תוכן שיווקי

כתבה זו נכתבה והופקה על ידי כותבי תוכן מקצועיים בשיתוף גורם מסחרי.

כתבות התוכן השיווקי בגלובס כוללות מידע ענייני בעל ערך מוסף לקורא, תוך שמירה על שקיפות מרבית כחלק מהקוד האתי של גלובס.

לעבד את העולם: הסינים רוצים מעבדים למחשבי-על רבי עוצמה

סין נכנסת ברצינות לאחת התחרויות היוקרתיות והיקרות בעולם הטכנולוגי - פיתוח מעבדים מרכזיים, CPU, בעלי ארכיטקטורה המתאימה ליצור מחשבי על

אחרי שהגיעו לחלל, התחילו תעשיות רבות המבוססות על פיתוח עצמי, הגיעו הסינים למסקנה שהם צריכים מעבד מרכזי (CPU) רב עוצמה, לשרתים וסופר-מחשבים, שכולו שלהם - פיתוח, תכנון, ייצור והטמעה שכולו תוצרת סין. הסינים אינם רוצים להיות תלויים ביצרני השבבים המובילים - אינטל, AMD ו-ARM - מבחינתם עצמאות מעבדית היא מטרה עליה הכריזו כבר לפני מספר עשורים.

בשנים האחרונות אפילו הצליחו לייצר מעבדים בסיסיים (32-64 ביט תחת שם המותג "גודסון" המותקנים במחשבים ניידים נמוכי צריכה) ועם ביצועים סבירים ביותר.

אך בכך הסינים לא מסתפקים. כמדינה הרואה עצמה כמעצמה טכנולוגית מהשורה הראשונה, סין מחויבת להתמודד גם בתחרות המחשב המהיר בעולם - תואר בו מככבות באופן מסורתי ארה"ב ויפן. מחשב-על המכונה "סנוויי בלולייט" מתוצרת חברת "שנוויי" (ומבוסס על ארכיטקטורה של מעבדי גודסון קודמים) מדורג במקום ה-28 ברשימת 500 המחשבים המהירים בעולם (לא תמיד מעבד מהיר הוא הוכחה וערובה למחשב מהיר).

למעבד החדש - גודסון 3B1500 - המבוסס על 8 ליבות, מהירות שעון 1.35 גיגה הרץ והספק של 172.8 גיגה-FLOPS (מיליארדי חישובי כפל בנקודה צפה בשנייה). למומחים זה אולי אומר הרבה, אולם לאלה שפחות 'מדקדים' בפרטים הטכניים נאמר שמדובר במוצר שעדיין נמצא מרחק רב ממעבדי Xeon Phi שהוכרזו לאחרונה על ידי חברת אינטל. אולם ככל שמדובר בסינים - גם מסע בן 1000 מילין מתחיל כידוע בצעד קטן (ולעיתים, לא מאוד מוצלח).

מיהי "גודסון"? מסתבר שיצרנית המעבד הנושא שם זה היא חברת "לונגסון" (Loongson) טכנולוגיות, בה מעורבת האקדמיה הסינית לטכנולוגיה (מעורבות ממשלתית, אלא מה). בתחילת השנה הקרובה יוצגו המעבדים לראשונה בתערוכה מרכזית בארה"ב, וסין תכריז על עוד שלב בעצמאות החישובית שלה. הטכנולוגיה של המעבדים אינה מבוססת (מחקה) את הטכנולוגיה של אינטל או ARM - השחקניות המובילות כרגע בשוק המעבדים (כל אחת בתחומה - ועם הבדלי מסה גדולים מאוד ביניהן), אלא על טכנולוגיה של חברת 'אימג'יניישן טכנולוגיות' הבריטית (שכמו ARM הבריטית אינה מיצרת שבבים, רק מוכרת את ה-IP שלה). חשוב לציין שמעבדים אלה אינם נתמכים בסביבת מערכת ההפעלה 'חלונות' (!) אלא רק בסביבות יוניקס/לינוקס וסביבת אנדרואיד.

מעניין גם לציין שהמעבדים הקודמים של החברה (סדרה 3A המשמשת בעיקר לניידים) מבוססים על טכנולוגיה של AMD - מה שמלמד שהסינים לא בוחלים באימוץ טכנולוגיות מיצרנים מגוונים (אגב, מעולם לא מאינטל). לסיכום - תעשיית השבבים הסינית בכלל ושבבי מעבדים מרכזיים (CPU) היא תעשיה תוססת עם אידיאולוגיה, משאבים ובסיס לקוחות של השוק המתפתח הגדול בעולם.

אמריקה, היזהרי... (ואמריקה אכן נזהרת. לדוגמה, טכנולוגיות היצור החדישות ביותר שפיתחה אינטל אסורות ביצוא לסין - למרות שכן ניתן רישיון ליישם אותן במפעלים בישראל, מדינה אחרת שהממשל האמריקאי מגביל את מכירת הטכנולוגיות למוסדות המחקר שלה. זו הסיבה מדוע מומחים טוענים שישראל צריכה גם היא, כמו סין, לפתח "מחשב-על" מקורי לצרכיה).