גבינה: אם לא מוצאים ג'יבנה (גבינת צאן מתוקה, ייעודית לכנאפה), אפשר להמיר אותה בגבינת צאן עדינה, חצי קשה, אחרת, כמו מוצרלה, צפתית, ברינזה, או כנען. אם הגבינה מלוחה מדי, משרים במים במשך שעתיים עד שש שעות. אפשר גם לעבוד עם גבינת בקר מתוקה, כמו ריקוטה.
אטריות קדאיף: חשוב לשמור על הלחות של האטריות (באמצעות מגבת שמכסה) ולא לייבש אותן. כשמסדרים את אטריות הקדאיף על המחבת יש לדאוג שיהיו מופרדות זו מזו ולא דביקות מדי. יש שתי גישות לעבודה עם האטריות. האחת, הקלאסית, שלפיה משמנים את המחבת בחמאה (מזוקקת או רגילה), מניחים מעל את האטריות (בערך בגובה של סנטימטר) וקולים אותן. השנייה, מודרנית יותר: מערבבים את האטריות בידיים עם חמאה מומסת, משטחים על התבנית ואז מטגנים.
יש כנאפה עם שתי שכבות אטריות, כשבאמצע הגבינה (במקרה זה יש לשפוך מעט חמאה מומסת גם על שכבת האטריות השנייה ולקלות את המנה משני הצדדים), ויש גרסה (כמו זאת של אל-באבור) שבה שכבת אטריות אחת, מעליה גבינה - וזהו.
סירופ סוכר וצבע מאכל: צבעה הכתום והמוכר של הכנאפה מושג באמצעות צבע מאכל זרחני. הכנאפה המקורית היא ללא צבע מאכל, כמו המתכונים המובאים כאן.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
