הנקראות ביותר

אנחנו מתווכחים על הפסיכומטרי, הסינים פיצחו את הנוסחה

למה האוניברסיטאות לא מסתפקות בבגרות? ■ כמה המדינה חוסכת מסינון מועמדים ללימודים? ■ והאם יש אמת בטענות להטיה תרבותית?

9 דברים על פסיכומטרי.

1. איך התקבלו ללימודים לפני הפסיכומטרי?

עד תחילת שנות השמונים, המבקשים ללמוד באוניברסיטאות בארץ נדרשו להציג ציונים של מבחני בגרות בלבד. בחוגים מסוימים, ביקשו מהמועמדים לגשת גם לבחינות בקיאות באנגלית או במתמטיקה. רק ב-1982 החלו להשתמש בהדרגה במבחן הפסיכומטרי.

פרופ' עמי וולנסקי, מרצה באוניברסיטת תל אביב ובמרכז ללימודים אקדמיים באור יהודה, החוקר מדיניות חינוך והשכלה גבוהה, מספר איך התחיל הכול: "בשנות השמונים, כדי לאפשר לאוכלוסיות מסוימות לסיים י"ב, הוסיפו לצד מקצועות החובה - אנגלית, עברית, מתמטיקה, היסטוריה וגיאוגרפיה ותנ"ך - מקצועות בחירה שנועדו לקרב את התלמידים ללימודים. הגמישות הגבוהה שנוצרה בבתי הספר העל-יסודיים הביאה לכך ששיעור הממשיכים מכיתה י' ל-י"א גדל ב-20%, שיעור המסיימים כיתה י"ב גדל אף הוא ב-20%, וגם שיעור הזכאים לתעודת בגרות עשה קפיצה גדולה. כתוצאה מכך, דרשו האוניברסיטאות ממשרד החינוך אחידות במבנה בחינות הבגרות, ולא - יקיימו בחינות משלהן". ב-1982 הן אכן התחילו לעשות זאת.

2. למה הביא הפסיכומטרי לירידה במעמד המורים?

"מי שפיתחו את המבחן הפסיכומטרי אמרו שהשילוב בין ציוני הבגרות לבין הפסיכומטרי מגביר את תוקף הניבוי של ההצלחה בלימודים, ועל בסיס הטענה הזאת התנהל העסק עשרים שנה", מספר וולנסקי, "אך בשלב מסוים המבחן הפך להיות דומיננטי כל כך, עד שהכתיב לבתי הספר מציאות אחרת - הם הכניסו קורסי הכנה בתשלום, שאמנם לא היו חובה, אך היו מעין מסר שהם העבירו לתלמידים".

במקביל, מחלקות באוניברסיטאות החלו לתת משקל גבוה יותר לציון הפסיכומטרי לעומת ציוני הבגרות. פעם היחס היה חצי-חצי, אך בתחילת שנות האלפיים כבר נתן החוג לכלכלה באוניברסיטה העברית לפסיכומטרי משקל של 75%. "התוצאה היא שהסמכות של המורים כלפי התלמידים החלה להידחק", טוען וולנסקי, "מרוב כבוד לאוניברסיטאות, פגעו במעמד המורה. אנחנו בוכים שנים ארוכות על מעמד המורים, אבל במו ידינו אנחנו מצליפים בהם ומצמצמים את המשקל שלהם בהערכת התלמידים ל-50% בלבד".

3. כמה נקודות שווה תוספת של 20 אלף דולר בהכנסה?

ציון הבחינה הפסיכומטרית נמצא בקורלציה ברורה למצב הכלכלי של המועמד. המרכז הארצי לבחינות ולהערכה מודד את המצב הכלכלי על סולם שנע מ-1 (נמוך בהרבה מהממוצע) ל-6 (גבוה בהרבה מהממוצע). במצב כלכלי 1 נמצאים 3.6% מהנבחנים, והציון הממוצע שלהם הוא 483, נמוך ב-51 נקודות מהממוצע הארצי (534). במצב כלכלי 6, הגבוה ביותר, נמצאים 1.3% מהנבחנים, והציון הממוצע שלהם הוא 591 - גבוה ב-57 נקודות מהממוצע הארצי.

