מקורב לקרן פורטיסימו: "ניתן להחזיר את פניציה לרווחיות"

בקרן ההשקעות פורטיסימו מאמינים ביכולת השיקום של מפעל הזכוכית ■ דריכות במפעל לקראת אסיפת נושים ופיטוריהם הצפויים של כ-100 עובדים

"ניתן להחזיר את פניציה לקווי רווחיות בתוך כשנה וחצי", כך מעריכים מקורבים לקרן ההשקעות פורטיסימו, שהגישה הצעה לרכישת המפעל לזכוכית שטוחה באזור התעשייה ציפורית. "אם התוכנית העסקית תצליח זו תהיה עסקה נהדרת", הוסיפו.

ביום ג' הקרוב יכנס הנאמן שמונה לפניציה בידי בית המשפט, רו"ח חן ברדיצ'ב, אסיפת נושים ובה יציג את עיקרי ההצעה שהגישה קרן פורטיסמו בראשות יובל כהן. על פי הצעת הקרן, היא תרכוש את המפעל מהתאגיד התעשייתי האמריקני גרדיאן בכ-170 מיליון שקל, ותוביל תוכנית מקיפה לשינוי אסטרטגי בחברה, תוך התמקדות בקו מוצרים שהוגדר "בעלי ערך" ופנייה לשווקים חדשים.

"אני לא רואה את אלה שיצביעו נגד ההסדר המוצע", אמר ל"גלובס" גורם בכיר שהיה מעורב במו"מ, "לזכות הקרן ייאמר שהיא הניחה על השולחן תוכנית עסקית מרשימה. אין לי ספק שיישום התכנית יכניס לקרן הרבה מאוד כסף".

אחת המשוכות שעדיין עומדות בפני חתימה על ההסכם היא אסיפת הנושים, שעליהם נמנים בעיקר בנקים וספקים שאמורים לאשר את ההסדר המתהווה. כמו כן, עדיין לא ברורה עמדת הבעלים הנוכחיים של פניציה, התאגיד גרדיאן, שבעבר העמיד למפעל הלוואת בעלים של כ-70 מיליון שקל ואין ודאות שיוחזרו לו במסגרת העסקה. בנוסף, פורטיסמו אמורה להציג לבנקים הסדר לפריסת חובות על פני מספר שנים, תוך ויתור מצדה על כ-15% מהחוב.

פניציה חייבת לבנק הפועלים כ-44.6 מיליון שקל; לבינלאומי כ-32.3 מיליון שקל; לבנק לאומי כ-30 מיליון שקל ולדיסקונט כ-21 מיליון שקל. בין נושי החברה, גם ספקים ונותני שירות, שלהם היא חייבת כ-93 מיליון ש'.

החשש: החיבור לגז הטבעי יתעכב

ההצעה לרכש המפעל הוגשה לאחר שבשבועות האחרונים הממשלה אישרה את חיבור אזור התעשייה ציפורית לרשת הגז הטבעי, ובכך תתאפשר הוזלת עלויות היצור של המפעל, שמתבסס כיום על מזוט. עם זאת, החיבור לרשת הגז לא יתאפשר לפני אפריל 2014. בעוד כשנה, תתאפשר הספקת גז דחוס באמצעות מכליות וזאת, כהליך ביניים עד חיבור המפעל לרשת של נתיבי גז לישראל (נתג"ז). את הפער שבין עלויות המזוט לעלויות הגז אמורות לכסות הזרמות בסך כולל של עד כ-45 מיליון שקל ממשרדי הממשלה.

השקעה ובעלות מלאה על מפעל זכוכית כושל היא אמנם לא ההתעסקות הסטנדרטית של הקרן, שבדרך כלל עוסקת בתחום ההיי-טק, אך בקרן מאמינים כי ההשקעה תוכיח את עצמה. בסופו של דבר, טוענים שם, מדובר בפעילות שהייתה רווחית עד לא מכבר, עם מפעל ששווה 150 מיליון דולר, כאשר העלייה במחירי האנרגיה, לצד הירידה במחירי הזכוכית הבסיסית, הפכו את העסק למפסיד.

