ספיר: "חפים מפשע יושבים בכלא - ולא מדובר בבודדים"

"סטודנטים שלי שואלים אותי הרבה פעמים 'איך אדם נהיה דווקא סנגור', ואני תמיד אומר להם 'תשאלו את עצמכם ממה אתם מפחדים יותר'. אני זוכר את עצמי מפחד יותר מכוח של משטרה, של המדינה, ופחות מגנבים, משודדים ומרוצחים. אני חושב שאנשים שמפחדים יותר מהכוח של המדינה נוטים יותר לצד של הסנגוריה, ואנשים שמפחדים יותר מאנשים אחרים ייטו קצת יותר לאכיפת החוק, לפרקליטות, לתביעה".

כך אומר בשיחה עם "גלובס" ד"ר יואב ספיר, הסנגור הציבורי הארצי.

סנגור ממונה

"למדתי משפטים באוניברסיטת תל-אביב", מספר ספיר, "ובמהלך הלימודים לא הייתי בטוח באיזה תחום אני רוצה להתמחות. התמחיתי בבית המשפט העליון אצל סגן נשיא בית המשפט העליון בדימוס, השופט מישאל חשין, וממש על ההתחלה התגבשה אצלי ההכרה שאני רוצה לעסוק בתחום הפלילי. זה עניין אותי יותר מהתחום האזרחי, וגם ראיתי שבתחום של הסנגוריה אפשר לעשות הרבה יותר ממה שעושים הסנגורים לטובת הלקוח.

"אני זוכר מקרה, שאפשר לומר שייתכן שהוא השפיע עליי להצטרף לסנגוריה הציבורית, של עורך דין שטען מאוד לא טוב בדיון על מעצר, לא הכיר את החוק כמו שצריך, ולא יישם כראוי את העובדות על החוק. בקיצור, הוא טעה בכל דרך אפשרית, וכשעלינו מהאולם ללשכת השופט חשין הוא אמר לי 'ראית מה זה סנגור ממונה'.

"לקראת סיום ההתמחות שלי הוקמה הסנגוריה הציבורית, ופרופ' רון שפירא הציע לי לבדוק אפשרות להצטרף. אז נפגשתי עם קנת מן, ישבנו שעות ארוכות, היה קליק ראשוני, והצטרפתי לסנגוריה מיד אחרי ההתמחות.

"היינו אז 7 עורכי דין כולל אותי, וכיום אנחנו 90 עורכי דין פנימיים, וכן עובדים עם 800 עורכי דין חיצוניים. למרות שהייתי עורך דין בן יומו, נטלתי גם חלק בקבלת ההחלטות בתיקים, גם העקרוניות ביותר. מיד נזרקתי למים".

בדידות הסנגור

לדברי ספיר, "בעבודה של הסנגור יש בדידות רבה ואחריות מאוד גדולה, שאתה מרגיש אותה על הכתפיים כל הזמן. היו לי לא מעט רגעים שהתעוררתי בלילה וחשבתי אם שאלתי את השאלה הנכונה בחקירה הנגדית, ומה יהיה אם הלקוח שלי יורשע וייכנס למאסר עולם וכדומה.

"בעיה נוספת בעבודת הסנגור היא שהציבור לעתים לא מבין את השליחות שיש בתפקיד הזה. בתוך המערכת, השופטים והתובעים מבינים היטב את תפקידו של סנגור. בציבור אולי עושים סוג של זיהוי בין סנגורים לעבריינים, וזה עצוב בעיניי.

"בארה"ב יש מסורת אחרת. תפקיד הסנגור נתפס כמשהו הרואי. הסנגור נתפס כמי שמגן על הפרט מפני הכוח של המדינה. מאוד מעריכים את עבודתם.

"בארץ יש לנו מסורת מצומצמת יותר של זכויות פרט וזכויות אזרח. אצלנו יש יותר ממלכתיות, יש יותר השלמה עם הכוח של המדינה ואפילו רצון לתת לה יותר כוח. בגלל זה סנגור נתפס פחות כלוחם זכויות ויותר כמגן על פושעים. בארץ לא מבינים את השלכות הרוחב של תפקיד הסנגור".

