"אהוד ברק השווה אותי לאליקו? אני שמח"

החיבורים של אבי בניהו חוצים את מערכת הביטחון ("שרי ביטחון שונאים למנות רמטכ"לים"), את הזירה המדינית-פוליטית ("אולי נתניהו הופתע מהגיבוי שקיבל מאובמה בעמוד ענן ורצה לשמר את האשראי"), ועכשיו גם את העולם העסקי ("לקוחות משלמים לי כדי שלא אזכיר אותם"). אבל מה שבאמת בוער בו זה הזעם על שר הביטחון הפורש ועל פרשת הרפז. ראיון

אבי בניהו יושב במשרדו המעוצב בקומה ה-42 במגדלי עזריאלי ומשרטט עבורי סקיצה של הכתבה; אילו שאלות כדאי לשאול ועל מה חשוב שנדבר. "ואל תדחקי את התחום הכלכלי", הוא מעיר, "לא סתם אני מתראיין ל-G אחרי שפתחתי משרד לייעוץ אסטרטגי. אם הייתי רץ לכנסת, הייתי הולך על שבעה ימים.

"ולמען הגילוי הנאות, את גם חייבת להזכיר שפעם היית חיילת שלי בדובר צה"ל" הוא מזכיר ולא במקרה. במהלך הראיון הוא עוד ישתמש בדימוי של "פעם מפקד, תמיד מפקד", כדי להבהיר שיש יחסים שאינם משתנים. אצל כל יועץ תקשורת אחר, סיטואציה כזו היא פוטנציאל לפיצוץ הראיון, אבל משהו בכריזמה של בניהו, בעיקר בשפע המידע שזורם ממנו כשמכשיר ההקלטה סגור, גורם לך להבליג בקלות על מה שרביב דרוקר כינה לאחרונה "אילוף העיתונאים של בניהו".

אין הרבה עיתונאים שמוכנים לוותר על קשר עם אחד האנשים היותר מחוברים שמסתובבים כאן. החיבורים של בניהו שמדלגים בין מערכת הביטחון, לביצה הפוליטית, ועכשיו גם לזירה העסקית, מזמנים לו שפע של סיפורים, שכעיתונאי לשעבר הוא יודע לספר היטב, ובעיקר לשים בקונטקסט הנכון. אין דין שיחת רקע איתו כדין שיחה פורמאלית באולפן טלוויזיה. מספיק לשמוע את שיחות הטלפון שהוא מנהל, ואת הפרשנות שהוא מעניק לכל מיני אנקדוטות - אפילו למהלכים שלו עצמו - כדי להבין למה כל-כך הרבה אנשי תקשורת יעשו הרבה כדי לא להסתכסך עם מי שהיה דובר צה"ל, מפקד גלי צה"ל ויועץ לשרי ביטחון.

מאז פרץ מבצע עמוד ענן קרנו של בניהו עלתה. אין כלי תקשורת שביקש לשמוע את דעתו של דובר צה"ל לשעבר ונענה בסירוב. הוא דילג בין אולפני טלוויזיה עתירי רייטינג לתחנות רדיו בקצה הסקאלה. בכולן החמיא לצה"ל וגיבה את הדרג המדיני. גם בראיון הזה התשובות שלו עולות כמעט בקנה אחד עם עבודת ההסברה של לשכת ראש הממשלה. "לא היה במבצע שימוש לרעה בצרכים פוליטיים", הוא מצהיר, "ראש הממשלה לא ביקר בחיל האוויר כדי לחזק את הטייסים ולא הצטלם ליד כיפת ברזל, למרות שהוא יודע איך זה עובד. היה כאן ניסיון להראות מנהיגות אחרת".

הציבור לא תפס אותו כמנהיג, כשהחליט לסיים את המבצע בלי הישג משמעותי ברור.

"הכמיהה הציבורית להרוג ולהשמיד סופית את הבעיה מובנת לי, אבל זה בדיוק המקרה שבו ראש ממשלה, שרואה את כל התמונה, צריך להפגין אחריות. אולי נתניהו הופתע מהגיבוי שקיבל מאובמה ומקלינטון ורצה לשמר את האשראי הזה לדבר הגדול הבא, במקום לבזבז אותו על רפיח? אולי הוא זיהה הזדמנות להשתמש במשבר כדי להעביר למורסי קורס מזורז בדיפלומטיה אזורית? חשוב לבנות את נשיא מצרים כמנהיג אזורי, כתחליף לארדואן ולאחמדינג'אד".

