הדאו יזנק ל-20 אלף נק' עד 2014 ויתרסק ל-10,000 נק'?

כך טוען אנליסט טכני בעיתון "USA טודיי" ■ ותוספת מיוחדת: המדריך לאמירות האופטימיות המטופשות ביותר שסיפקה וול סטריט בשנים 1999-2002

האם הדאו ג'ונס ינסוק עד קרוב ל-20,000 נקודות ב-2014, ויתרסק ל-10,000 נקודות עד הבחירות של 2016? התרחיש הזה אפשרי, ואם אכן יתממש הרי שמדובר על דז'ה וו לשנים 2007-2008.

בשבוע שעבר כתב העיתון "USA טודיי", כי "שוק המניות ירשום בקרוב שיא היסטורי חדש. עלייה של 16% בעוד שנה, וזינוק של כמעט 40% שנתיים מהיום". כך לפי אנליסט טכני שורי אחד, שטען כי "זה הזמן לפרוץ את השוק הדובי הכללי של היום".

וול סטריט לא למדה את הלקחים

לפי הטענה הזו, במחצית הכהונה הנשיאותית הבאה ינסוק הדאו ג'ונס ויעקוף בקלות את השיא שלו מ-2007, 14,164 נקודות, לסגירת שיא של כמעט 20,000 נקודות, תוך התעלמות מאזהרות הרפובליקנים שלפיהן המבוי הסתום בנושאי המסים, התעסוקה והתוכניות הכלכליות יימשך אם אובמה ייבחר מחדש.

כעת נשווה את התרחיש הזה לתרחיש האחרון שלי, שלפיו הדאו יצנח ב-20% עד 2016, לכ-10,000 נקודות. השילוב של שני התרחישים לא בלתי אפשרי: שוק המניות האמריקני יכול להתקרב ל-20,000 נקודות בשנתיים הראשונות של כהונת הנשיא הבא, ואז ב-2014 משבר עולמי יצניח את הדאו ל-10,000 נקודות, לקראת הבחירות לנשיאות של 2016, כפי שקרה ב-2008.

וול סטריט מעולם לא למדה את לקחי 2007-2008, ולכן נגזר עלינו לחזור עליהן. הדאו ג'ונס רשם שיא של 14,164 נקודות באוקטובר 2007, ואחר כן קרס ביותר מ-50% לכ-6,600 נקודות במארס 2009, כתוצאה ממשבר הסאב-פריים. הרבה יכול לקרות בשנתיים. לרוע המזל, אנליסטים טכניים לא יכולים להכניס תנודתיות מקרו-כלכלית כזו למשוואות קצרות הראייה שלהם.

נוסף על כך קיימים יותר מדי משתנים, המקשים על אנליסטים אלו להתמקד בנתונים הטכניים בטווח הקצר. הם חייבים למזער כלים אנליטיים חשובים אחרים, כמו ניתוחים בסיסיים, תיאוריות תיק מודרניות ומגמות מקרו-כלכליות, ולהסתבך בהשערות פחות ניתנות לכימות טכני, שנוגעות לתמונה הגדולה על מדיניות הפד, מצוקים תקציביים, המאבק בין המפלגות, התעסוקה, התקפות טרור, היצוא הסיני ועוד.

גם אם לא תזכרו שום דבר מהמאמר הזה, הנה משהו שכדאי לזכור: השוורים בוול סטריט משקרים לכם 93% מהזמן. המחקרים מראים שהם ממליצים על קנייה הרבה יותר מעל מכירה; מחקרים בתחום מדעי ההתנהגות מצביעים על כך שהבנקאים, הסוחרים ויתר פעילי השוק מטעים ועושים עלינו מניפולציות בדיווחיהם על ניירות ערך, ביחסי הציבור שלהם, בפרסומות, בנאומים, בחומרי השיווק ובתחזיות שלהם בטלוויזיה, כאשר הם מצוטטים בעיתונים ובמגזינים.

הסבירות שוול סטריט אומרת לכם שקר ולא אמת גבוהה פי 13. הם יודעים שקל לעשות מניפולציה על הראש שלכם. זה מה שהם עושים, והם לעולם לא ישתנו. לכן הם תמיד מנצחים, ואתם תמיד מפסידים.

ההכרזות הטיפשיות של השוורים

בחרנו את 17 ההצהרות הטיפשיות ביותר שהושמעו על-ידי המוחות המובילים בוול סטריט, כדי להמחיש את הנטייה שלהם להטעות ולתפעל אתכם בעזרת פטפוטים אופטימיים ושקרים טהורים. זה יקרה שוב ב-2013. למה? כי זה חוזר על עצמו בכל מחזור בשוק, ולא מפסיק אף פעם.

מארס 1999: הארי אס. דנט, מחבר הספר "שנות האלפיים הדוהרות". "יש כאן שינוי תהומי. הכלכלה החדשה הגיעה, והפעם זה באמת שונה".