חפים מפשע בכלא

"באחד התיקים האחרונים שייצגתי זכינו בבית המשפט העליון בזיכוי מרצח של אדם שהורשע פה-אחד ונדון למאסר עולם במחוזי", מספר ספיר. "היום שבו הקריאו את פסק דין ואמרו שהאיש זוכה, היה מרגש. האדם הגדול הזה, עם מדי האסיר והאזיקים, פשוט נשבר ופרץ בבכי של אושר, ולא האמין שזה קורה. האזיקים מוסרים מהידיים שלו, ובערב הוא כבר מתקשר אליי מהכפר ואומר 'אני לא מאמין שאני יושב פה עם הילדים שלי בסלון'. זו תחושה מדהימה, ואין לסנגורים הרבה הנאות כאלה. זה דבר מאוד מתוק שמחזיר את התקווה במערכת".

"לצערי, זה נדיר", אומר ספיר, "יש חפים מפשע שיושבים בכלא, ולא מדובר בבודדים. מערכת המשפט מבוססת על בני אנוש, שיכולים לטעות מכל מיני סיבות. החל מזיהוי לא נכון של עד ראייה, דרך אנשים שרוצים לטפול עלילת-שווא, דרך חקירת משטרה שיכולה להיות מוטה, ועד טעויות של בית המשפט בהערכת המהימנות של עדים. יש מקרים שלדעתי הייתה שם הרשעה של חף מפשע".

"המדינה גם לא שמה מספיק חסמים ואמצעי הגנה מפני הטעויות של מערכת המשפט, ומאפשרת הרשעות על סמך עדות יחידה, שלעתים אפילו לא נשמעת בבית המשפט. מאפשרים חקירה משטרתית מאוד בעייתית, שמפעילה הרבה מאוד לחץ על חשודים ותרגילי חקירה קשים, ובסוף מרשיעים אנשים על הבסיס הזה".

"לשים למשטרה גבולות"

לדבריו, "צריך לשים למשטרה גבולות. הגבול צריך להיות במקום שבו אתה מסתכן בחילוץ אמירות שהן יובילו להרשעות-שווא. המציאות היא כזאת שאם אתה מכניס אדם לסיטואציה מאוד מלחיצה ומסביר לו שהדרך היחידה לחלץ את עצמו, זה להגיד משהו, אז הוא ינסה לעשות את זה.

"גם אנשים חזקים נשברים בחקירות משטרה ומסתבכים בשקרים. ההסתמכות של מערכת המשפט על חדר החקירות היא הרבה יותר מדי גבוהה. הרבה מאוד הרשעות מבוססות על דברים שנאמרו בתוך חדר החקירות, במקום על ראיות רציניות.

"הרבה יותר קל לשוטרים ללחוץ על חשוד בחקירה מאשר לחפש ראיות. ברגע שבית המשפט מאפשר את זה, זה גם תמריץ למשטרה להמשיך ככה, וזה מזמין סיכון מאוד גבוה לתוצאות מוטעות".

רזומה

אישי: ד"ר יואב ספיר (42), נולד ברמת-גן ומתגורר בתל-אביב. נשוי לליאת, מרצה לקולנוע באוניברסיטה הפתוחה, ואב לנתן (3.5) ולנעמי (2).

הסנגוריה: מכהן כסנגור הציבורי הארצי זה כשנה. קודם לכן שימש כסגן הסנגורית הארצית וכמנהל מחלקת תיקי בית המשפט העליון בסנגוריה במשך 7 שנים. היה שותף להקמת הסנגוריה הארצית בשנת 1997, שבה החל את עבודתו כעורך דין צעיר בסנגוריה, שאז עבדו בה 7 עורכי דין בלבד. כיום מועסקים בה 100 עורכי דין פנימיים ועוד 800 חיצוניים.

תפקידים נוספים: מלמד סדר דין פלילי באוניברסיטת תל-אביב, חבר בוועדה לסדר דין פלילי ולראיות, והיה חבר בצוות לבחינת הרפורמה בעבירות ההמתה.

השכלה: בעל תואר ראשון במשפטים מאוניברסיטת תל-אביב ותואר שני ודוקטורט מאוניברסיטת הרווארד.

* הראיון המלא עם ד"ר יואב ספיר - במהדורה המודפסת.