אתה עובד עם נתניהו לקראת הבחירות? כי המסרים שלך זהים לשלו.

"יכול להיות שזה יקרה. פנו אליי כמה רשימות בהצעה שאייעץ להן, ואני מתלבט נורא. למה הן מבקשות ממני, אני מבין; למה זה מדגדג לי באצבעות, אני גם מבין. שרטטתי לעצמי חמש מפלגות שאיתן אני מוכן ויכול לעבוד והליכוד באמת ביניהן, ושלוש מפלגות שאיתן לא אעבוד גם אם יהיה שם הרבה כסף, ולא אפרט למה".

משרדים שמזוהים עם מפלגת השלטון מתוגמלים לרוב בתקציבים יפים אחרי הבחירות.

"עברו הימים האלה. כדי לקבל ריטיינרים גדולים עדיף כנראה שאשאר עכשיו בחוץ, אבל אני עוד לא יודע. בכל מקרה, פוליטיקה היא לא מילה גסה בשבילי. לייעץ לגוף פוליטי - בין אם זה הבית היהודי, הליכוד, העבודה או ש"ס - זה מבחינתי לקפוץ לבריכה בלי להזדקק לשיעורי שחייה. ובניגוד לאורי שגיא, אני אבדוק מראש שיש בה מים".

ליברמן? פרגמטי

אם יש נושא שבניהו שוחה בו היטב, אבל מהסס אם לשתף פעולה בראיון לגביו, הוא פרשת הרפז. המתח על פניו ניכר. אמרתי פרשת הרפז והנה הוא לוקח חטיף אנרגיה שמונח על השולחן ומכרסם, משיב בזהירות. אבל בסופו של דבר נראה שזה חזק ממנו, והוא משתחרר.

דוח מבקר המדינה שיעסוק בפרשה צפוי להתפרסם בקרוב. האם פרישתו של אהוד ברק מהחיים הפוליטיים קשורה גם לזה? בניהו מסרב להתייחס לכך. על האפשרות שאביגדור ליברמן יקבל לידיו את תיק הביטחון הוא אומר "פגשתי אותו בכמה ישיבות סגורות אחרי המרמרה. ליברמן הרבה יותר מתון ופרגמטי מדמויות פוליטיות אחרות. הוא הרבה פחות מתלהם מהאופן שבו הוא מצטייר בציבור ומאיך שהוא רוצה להצטייר".

נחזור לדוח. קראת את הטיוטה. איך להערכתך תצא ממנו?

"קשה לי להאמין שיהיו כלפיי הערות בדוח. בטיוטה אני מופיע פעמיים כקורבן לכאורה, בעקבות שני מקרים שפעלו כלפיי בצורה לא נאותה ולא הולמת. הדוח חסוי ולא אפרט. גם בחקירת המשטרה ובפוליגרף שעברתי, יצאתי נקי. לא ידעתי על הימצאותו של מסמך הרפז עד לחשיפת הפרשה".

קשה להאמין לזה. היית יועץ אסטרטגי דומיננטי לרמטכ"ל אשכנזי, ואתה משמש גם איש סודו.

"גם האלופים לא האמינו לי בהתחלה, ובסוף השתכנעו. גבי אשכנזי החליט שלא להגיד לי. בדיעבד, כשאני משחזר את הימים שלפני התפוצצות הפרשה, אני זוכר אמירות שלו בדרך למסוק או לאוטו כמו 'אבי, לא את הכול אני מספר לך; אני שומר לך על הבריאות'. גם בני גנץ, שהיה אז סגן הרמטכ"ל, זרק לי פעם 'הבוס שלך לא מספר לך הכול, תהיה מבסוט מזה'".

ואתה עברת על זה בשתיקה? לא מתאים לאדם עם חושים כמוך.

"כנראה אשכנזי חשש שאם אדע מזה אכריח אותו לנקוט צעדים בניגוד לרצונו. אולי הרפז אמר לו שלא יגיד לי, אני לא יודע. חשוב שתביני, גבי אשכנזי, גם אם הוא עשה טעות או שתיים, לא היה בצד של הרעים בסיפור הזה".

נראה שעד היום אתם דואגים זה לזה. אפילו תיווכת בינו לבין המשקיעים של שמן חיפושי נפט שחיפשו יושב ראש.

