הנה פטיש קטן שלי: אין כמעט דבר משעשע יותר עבורי מלראות אנגלי מדבר על מין. השילוב בין כנות לנימוסים מופלגים, בין רצון לומר דברים כהווייתם לבין נאמנות לקוד שמחייב שימוש בשפה נקייה, בין תעוזה למבוכה נוראית - הופכים את העסק לכמעט בלתי אפשרי, עד שנדמה שהדובר עלול להתפוצץ באמצע. מספיק להיזכר בג'ון קליז נושא נאום על כמה נורא להיות בריטי באוזני ג'ימי לי קרטיס ב"דג ושמו וונדה", או אפילו בפניו המבטאות אי-נוחות מצחיקה עד דמעות של יו גרנט, כדי להעלות חיוך. ובכן, החיוך הזה מלווה את הסרט הזה שמתעד את פעולותיה של רשת המוכרת אביזרי-מין. המחזור השנתי שלה הוא כ-16 מיליון ליש"ט לשנה (מתוך שוק שמוערך ב-250 מיליון ליש"ט באנגליה לבדה), והחלום שלה הוא לפרוץ לשוק האמריקני העצום בגודלו. בינתיים, בבית, גילו גם הרשתות הקמעונאיות את הפוטנציאל הרווחי בתחום והן משלבות מוצרים "רכים" יחסית בהיצע שלהם ללקוחות: כבר חלפו הימים שבהם היו קופצים לסופר רק כדי להשלים את החסר בתחום החלב, הלחם או הקוטג'. אין בסרט הזה דרמות מיוחדות, אבל מי שם בכלל לב למילים כשהמנגינה הזאת, החיוך הבריטי המבויש, הרצינות שבה מקפידים לומר גם את הדברים הקינקיים ביותר, שזור
ה בסרט לכל אורכו?
כבר לא בדרך לגימנסיה
"מילים/יענקל'ה רוטבליט",
ש' 19:00, ערוץ 10
נדמה כי אפשר היה למלא כאן את כל הדף, אם לא את כל המוסף, במילות שיריו של יענקל'ה רוטבליט, שירים שלא תהיה בהם מילה אחת שאינה מוכרת למרבית קוראי העיתון. אבל יש גם רוטבליט אחר, פחות מוכר, רוטבליט כואב ויוצר יצירות שרובנו לא מכיר. האיש שכתב את "בדרך לגימנסיה" את "אמא אדמה" ואת "כמה טוב שבאת הביתה" לאריק אינשטיין, את "שבתות וחגים" ו"באה מאהבה" ליהודית רביץ, את "שיר לשלום" שהפך להמנון של מחנה שלם ושמפרנס עד היום את מירי אלוני בהופעותיה השבועיות במדרחוב נחלת בנימין, ומעל כולם (לטעמי האישי כמובן), את "אחרי עשרים שנה", אלבום המופת של שמוליק קראוס (כולל "רואים רחוק רואים שקוף"), ובכן - האיש הזה יוצר גם שירים אחרים, שירים שבהם הוא מתעמת עם השדים שלו ושל כולנו. דווה מלמן, אחד היוצרים הדוקומנטריים המוכשרים שיש כאן, מביא דיוקן אחר של רוטבליט. האיש שנפצע קשה במלחמת ששת הימים, שעבר תהפוכות אישיות ופוליטיות, האיש שלצד קלאסיקות ישראליות יוצר גם שירי מחאה מוכרים פחות. לצד אמני מיין-סטרים מוכרים, משתתפים בסרט גם מוזיקאים כאסף אבידן, להקת שפתיים ואפרת גוש.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