התוכנית העסקית שהקרן רואה לנגד עיניה, כוללת מעבר לתמהיל מוצרים עם יותר ערך מוסף, כדוגמת זכוכית דלת ברזל, שנחשבת ליקרה יותר ונדרש ידע די חריג בכדי לספק אותה, זכוכית מוגנת ועוד. כמו כן, גרדיאן, בעלת השליטה עד כה, ביצעה את השיווק והמכירות בעצמה. כך, נדרשת כעת פורטיסימו להקים יכולות שיווק ומכירות בפניציה.

בקרן חוששים מהצורך להקים יכולות שיווק ומכירות וכן מהחיבור לגז. לדברי המקורבים, "בעסקה הזאת, לוקחים בקרן סיכון יחסית גבוה, אבל גם בסודה סטרים היה מי שאמר לאחר הרכישה שתוך כמה חודשים היא תפשוט את הרגל" (ראה מסגרת).

קווים אדומים להתייעלות

בין התנאים שהעמידה פורטיסמו להנהלת פניציה, גם גיבוש וביצוע של תוכנית הבראה מקיפה. המגעים בין ההנהלה לוועד העובדים וההסתדרות בעניין עדיין נמשכים, ולטענת הצדדים, מתקיימים תוך שקיפות מרבית והבנה בצורך למהלכי התייעלות שיכללו גם פיטורים או תוכניות פרישה מרצון.

אחד הגורמים שמעורבים במשבר העריך, כי מספר העובדים שימצאו את עצמם מחוץ למפעל נע בין 60 ל-100. בהנהלת המפעל מסרבים להתייחס לנתון, ומדגישים כי המספרים טרם נקבעו. "יש לנו קווים אדומים לגבי תוכנית ההתייעלות", אמר היום ל"גלובס" יו"ר הוועד, חיים קטרי, "עם זאת, יש מחלקה שלמה במפעל שבעקבות ירידה חדה בנפח ההזמנות נשארה בלי עבודה. מדובר בכ-60 עובדים. סביר להניח שיהיו אנשים שיצטרכו ללכת הביתה, אך נדון על כך עם המשקיע".

קרן פורטיסימו: החזר של פי 5 מההשקעה בעסקת סודה סטרים

לפני כחודש וחצי בישרה קרן פורטיסימו על השלמת גיוס של קרן חדשה, שלישית, בגובה של 265 מיליון דולר. לא מדובר בדבר של מה בכך. הקרנות שמתרכזות בתחום ההיי-טק - ובעיקר סגמנט ההשקעות של ההון סיכון - מתקשות לגייס כספים בשנים האחרונות לצורך הקמת קרנות חדשות, על אחת כמה וכמה בישראל.

פורטיסימו, אינה מוגדרת כהון-סיכון, וממקדת את עצמה במיקום אחר בשרשרת המזון של השקעות בהיי-טק - חברות בוגרות, שהעיסוק שלהן הוא יותר מגוון מאשר ההיי-טק המסורתי - מה שגוזר פחות סיכון, אבל גם החזר צנוע יותר על הסכומים של הקרן. פורטיסימו הוקמה ב-2004 ע"י יובל כהן, שמוליק בראשי, אלי בלאט, מרק לזניק, יוחאי הכהן ויואב היינמן, ומתמקדת בחברות שבהן שינוי בהתנהלות והזרמת הון יכולים לסייע לקפיצה קדימה.

את הסיבה להשקעה בפניציה אפשר למצוא בהשקעה שביצעה פורטיסימו ב-2007 בחברת סודה סטרים, שנכנסת להגדרה מורחבת מאוד של המונח חברת היי-טק. פורטיסימו השקיעה כ-10 מיליון דולר, ויצאה מהחברה לאחר מימושים במסגרת הנפקות החברה שהסתכמו בכ-200 מיליון דולר. סודה סטרים היא הסיבה המרכזית להפיכת הקרן הראשונה של החברה להצלחה גדולה עם החזר של פי 5 על ההשקעה.

גם בקרן החדשה, אמר כהן לאחרונה, המטרה היא לחפש השקעות בחברות שיספקו החזרים בגובה של פי5-10 על ההשקעה. בכדי להגיע למספרים כאלו, צריכה הקרן לאתר חברות שהפוטנציאל שלהן הוא מספיק גדול, ולעומת זאת, השווי שלהן בזמן הרכישה הוא נמוך. כנראה שהזדמנות שכזו רואים בקרן בפניציה.