"אשכנזי הוא המפקד שלי למרות שהשתחררתי, והוא גם חבר שלי. אנחנו ידידים ברמת המשפחות. אני אוהב אותו והוא אותי. אנחנו מדברים כל יום, ומתראים אחת לשבוע. לפעמים בבית, לפעמים בבית קפה ולפעמים בשמן. הבעלים של שמן, חיים ליבוביץ', הוא ידיד ותיק שלי עשרים שנה. הכרתי אותו כשעבדתי עם איציק מרדכי בממשלת נתניהו הראשונה. ליבוביץ' היה אז נער מחב"ד שהסתובב הרבה ליד נתניהו. ביום שהשתחררתי הפכתי להיות היועץ האסטרטגי שלו ושל שותפו אברהם נניקשווילי. עזרתי להם להיערך להנפקה, לקבוע מסרים, הייתה גם פעולה רגולטורית".

ומתי אשכנזי נכנס לתמונה?

"אשכנזי היה החלום הרטוב שלהם כשחיפשו יו"רים, אבל הם לא האמינו שיסכים. קבעתי להם פגישה עם אשכנזי אצלו בבית ב-11 בלילה ולא סיפרתי לו עם מי אני מגיע. מהר מאוד ראיתי בעיניים שלו שהוא מוקסם. הוא ראה בזה את הסיכוי ואת הסיכון שאנשי צבא אוהבים. אחרי זה שמעתי ממוסדיים שראו אותו ב'רואד שואו' שיש לו הופעה כלכלית מרשימה. הוא היה במשך שבועיים בארצות הברית, נפגש עם כמה אנשים, ולמד את העסק בצורה מדהימה".

מה שורשי הסכסוך שלו עם ברק?

"בניגוד לרמטכ"לים אחרים, ששלחו אותי לוודא שהם על השער של ידיעות ביום העצמאות ולגשש מי יהיה במעגל של דן שילון בראש השנה, אשכנזי היה רמטכ"ל מסוג אחר - שלא מתראיין, שיש לו חוק צינון - ולכן הוא לא מפריע לפוליטיקאים. היחסים בינו לבין ברק היו מצוינים במשך שנתיים וחצי, עד שנעשו שינויים בלשכת שר הביטחון וברק התחיל להתנהג כרמטכ"ל על ולהתערב בתהליכים".

אתה מתכוון למינוי יוני קורן לראש המטה?

"לא חשוב. תהליך מינוי סגן הרמטכ"ל, שבסופו מונה גנץ, היה השלב שבו התחילו הדברים להתקלקל. תהליך שנסגר תמיד בפגישה חשאית בין שר הביטחון לרמטכ"ל, הפך לסבב פגישות מתוקשר שעשה ברק עם המועמדים, כדי להראות שהוא המחליט. אמרתי אז לאשכנזי בצחוק 'לך תגיד לאהוד וגם תוציא הודעה שאתה ממליץ למנות את גלנט לסגן הרמטכ"ל' ואז הוא בטוח ימנה מישהו אחר".

מה יש לך ולאשכנזי נגד גלנט?

"אני לא רוצה להתייחס לזה. היינו ידידים בעבר ויכול להיות שעוד נהיה. הבת שלי לומדת עם הבת של גלנט באותו בית ספר, זה לא דבר פשוט. אשרי הצבא שיש לו כמה מועמדים לבחור מתוכם. ואגב, שתדעי, שרי ביטחון לא אוהבים להחליט על רמטכ"ל, למרות שזו אחת ההחלטות החשובות שלהם. וכשהם כבר מחליטים הם לא חושבים רק על הרמטכ"ל שיתמנה, אלא גם על מי שלא יתמנה והם ייאלצו למצוא מולם בפוליטיקה".

ברק חשב הרבה כשהוא המשיל אותך בחקירה אצל מבקר המדינה לאליקו מלה לה לנד?

"אני בן אדם, אני לא כמו ברק באופי. אני נפגע כשמוציאים נגדי הודעה לעיתונות (על מעורבות בניהו בהארכת כהונת אשכנזי - ח' ש') מבלי לשמוע אותי לפני כן. למרות שברור לי שזה נעשה כדי לפגוע באשכנזי, ואני רק הייתי השליח. בדיוק כמו שקצינים בכירים היו מעירים לנהג שלי על החניה בקריה, במקום להתעמת איתי. ברק השווה אותי לאליקו? אני שמח. אני עממי, גדלתי ביד אליהו, אפילו רציתי להביא את אליקו לשדר ציפורי לילה בגלי צה"ל. אם ברק חשב שאני אליקו אחרי שביקש ממני לעזוב את תפקיד דובר צה"ל ולעבוד איתו, יכול להיות שהוא חיפש אליקו כראש מטה, ואני מקווה שהוא מצא".

