצלם הנודע וולטר לוס ג'וניור, "אתה יודע עם מה אני חייב לשחק? 21 פיט של שיט".

צרו איתנו קשר *5988