למה הורה בית המשפט לאפשר הולדת ילד יתום מאב ומאם

בהחלטה תקדימית ואף מנוגדת לחוק בישראל, אישר בית המשפט למשפחה להביא ילד מתרומות של זרע וביצית • מהן הנסיבות המיוחדות שהובילו לכך, והאם נוצר תקדים שיאפשר לאנשים נוספים לנסות ולהשתמש בו?

פונדקאות. ההליך יתבצע בחו"ל, כדי לא לעבור על חוקי המדינה /צילום: Shutterstock, א.ס.א.פ קריאטיב
פונדקאות. ההליך יתבצע בחו"ל, כדי לא לעבור על חוקי המדינה /צילום: Shutterstock, א.ס.א.פ קריאטיב

נטילת זרע של נפטר, ושימוש בו לצורך הבאת ילד לעולם, אינם נושא חדש בישראל. נגד ההסתייגות המוסרית מהולדת ילד יתום מאב בכוונה מראש, עומד הנטל המוסרי לכבד את רצונו של המנוח להותיר אחריו זכר בר-קיימא, והנחמה שהילד יגדל נאהב על-ידי אמו הביולוגית וסביו מצד אביו.

בפסק דין תקדימי שניתן השבוע, בית המשפט לענייני משפחה בקריות הלך צעד אחד קדימה ואישר לראשונה "יצירת" ילד, שיהיה לא רק יתום מאביו הביולוגי, אלא גם נעדר אם ביולוגית, ויגדל אצל הורים שאין לו קשר ביולוגי עימם. פסק דינו של בית המשפט לא רק חדשני, אלא גם מנוגד לעמדת המדינה ולחוקיה, כך שהעותרים ייאלצו לעבור את כל התהליך בחו"ל.

נסיבות המקרה הן יוצאות דופן וכוללות שילוב של שתי טרגדיות קשות. לסבים המיועדים היו שני ילדים - בת נשואה הסובלת ממחלה גנטית שאינה מאפשרת לה להביא ילדים לעולם; ובן אשר נפטר ממחלת הסרטן בגיל 38, כשהוא רווק, ללא בת זוג וללא ילדים.

טרם לכתו לעולמו, הבן המנוח דאג להבהיר לסביבתו באופן חד-משמעי כי הוא מבקש שלאחר מותו ייעשה שימוש בזרעו כדי להביא ילדים לעולם. בית המשפט לענייני משפחה פסק כי בהתאם להלכה המשפטית הנוהגת יש לכבד את רצונו, וערעור שהגישה המדינה על ההחלטה בבית המשפט המחוזי נדחה.

הפרוצדורה המקובלת במקרים כאלה היא למצוא אישה רווקה שהתכוונה להיות אם יחידנית, אך במקום לעשות שימוש בתרומת זרע אנונימית מבנק הזרע, שממילא משמעותה היא הולדת ילד חסר אב ביולוגי, מעדיפה להביא לעולם ילד שזהות אביו ידועה, ושיוכל ליהנות מתמיכה נפשית, פיזית וכלכלית ממשפחתו המורחבת של האב. למתווה זה גם הסכימה המדינה, לאחר דחיית ערעורה, אולם למשפחת המנוח הייתה בקשה אחרת.

מאחר שאחותו של המנוח היא חסרת ילדים, המשפחה ביקשה שזרעו יופרה מתרומת ביצית אנונימית, והילד יבוא לעולם באמצעות הליך פונדקאות. כך ייוולד למעשה ילד יתום מאב וחסר אם ביולוגית בתכנון מראש. לאחר הולדתו, האחות ובעלה יאמצו את הילד ויגדלו אותו.

עובדת סוציאלית שמינה בית המשפט כמומחית מטעמו ערכה בדיקה לאחות ולבעלה, בדבר מידת התאמתם לשמש כהורים עבור הילד שייוולד, והגיעה למסקנה כי מבחינת כישורי ההורות של הנבדקים, אין כל מניעה שהם ישמשו כהורים מיטיבים.

המדינה, באמצעות היועץ המשפטי לממשלה, התנגדה נחרצות למתווה המוצע, בטענה כי הוא נותן עדיפות לכמיהתם של הסבים והאחות לשם ולזכר המנוח, על פני זכויות הילד וטובתו, ואף יש בה כדי יצירת תקדים מסוכן, במסגרתו קרובי משפחה שונים יבקשו בעתיד לייצר ילדים, כשארית לקרובם המנוח.

כמו כן הצביע היועץ המשפטי לממשלה על הבעייתיות שבמתן אישור על-ידי בית המשפט, כזרוע של המדינה, להליך פונדקאות בחו"ל, כמסלול עוקף למגבלות חוקי הפונדקאות וההולדה שקבעה המדינה בכוונה תחילה.

הכרה בפונדקאות שנעשתה בחוץ לארץ, ושאין בה קשר גנטי של הורות להורים המיועדים, עלולה לבסוף לאפשר "יצירת" ילדים, והכנסתם לישראל לצרכי אימוץ שלא באמצעות פונדקאות לגיטימית, קרי סוג של סחר בילדים.

בית המשפט כאמור דחה את טענות היועץ המשפטי לממשלה ואישר את ההליך, בפסק דין מפורט אשר נסמך בעיקר על עקרונות הצדק כלפי המנוח ומשפחתו. כמו כן דחה בית המשפט את הטענה כי הולדת ילד בנסיבות כאלה מנוגדת לטובתו, ונתן תחזית אופטימית לעתידו של הילד, אשר יגדל בקרב משפחה אוהבת, שנאבקה רבות כדי להביאו.

מאחר שמדובר בפסק דין תקדימי ויוצא דופן ביותר, יש להניח כי אין זה סוף הפסוק בפרשה זאת, וכי הנושא עוד ימשיך להתגלגל בערכאות גבוהות יותר.

  עו"ד ליהיא כהן-דמבינסקי עוסקת בדיני משפחה וירושה 

צרו איתנו קשר *5988