מחקר שנעשה בארה"ב הראה אף הוא התאמה הדוקה בין מצבו הכלכלי של משפחת הנבחן לציון שלו בבחינה המקבילה לפסיכומטרי בארץ: נבחנים שהכנסת משפחתם עמדה על פחות מ-20 אלף דולר בשנה קיבלו ציון ממוצע של 1,310 נקודות (הציון נע בין 600 ל-2,400), ואילו נבחנים שמשפחתם נהנית מהכנסה של 200 אלף דולר בשנה השיגו ציון ממוצע של 1,715 נקודות. חישוב אחר הראה שכל תוספת של 20 אלף דולר להכנסה המשפחתית שווה 40 נקודות בציון, בממוצע כמובן.

הוויכוח בעניין הזה נותר בעינו: חלק טוענים שכסף פשוט קונה חינוך טוב יותר, ואחרים טוענים שילדים ממשפחות עשירות נהנים מעושר תרבותי המסייע להם להצליח במבחן.

4. למה נאלץ השר כחלון ללמוד בחוג למדע המדינה?

לאורך השנים טענו קבוצות שונות באוכלוסייה שהמבחן הפסיכומטרי סובל מהטיות שונות ולכן הוא מפחית את סיכויי ההתקבלות שלהן ללימודים. בין הטוענים לקיפוח היו עיוורים, שנאלצים להיעזר באדם אחר שיכתוב עבורם את המבחן - דבר המקשה עליהם; עולים חדשים; אנשים מבוגרים יותר, בסביבות גיל 40, ואנשי הפריפריה, שנציגיהם חוזרים וטוענים שהמבחן מוטה לרעתם.

ב-2003 אמר משה כחלון (היום שר התקשורת והרווחה) בדיון בכנסת: "גם אני מנפגעי המבחן הפסיכומטרי. היה לי מאוד קשה לעבור אותו בציון גבוה כדי להגיע ללימודי משפטים. לכן התחלתי בלימודי מדעי המדינה באונ' חיפה... אני הגעתי מגבעת אולגה, ושם לא בדיוק למדתי מה צריך לענות במבחנים הפסיכומטריים. כל הנושא הוא תרבותי, ערכי. צריך להיות מנגנון אחר שיאפשר להם כניסה".

גם במגזר הערבי טענו לקיפוח, ולא במקרה: הציון הממוצע במבחן בעברית עמד בשנת 2011 על 566, ואילו בערבית על מאה נקודות פחות - 466 בלבד.

5. האם חיבור ארוך עדיף על חיבור נכון?

החידוש האחרון - הוספת חיבור לבחינה - חיזק את הטענות להטיה תרבותית. במועד הראשון שבו הונהג נרשמה ירידה קלה במספר הנרשמים - אלה כנראה רצו לחכות ולראות מה יקרה. נראה שיש יסוד לחששות: מחקר שנערך באוניברסיטת MIT ב-2005 מצא כי החיבורים הארוכים יותר זכו לציונים גבוהים יותר, גם אם היו בהם טעויות עובדתיות.

אבל אוריאל בן עמי, דובר המרכז הארצי לבחינות ולהערכה, דוחה את הטענות: "מאז שהפסיכומטרי קיים יש טענות נגדו על הטיה תרבותית, אבל הטענות נגד החיבור אינן נכונות, וגם הטקסטים של החלק המילולי לא מחייבים ידע תרבותי מסוים. הפסיכומטרי מדבר שפה אקדמית. כשסטודנט מגיע לאקדמיה ידרשו ממנו אמות מידה מסוימות, כישורי למידה מסוימים".

6. למה לא לאפשר שנה ראשונה לכולם?