סוף-סוף התחלת לעקוץ.

"רצית ראיון או לא?".

מבין במחיר העוף

רק בראשית החודש השתחרר בניהו סופית מצה"ל. במהלך חופשת השחרור שלו, שארכה כשנה, הופיע כפרשן שבועי ב"לילה כלכלי" בערוץ 10. מה לו ולכלכלה? לא להאמין, אבל גם כאן לשכת ברק מעורבת. "כשהשתחררתי מהצבא, הרמטכ"ל קרא לי ואמר 'שר הביטחון דיבר איתי ויש חוקים של הצבא. עד לשחרור הסופי אסור לך להתראיין על ביטחון ועל מדינאות'. אמרתי 'אבל יש לי אישור מכם להיות יועץ תקשורת, אני ממילא מדבר עם עיתונאים'. אני מניח שהופעל לחץ מלמעלה".

משר הביטחון.

"מסביבתו. ואולי גם משר הביטחון. בגלל שאת הפה לא יסתמו לי, נעניתי לפנייה של 'לילה כלכלי', שעוסקת בנושאים שמותר לי לדבר עליהם. אני לא מבין ברצועת האלכסון, אבל יודע להסביר למשל למה עולה מחיר העוף, כי כקיבוצניק אני יודע שקילו עוף בנוי משני קילו תירס שהוא אוכל. ואם התירס עולה בארבעים אחוז, העוף יעלה בעשרים. בקיצור, אני משתלב שם יפה".

ומה קורה כשמדברים על עסקים שאתה מייצג?

"פעמיים כבר יצא לי להגיד שאני בניגוד עניינים ולא יכול לדבר על נושא מסוים, וכיבדו את זה. זה בסדר, יש שם הרבה ניגודי עניינים ומסתדרים".

בניהו מסרב בתוקף לדבר על לקוחות. בעבר פורסם כי מלבד שמן, הוא מייצג את החברה המרכזית למשקאות, את סר רונלד כהן ממייסדי איפקס, את איש העסקים אלי עזור ואת קבוצת טריפל אם שבבעלות משה טרי ומוטי פרידמן. כל ניסיון למשוך אותו לדבר על אחד מהם נענה ברוגז. "לקוחות משלמים לי ריטיינר כדי שלא אזכיר אותם. בחוזה שלי מולם כתוב שאם אני מדבר על ענייניהם בתקשורת, החוזה שלי נגמר. את רוצה שנחליט על איזה ריטיינר אני מוותר בשביל הראיון שלך? בבקשה".

למה אתה מציג את זה ככה? בחרת ב-G כדי לדבר על עסקים.

"כי מי שמשלם לי לא רוצה שאוציא עליו הודעות לעיתונות, למרות שאני יכול להיות טוב בזה, ואולי אני באמת משרד יחסי ציבור מבוזבז. הערך המוסף שלי הוא אחר. בואי נדבר על תופעת הנימבי (נוט אין מיי בק יארד)".

למה זה מעניין?

"כי זה כיסוי ישבן כלכלי במסווה בטיחותי. צריך קו נפט אבל לא באזור שלי, צריך נמל לצוללות החדשות של חיל הים, אבל לא בחיפה. נסו אולי בירושלים או באוסטרליה. צריך כביש שש כדי לקרב את המרכז לפריפריה, אבל שלא יעבור דרך המועצה האזורית מנשה, ולא יחצה את שמורת הטבע היפהפייה של נחל דליה ואת כרמי הפרובנס הקסומים בלכיש. וצריך תחנת כוח לאנרגיה כדי להשתחרר סוף-סוף מהתלות במצרים, אבל לא בחוף שלנו".

וכאן הלקוחות שלך נכנסים לתמונה. למשל טריפל אם שמקימה תחנת כוח בבאר טוביה אחרי שהתנגדויות התושבים נדחו בבג"ץ.

"בישראל רואים גז ואומרים 'שואה' או חושבים שתיכף הכול מתפוצץ. לא יודע אם תושבי ישראל יודעים, והם לא צריכים להיבהל מזה, אבל יש תחנת כוח לגז טבעי של חברת החשמל בנמל תל אביב. איפה שהילדים שלנו וכל עם ישראל מבלים. תחנה כזו, רק קצת יותר בטוחה, נקים בבאר טוביה".

גם שמן חיפושי נפט סבלה מהתנגדויות .

