הנקראות ביותר

חושך לגרש: סיפורו המצמרר של ד"ר אבו-אלעייש מובא בהצגה "לא תשנא"

ד"ר עז אל דין אבו-אלעייש, הרופא הפלסטיני ששלוש מבנותיו ואחייניתו נהרגו מפגז שירה טנק צה"ל על ביתו במבצע עופרת יצוקה ■ השחקן גסאן עבאס: "הוענקה לי זכות לגלם את דמותו של האיש הזה"

אני מודע לעובדה שהנושא רגיש עבור רבים בחברה הישראלית ויהיו אולי אלו שירכשו כרטיסים רק כדי לצעוק ולהפריע, כי אינם מסוגלים או רוצים להתמודד עם האמירה האנושית הבסיסית שכולנו בני אדם וצריכים למצוא את הדרך לחיות ביחד", כך אומר השחקן גאסן עבאס על הצגת היחיד החדשה והמצמררת שלו "לא אשנא", שאותה כתב (בשיתוף עם שחר פנקס) וביים שי פיטובסקי על-פי ספרו האוטוביוגרפי של ד"ר עז אל דין אבו-אלעייש.

הרופא הפלסטיני שנולד וגדל במחנה הפליטים ג'בלייה ברצועת עזה, החל לעבוד ולסייע בכלכלת משפחתו בגיל שבע, השיג מלגה ללימודי רפואה בקהיר, השתלם באוניברסיטת הארוורד והפך מומחה בעל שם עולמי בתחום הילודה והפריון, עבד בבתי החולים סורוקה ותל השומר, איבד את אשתו נדיה למחלת הסרטן והפך שם נרדף לטרגדיית רצועת עזה כאשר שלוש מבנותיו ואחייניתו נהרגו מפגז שירה טנק צה"ל על ביתו במבצע עופרת יצוקה. כיום חי אבו-אלעייש בקנדה עם בני משפחתו ששרדו, ולמרות שמעולם לא זכה להתנצלות על התקרית (הטענה הרשמית של מערכת הביטחון הייתה שגג הבית שימש עמדת ירי לצלפים), הוא עדיין מאמין בתהליך השלום ובעתיד משותף לשני העמים.

"הוענקה לי זכות לגלם את דמותו של האיש הגדול הזה, ואני אסיר תודה להבימה שלמנהליו היה האומץ לתת במה לסיפור הקשה הזה", אומר עבאס, תושב אום אל פחם, שהפך לכוכב בזכות הופעתו כמלצר עבדו בסדרה המיתולוגית "המסעדה הגדולה", ומאז גילם עשרות תפקידים בסרטים ועל הבמה (לאחרונה במחזות "המסילה לדמשק" ו"קוויאר ועדשים" בתיאטרון הלאומי הבימה) ואף הקים וניהל את תיאטרון דיוואן אל לאג'ון בנצרת.

"אצלנו כבר קוראים לי ברחוב 'ד"ר אבו-אלעייש'. המגזר הערבי-ישראלי מזהה כל מהלך העשוי לסייע בהמשך תהליך השלום, וליוזמות כאלו יש תפקיד קריטי כי כבר אחרי ההצגה הראשונה אנשים אמרו לי שפתחתי להם את העיניים.

"אני מאמין שהצלחנו לעשות את זה דווקא בגלל שהמחזה לחלוטין לא פוליטי ומתמקד באנשים וברגשות המשותפים לכולנו כמו יחסי ילד והוריו, בעל לאשתו, אב לילדיו וגם אובדן וסבל בל יתוארו".

"במהלך מבצע עופרת יצוקה הייתי לוחם בצנחנים והשתתפתי בקרבות", משחזר הבמאי שי פיטובסקי. "מאז השחרור המשכתי לחפש דרכים לשמר את הקשר עם ערביי ישראל ותושבי הגדה והרצועה. מדהים אותי חוסר הרצון של גורמים מסוימים בחברה הישראלית להכיר באנושיות הבסיסית שלהם, כאשר כל מה שצריך זה להושיט יד ולגעת ולומר: 'אה, זה בסך הכול בנאדם כמוני'. אם כל ישראלי יחליט להיפגש פעם אחת פנים אל פנים עם פלסטיני - הסכסוך יסתיים תוך יום".

במרחק נגיעה

המחזה "לא אשנא" מועלה באולם אינטימי, כאשר הקהל יושב במעגל ועבאס משוטט בין המושבים במרחק נגיעה.

פיטובסקי: "רציתי לעשות הצגה שתחזיר את התיאטרון לבסיס העתיק ביותר שלו: מספר סיפורים שמאזיניו יושבים סביבו ממתינים למוצא פיו. מה שכן, גם אני לא הייתי מוכן לעוצמה הרגשית האדירה שגסאן הביא לטקסט. בחזרת הקריאה הראשונה, כשהוא רק ישב ליד השולחן, כל מי שהיה בחדר התחיל לבכות, אני ביניהם".

- אבו אלעייש היה שותף בתהליך?

"הוא היה זמין עבורנו טלפונית עד כמה שניתן, כי הוא איש עסוק ונמצא רוב הזמן בנסיעות, אבל בגדול הוא נתן בנו אמון מלא. הוא יראה את התוצאה רק כשיגיע לביקור נוסף בארץ, ואנחנו מקווים שזה יקרה עד סוף השנה האזרחית".

עבאס: "אי אפשר שלא לחוש יראת כבוד לאיש הזה, שיש בו כעס עצום על הדרג המדיני ועדיין הוא לא נותן לזה לשנות את יחסו האוהד לישראלים כבני אדם. הוא שואל במחזה: 'את מי אשנא? את הרופאים שאיתם עבדתי, החברים שהיו לי בישראל, המשפחה היהודית שנתנה לי עבודה כשהייתי ילד'? אבו-אלעייש הבין ששנאה היא המחלה הקשה ביותר שבה לוקה האזור, יהודים וערבים גם יחד, והכבוד הגדול ביותר שאני יכול לעשות לו הוא לסייע ולו במעט להנמיך את השנאה".

ההצגה הקרובה תתקיים באולם 4 של התיאטרון הלאומי הבימה ב-18 באוקטובר

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
אני מאשר/ת קבלת תוכן פירסומי מגלובס
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
דין וחשבון
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
עקבו אחרינו ברשתות