בראשית שנות האלפיים הוחלט לבצע את הניסוי הבא במשך שלוש שנים: מועמד ללימודים יוכל לבחור בין קבלה על סמך ציוני הבגרות והפסיכומטרי לבין קבלה על סמך ציון מצרף, שבו תוצאות בחינת הבגרות (ללא ציון מגן) במקצועות מתימטיקה, אנגלית, שפה (עברית או ערבית) והיסטוריה. "התברר שהפערים בניבוי בין שתי האפשרויות היו קטנים מאוד", אומר פרופ' עמי וולנסקי, "אבל ראשי האוניברסיטאות ביקשו לבטל את הניסוי הזה לאחר שנה אחת בלבד. ב-2003 הוא ירד מהפרק".

מדוע הניסוי בוטל במהירות כזאת? התשובה תלויה בנשאל. "ההחלטה הזאת של ראשי האוניברסיטאות נגועה בגזענות", אמר בשעתו ח"כ אחמד טיבי בכנסת.

"הטענה המרכזית הייתה שזה יוצר היצף של מועמדים מהמגזר הערבי, בעיקר ללימודי רפואה או ללימודים פרא-רפואיים, ובהקשר זה היה מי שהזכיר את נושא ההעתקות בבחינות במגזר הערבי, כך שאי אפשר לקבלם רק על סמך התוצאות במבחנים", אומר וולנסקי בזהירות (ממוצע הציונים בבגרויות במגזר הערבי עומד על 89, גבוה בשתי נקודות מאשר במגזר היהודי), "אבל אלה דברים שגם אם הם נכונים צריך להתמודד איתם ברמה המקצועית".

במרכז הארצי לבחינות ולהערכה מציינים שהשנה הראשונה באוניברסיטה היא כלי ניבוי לא פחות טוב מהפסיכומטרי של הצלחה בלימודים, ואכן הועלתה בזמנו הצעה ששנה א' תהיה פתוחה לכול. אלא שיש כאן שאלה של עלות. "עשינו בדיקת עלות, והמשמעות של זה בשנת 98' הייתה 880 מיליון שקל", אומר וולנסקי. "נוסף להיבט הכלכלי, זה גורם נזק גם לסטודנט שהתקבל ללימודים ונזרק בסוף השנה הראשונה. אנחנו לא רוצים ליצור צלקת אצל התלמידים".

7. כמה כסף מגלגלת תעשיית קורסי ההכנה?

הפסיכומטרי חוסך אולי למדינה מאות מיליוני שקלים, אבל מעלה את ההוצאות של המועמדים ללימודים. "הוא מכביד על הכיס ומגדיל מאוד את ההוצאה הפרטית לחינוך", אומר וולנסקי. ההוצאה הפרטית לחינוך הסתכמה בשנה שעברה ב-14 מיליארד שקל, יותר מחמישית מההוצאה הלאומית לחינוך. "הפרדוקס הוא שגם מכללות מאמצות את הפסיכומטרי, מטעמי יוקרה, כי הן אומרות, 'אם זה טוב לאוניברסיטאות, זה צריך להיות טוב גם לנו'".

אז כמה כסף מגלגלת התעשייה? את הפסיכומטרי מארגן המרכז הארצי לבחינות ולהערכה, מלכ"ר עצמאי שכל תקציבו מגיע מדמי ההרשמה לבחינות. ב-2011 עלתה בחינה 510 שקל (השנה כבר עלה מחירה ל-530), ובאותה שנה נבחנו 76,395 איש. מכאן שהפסיכומטרי לבדו (לא כולל בחינות אחרות שהמרכז עורך) מכניס למרכז כ-39 מיליון שקל בשנה.

