אהוד בנאי כבר לא

מי האיש הזה?

אני מכיר אותו?

פעם, מזמן, בערב יום העצמאות, אחרי שני תקליטים שלו, רמת חן, חמש בבוקר, הוא ישב על הכיסא וחייך. גם בחמישי לפני חודש, בצוותא, הוא ישב על הכיסא וכמעט לא חייך. אהוד בנאי נראה כבוי. כמו מישהו שנותק מהחשמל.

פעם, מזמן, בצוותא, הוא עמד ושר את "השדות האדומים". על המלחמה שתבוא, שהייתה, שתחזור. גם עכשיו יש מלחמה שתבוא, שהייתה, שתחזור, מול צוותא אפילו נערכת הפגנה, אבל בנאי יושב על כיסא באולם הממוזג, מנותק מהחשמל. החשמל של אלפנט.

ואלפנט איננו. עכשיו נראה שגם אהוד בנאי כבר לא לגמרי איתנו. הוא נעלם אחרי מאמי. בתום תקליט הבכורה. אהוד בנאי המעורב. הפוליטי. החברתי. שלא דופק חשבון. גם לא לאלוהים.

עכשיו הכינורות ייכנסו ברגע הנכון. הגיטרה נותרה אקוסטית. הפסנתר נעים הליכות. גם בנאי נעים הליכות. המוסיקה שלו היא שיר געגועים. אבל געגועים למה?

פעם, אחרי מאמי, התקליט של בנאי ואלפנט חרך את הפטיפון שבבית הוריי. 'עבודה שחורה' כבר נשחק. 'ערבב את הטיח' כמעט נשרט. ואז הגיעה המכה של 'עיר מקלט'. חבטה אל שיפולי הבטן. בנאי הרביץ. בנאי כעס. לבנאי היה אכפת. אכפת ממש. באלבום הבכורה הוא בא חשבון עם הגזענות (כלפי האתיופים) והניצול (של הפלסטינים) והנהנתנות (של כולנו). כל שיר הלם בראש. כל שורה חתכה בבשר החי. אהבתי את אהוד בנאי. התמכרתי לאלבום. לא הייתי לבד.

בבית הספר מיוזיק הפיקו לא מזמן תקליט מחווה לאלבום ההוא. קראו לו "עבודה שחורה". רק שהמוזיקה שם שקופה כמו שמיים וחלבית כמו שיניים. כמה זמרים וזמרות צעירים וצעירות נותנים פרשנות לשירי החשמל של אלפנט. אבל בדיסק אין שום דבר מטלטל. לא כמו אז, ב-1987, השנה של האינתיפאדה.

רבע מאה עברה ובנאי מוציא עכשיו ספר, ודיסק, ומופיע, החיים מחייכים, גם אם הרבה אנשים בוכים. בצוותא מוחאים כפיים. הנה עוד שיר שהם מכירים.

המופע החדש "באופק אחר" מתועד גם בדיסק כפול. הוא מעוצב, ממותג, מנוסח, מסודר, הולם את הבורגנות התל אביבית, מעמד בינוני, לפיד בקלפי, חיצוניות נעימה, שלא מעיזה לגעת בקרביים חסרי מנוחה. חינוך טוב, קצת כסף בבנק, הרחק מאותה עיירה בדרום, המקום שממנו צמחה אופרת הרוק מאמי, הרחק מהאונס בפאב, הרחק מהשדות האדומים, הרחק מאותה מלחמה.

ואהוד בנאי יושב שם, שמונה שורות ממני, על הבמה, אולי הוא כבוי, אולי הוא כבול, אולי נמאס לו, אולי המשחק נגמר. אולי הוא נגמר מזמן.

אהוד בנאי / "באופק אחר" nmc united דיסק כפול; "עבודה שחורה", מחווה לאהוד בנאי והפליטים. Muzic, בי"ס גבוה ליצירה והפקות. 35 דק'