תרומת זרע

מדינת ישראל מאפשרת שני מסלולים לנשים שרוצות לעשות שימוש בתרומת זרע: תרומה אנונימית או הסכם עם גבר שיוכר כאב של הילד, עם כל החובות בכרוכות בכך • לאחרונה התרבו המקרים בהם מנסים לעקוף את ההגבלות באמצעות שני חוזים - האחד פיקטיבי, שמוצג לרשויות, והשני מול הגבר, שאינו תואם את החוק

"הונאת הפריות", במסגרתה רופאים משתמשים בזרע שלהם במקום להפרות את הנשים בהן טיפלו בזרע מתורם אנונימי או מהבעלים שלהן, נתפסה בעבר כאפיזודה חד-פעמית • בשנים האחרונות מתברר כי מדובר בתופעה נרחבת, לאחר שנחשפו עשרות רופאים שביצעו עבירות זהות • האם גם בישראל קיימים מקרים כאלה? כנראה לא נוכל לדעת לעולם

בהחלטה תקדימית ואף מנוגדת לחוק בישראל, אישר בית המשפט למשפחה להביא ילד מתרומות של זרע וביצית • מהן הנסיבות המיוחדות שהובילו לכך, והאם נוצר תקדים שיאפשר לאנשים נוספים לנסות ולהשתמש בו?

לאחרונה נחשפנו בתקשורת למקרה לא פשוט, במסגרתו הוריו של צעיר שתרם תרומות זרע, אשר נהרג בתאונת דרכים, החליטו לחפש את צאצאיו כדי לאחד את המשפחה ולהכיר את "נכדיהם" • המקרה מעלה שאלה מוסרית וחברתית לגבי הלגיטימיות של החיפוש הזה

אין דרך ראויה יותר מלהביא לעולם ילדים מתורמים ידועים שהביעו גם רצון להמשכיות. המדינה, שעושה כל שביכולתה כדי למנוע שימוש בזרע של תורם שנפטר, חוטאת בכך פעמיים

הורי המנוח דרשו להביא ילד מזרעו ע"י פונדקאית, המדינה התנגדה. מי ניצח?

בג"ץ הבין שלתורם אין כוונה או יכולת לשמש כאב בפועל לכ-38 ילדים - ודחה את העתירה

את בתי הדין הרבניים מטרידה בעיה אחת: מצב ששני אחים יתחתנו בלי דרך לדעת על כך

אישה שהבטיחה שלא תבקש מהאב מזונות עלולה למצוא עצמה נתבעת להחזיר את כל הכסף

מדוע בת שנולדה מתרומת זרע של גוי זוכה למעמד גבוה יותר מאשר זו שנולדה לגוי בדרך הטבע?

האלמנה רצתה להינשא לאחיו של הבעל. מה פסק בית הדין?

מה קורה כשאישה דורשת מתורם זרע מזונות שאין ביכולתו לעמוד בהם?

היום צפוי להיוולד בנו של חייל צה"ל שנהרג לפני 11 שנה

מודעה של "סופרם" בפייסבוק קראה לנשים להשתמש בשירותי בנק הזרע - כדי "למנוע את הסכנה של אבא מסוכן, אלים ורצחני שעלול לרצוח את ילדיו בבוקר נמהר אחד" ■ המודעה הוסרה מהפייסבוק ■ פרופ' שלמה משיח: לא ידעתי

‎נדחתה עתירתה של אישה, שבתה הבכורה נולדה מתרומת זרע, ושביקשה את סיועו של בג"ץ לממש את רצונה שגם ילדה השני ייוולד מתרומת זרעו של אותו אב ■ השופטים העדיפו את רצונו של התורם שלא לאפשר שימוש בתרומתו