אבל זה רק חלק קטן מהתעשייה. לפי נתוני המרכז הארצי לבחינות ולהערכה, 87% מהנבחנים בעשור האחרון התכוננו לבחינה באמצעות קורס הכנה. מחירי הקורסים משתנים, ויש הנחות לתלמידי בתי ספר ולחיילים משוחררים, אבל המחיר מתחיל ב-4,000 ויכול להגיע גם ל-8,000 שקל. אם נניח שקורס ממוצע עולה כ-5,000 שקל, וכ-87% מהנבחנים בפעם הראשונה (61%) לומדים בו, נגיע ל-235 מיליון שקל. זו כמובן הערכת חסר, שאינה מביאה בחשבון קורסים יקרים יותר, תלמידים שחוזרים על קורס פעם נוספת בתשלום חלקי או מלא, שיעורים פרטיים, ועוד.

8. למה מבחן חוזר יעיל יותר מקורס לשיפור הציון?

"לפני שנים אחדות בדקנו את זה, והיחס בין התוצאה בלימוד עצמי לבין התוצאה לאחר קורס הוא בסדר גודל של שבע עד תשע נקודות בסך הכול", אומר בן עמי. "אבל מהממצאים שלנו, אלה שלא עושים את הקורס הם ממילא המצטיינים - אלה שלא צריכים את הקורסים".

כדי להשיג שיפור כזה זול יותר לגשת לפסיכומטרי פעם נוספת. בממוצע, בחינה חוזרת משפרת את הציון ב-47 נקודות. "בפעם הראשונה יש גם אלמנט של התרגשות, שיורד בהרבה בפעם השנייה שניגשים", אומר בן עמי.

הדיון על יעילות קורסי ההכנה ומחירם מתנהל גם בארה"ב, שבה המבקשים להתקבל לקולג'ים צריכים לעבור מבחן SAT או מבחן ACT, המקביל לו (מבחנים במתמטיקה, הבנת הנקרא וכתיבה). מחירי הקורסים שם נעים בין כמה מאות דולרים ל-4,000 דולר, ובנייר עמדה שפרסמה ב-2009 ה-National Association for College Admission Counseling, נכתב שהיא "מודאגת מחוסר השוויון שעלול להיגרם מהגישה הבלתי שוויונית למקורות ההכנה".

ובאשר ליעילות - מחקר שנערך בארה"ב ב-2009 מצא שלהכנה למבחן יש השפעה חיובית אבל קטנה. בעוד מכוני ההכנה מתהדרים בהעלאת הציון ב-100 נקודות ויותר במבחן SAT, המחקר הראה שהוא העלה את הממוצע ב-30 נקודות בלבד.

9. איך פיצחו הסינים את הקוד האמריקני?

יותר מ-20 אלף סינים ניגשו ב-2011 לבחינות SAT בסין במטרה להתקבל ללימודים בקולג' בארה"ב ולהצטרף לעשרות אלפי הסינים שכבר לומדים שם. ככל הנראה הם מתכוננים היטב: דיקן לענייני קבלה באוניברסיטת וירג'יניה אמר בשנה שעברה ל"ביזנסוויק" כי "הם פיצחו את הקוד". 1,200 הנבחנים שביקשו להתקבל לאוניברסיטה שלו השיגו 610 מתוך 800 בחלק של הבנת הנקרא, ו-670 בכתיבה, לעומת ממוצע של 641 בקריאה ו-650 בכתיבה בקרב המועמדים האמריקנים. במתמטיקה הם השיגו 783 בממוצע, לעומת ממוצע של 669 בקרב התלמידים האמריקנים. מחקרים אחרים מראים שבעוד שמתימטיקה הסינים מצליחים יפה, באנגלית הם מתקשים. ובכל זאת, הם מתאמצים מאוד, משום שבסין קשה עוד יותר להתקבל: לסינים יש מבחן כניסה משלהם, הגאו-קאו, שנערך פעם בשנה ונמשך שלושה ימים. גם הגאו-קאו אמור להיות חופשי מהטיות תרבותיות או כלכליות, אבל באורח פלא גם בו מצליחים יותר התיכוניסטים הסינים שבאים ממשפחות עשירות יותר, ואלו שמתגוררים בערים הגדולות.

ציון

מחיר

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
אני מאשר/ת קבלת תוכן פירסומי מגלובס
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
דין וחשבון
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
עקבו אחרינו ברשתות