תור הזהב של הפרייבט אקוויטי

למה שנזמין לפה קרנות זרות שכל מטרתן להרוויח על חשבוננו?

"פורטיסימו תשתלט על פניציה", "קרן זרה במו"מ לרכישת אבן קיסר", "יורק הפכה למחזיקת אג"ח מרכזית באי.די.בי", "פימי בדרך להשתלטות על גילת", "KKR במו"מ למתן הלוואה לאי.די.בי" - נדמה שאי אפשר בימים האחרונים לפתוח עיתון ולא להיתקל בשם של קרן פרייבט אקוויטי תורנית שמתכננת עוד רכישה גדולה בשוק הישראלי.

זוהי שעתן הגדולה של קרנות הפרייבט אקוויטי בישראל. בעשור האחרון ראינו מקרים של קרנות כאלו רוכשות חברות ישראליות, אולם בשנה האחרונה נראה כי נרשמה עליית מדרגה, ורוב העסקאות הגדולות עליהן דווח נעשות עם הקרנות הזרות.

אז מה קרה כאן? למה הקרנות הזרות מתנפלות על החברות הישראליות? אפשר להתבשם מעצמנו ולומר שהמשק במצב מצוין, שיש כאן חברות טובות, ומנהלי הקרנות שהם בעלי חוש עסקי מפותח מזהים הזדמנות בארץ הקודש.

אלא שהמציאות שונה: קרנות הפרייבט אקוויטי הן פשוט השחקן היחיד פחות או יותר שיכול ורוצה להרים כיום עסקאות בסדר הגודל הזה.

קשה היום למצוא גופים או משקיעים ישראלים שיבצעו רכישות משמעותיות. חברות ההחזקה משותקות במקרה הטוב, או נמצאות על סף הסדר חוב במקרה הפחות טוב. גם מגבלות רגולטוריות מונעות משחקנים מקומיים להתרחב: המשקיעים הגדולים ניצבים בפניי מגבלת לווה בודד בבנקים (כלומר קרובים לתקרת האשראי שהם יכולים לקבל בבנק), וללא מימון לא יוכלו להשלים את העסקה; שוק ההון קפוא ולא ניתן לגייס ממנו מימון; וכן, מסקנות ועדת הריכוזיות מונעות עסקאות פוטנציאליות , כשגופים בעלי החזקות ריאליות לא יכולים לקנות תאגידים פיננסיים, ולהיפך.

אמנם ישנם עדיין לא מעט משקיעים פרטיים אמידים ונזילים הפועלים בישראל מתחת לרדאר, אולם רובם לא רוצים לבצע רכישות גדולות, בטח לא של חברות ציבוריות, ומעדיפים לשבת בינתיים על הגדר, בוודאי בתקופה שבה המגזר העסקי חשוף לביקורת ציבורית נוקבת.

התלהבות מוקדמת

אל הוואקום שנוצר נכנסו קרנות הפרייבט אקוויטי הנזילות, שהבינו שאין להן יותר מדי מתחרים, והן יכולות לנצל את המצב ולבצע רכישות במחירים אטרקטיביים. אלא שלפני שמתלהבים מכניסתם של המשקיעים הזרים, רצוי לזכור כמה דברים: ראשית, המטרה המרכזית של הקרנות הללו היא "לעשות סיבוב".

קרנות הפרייבט אקוויטי הן משקיעות לטווח קצר, שבאות לקנות, להשביח ולמכור. ואיך משביחים? לרוב על ידי התייעלות, קיצוצים, העלאת מחירים או משיכת דיבידנדים אגרסיבית. בלי סנטימנטים. בזק, תנובה ופסגות הן עדויות בולטות לכך.

גם אם יצליחו הקרנות בהשקעותיהן, והללו יניבו תשואה גבוהה, הרווח כולו שלהן - רוב הקרנות, בגלל היותן זרות, פטורות מתשלום מס בישראל. כמו כן, על קרנות הפרייבט אקוויטי חלה רגולציה מינימלית; השקיפות שלהן נמוכה, ורב הנסתר על הגלוי לגבי דמי הניהול והשכר שמקבלים מנהליהן. הרגולציה הנמוכה הביאה לכך שבמשבר האחרון קרנות רבות פשוט קרסו ונעלמו.

אז לפני שמתלהבים מכניסת הקרנות, צריך לחשוב האם זה מה שבאמת המשק הישראלי צריך - להישלט על ידי קרנות זרות שכל מטרתן היא להרוויח על חשבוננו?

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988