אוקטובר 1999: ג'יימס גלסמן, מחבר הספר "דאו 36,000". "מה שמסוכן לאמריקנים הוא לא להיות בשוק. אנחנו נגיע לנקודה שבה המניות מתומחרות נכון, זו לא בועה. שוק המניות מצוי בתת-ערך".

אוגוסט 1999, צ'רלס קדלק, מחבר הספר "דאו 100,000": "דאו ג'ונס יגיע ל-100,000 נקודות ב-2020, אחרי שני עשורים של צמיחה כלכלית מעל הממוצע עם יציבות מחירים".

דצמבר 1999, ג'וזף באטיפליה, אנליסט שוק: "יש שחוששים מפקיעת בועת אינטרנט, אבל הניתוח שלנו מראה שחברות אינטרנט נהנות משיעורי צמיחה ארוכי-טווח כפולים מאלו של מגזרי טק מהירי צמיחה אחרים".

דצמבר 1999, לארי וכטל, פרודנשל: "רוב המניות הללו מתמחרות בצורה סבירה. אין סיבה שהן יעברו תיקון אלים בשנת 2000" (הנאסד"ק צנח באותה שנה ביותר מ-50%).

דצמבר 1999, ראלף אקמפורה, פרודנשל סקיוריטיז: "אני לא אומר שזה קו רציף ישר כלפי מעלה, אני אומר שאם יש ירידות, צריך לקנות בהן!"

פברואר 2000, לארי קדלוב, מנחה ב-CNBC: "התיקון הזה יימשך עד מחצית השנה. אחר כך הכול יעלה שוב, מפני שאפילו גרינספאן לא יכול לעצור את כלכלת האינטרנט".

אפריל 2000, מיירון קנדל, CNN: "השורה התחתונה היא שלפני סוף השנה, הנאסד"ק והדאו ג'ונס יהיו בשיאים חדשים".

ספטמבר 2000, ג'ים קריימר, מנחה "כסף משוגע": "לסאן מיקרוסיסטמס יש התחזית קצרת-הטווח הכי טובה מבין כל החברות שאני מכיר". המניה הזו צנחה מ-60 דולר אל מתחת ל-3 דולרים בשנתיים.

נובמבר 2000, לואיס ראקיסר ב-CNN: "בשנה-שנתיים הבאות השוק יהיה גבוה יותר, ואני יודע שבעוד חמש עד עשר שנים הוא יהיה גבוה יותר".

דצמבר 2000, ג'פרי אפלגייט, אסטרטג של ליהמן: "הרוב הגדול של התיקון כבר מאחורינו, ולכן זה הזמן להיות במתקפה, לא בהתגוננות".

דצמבר 2000, אלן גרינספאן: "תחזיות הרווח לשלוש עד חמש שנים של יותר מאלף אנליסטים החזיקו מעמד באופן כללי. ציפיות כאלה, אם יימשכו, מבשרות טובות להעמקת ההון ולצמיחה מתמשכת".

ינואר 2001, סוזי אורמן, גורו פיננסי: "ה-QQQ (תעודות סל) הן קנייה. הן יכולות לרדת, אבל אם תכניסו להן כסף מדי חודש, אני חושבת שבטווח הארוך הן הדרך לשחק על הנאסד"ק". ה-QQQ צנחה בעוד 60%.

מארס 2001, מריה ברטימורו, מגישה ב-CNBC: "המשקיע הקטן בשוק דווקא לא זורק כסף על דברים שהוא לא מבין, והוא דווקא קורא את החדשות ומשתמש במידע כדי לקבל החלטות חכמות".

אפריל 2001, אייבי ג'וזף כהן, גולדמן זקס: "הזמן להיות עצבניים היה לפני שנה. ה-S&P היה מנופח. כעת הוא בתת-שווי". השוק צנח עוד 18 חודשים.

אוגוסט 2001, לוס דובס, CNN: "תנו לי לומר את זה ברור מאוד. אני שור, לגבי הכלכלה ולגבי השוק. הניחו לי לחזור על זה, אני שור".

יוני 2002, לארי קדלוב, מנחה ב-CNBC: "הריפוי בהלם של מלחמה מכריעה (בעיראק) ירים את השוק בכמה אלפי נקודות". הוא גם צפה 35,000 נקודות לדאו ב-2010.

דאו רשם ירידה ל-7,286 נקודות באוקטובר 2002, משיא של 11,722. מלחמת עיראק החלה באפריל 2003. זמן קצר לאחר מכן, אנרון, אליוט ספיצר וסרבנס-אוקסלי הסיחו את דעתנו מהטירוף של מפולת שנת 2000, השוק הדובי והמיתון של 2000-2002.

אזהרה: בארבע השנים הבאות, לא משנה מי יהיה הנשיא, וול סטריט תחזור על הבולשיט, בעוצמה גבוהה יותר, עד שהוא יצית התמוססות גדולה מזו של 2008 וגם מזו של 1929, שתגרור את אמריקה לשפל גדול נוסף, כמו בשנות ה-30.

11155433
 11155433