"כל יום שבו הקידוח התעכב עלה לנו חצי מיליון דולר. שמן קיבלה את כל האישורים לקידוח שיצא לדרך השבוע. הוספנו שבעה מיליון דולר, כדי להעמיד את עצמנו בתקנות החדשות של המשרד להגנת הסביבה. הירוקים אולי לא יאהבו את זה, אבל אנחנו הולכים להיחשב לקידוח הירוק הראשון".

למה הארגונים הירוקים נלחמו בכם מלכתחילה?

"אני מבין אותם. אני חבר קיבוץ, לילדיי יש כרטיס של החברה להגנת הטבע, שידידי הטוב ג'ומס (חיים אורון - ח' ש') מכהן כיו"ר שלה. אבל עם כל הכבוד לירוקים, חלקם מראים פעילות רק כדי שיראו שהם עובדים וימשיכו לתקצב אותם בשנה הבאה".

אולמרט צריך להמתין

בניהו ממתין לשיחת ועידה מאחד הלקוחות. "יש עוד יועצים שמטפלים בחברה הזו", הוא מסביר, "אבל הם בסידורים של יום שישי. אני היחיד עם המודעות של זמינות כל הזמן. כשהייתי דובר צה"ל, הייתי מעדכן את הסגן שלי לפני שאני נכנס למים עם הילדים, כדי שיגבה אותי בזמן שאני בבריכה".

לא חשבת לרוץ לכנסת?

"לפחות שניים וחצי גופים הציעו לי לרוץ, אבל אני מעדיף בשנים הקרובות את המשרד. בכל התפקידים שלי בעבר, שאלתי את עצמי אם אני משפיע לפחות כמו חבר כנסת ממוצע, ועניתי לעצמי שבוודאי. גם עכשיו, יכולתי להשפיע על סדר היום עדיין גבוהה".

הרבה עיתונאים רצים בבחירות האלה.

"על כיסאות של שמונה אלופים שלא יוכלו להיכנס בגלל חוק הצינון הלא דמוקרטי, ישבו להם עכשיו עיתונאים".

וזה רע להחליף את הגנרלים באזרחים עם תפיסה ביקורתית?

"עיני לא צרה. הם חברים שלי כולם. אבל מפלגה צריכה להחליט אם היא מביאה אישים עם רקורד של עשייה או פאנל לתוכנית אירוח. ענייני המדינה כבדים מכדי להפקיד אותם בידי עיתונאים".

קשה לך עם זה שאשכנזי נשאר בחוץ?

"אמרתי לגבי, כשאמרו לו 'תרוץ פה, תרוץ שם', אתה חייב להקפיד על לשון החוק וגם על רוח החוק. גם אם תקבל חוות דעת שתאפשר נגיד רק להתפקד, זה לא מספיק טוב. כרמטכ"ל לשעבר תפעל לפי בית שמאי".

גם אולמרט יפעל לפי בית שמאי ויישאר בחוץ?

"הוא צריך להמתין ולא להתגרות בכל המערכות, זה גם המסר שדאגתי שיגיע אליו. שיגמור את הפרשות שלו, יופיע בטלוויזיה מדי פעם, ירצה קצת בחו"ל. ומי יודע, אולי בעוד שנתיים עוד יקראו לו לחזור. כרגע זה מוקדם מדי. גם אלה שאוהבים אותו לא יתמכו בו עכשיו, והוא יסיים עם מספר חד-ספרתי של מנדטים".

בן כספית, חבר טוב שלך, קרא לו לרוץ.

"בן הוא פטריוט. הוא תמיד נשאר בשריון, ואף פעם לא רצה לעבור למילואים בגלי צה"ל או בדובר צה"ל. יש לו את האני מאמין שלו והוא מוכן לשלם עליו מחירים פה ושם. אנשים חושבים שכל מה שבן כספית כתב, אבי בניהו אמר לו. זה זלזול בו, בי ובעורך שלו. אלופים במיל' מספרים לי שברק אומר להם 'תפנו לאבי בניהו, הוא מכתיב עכשיו ספר חדש לבן כספית עליי', זה עלבון לאינטליגנציה. בן כתב פעם ספר על ברק: 'חייל מספר 1', זה היה ספר טוב שעזרתי בו באחד הפרקים. ברק חילק את הספר חינם בבחירות. אז לא שמעתי אותו אומר שבניהו עומד מאחורי הספר".

"היחסים בין אשכנזי לבין ברק היו מצוינים למשך שנתיים וחצי, עד שנעשו שינויים בלשכת שר הביטחון וברק התחיל להתנהג כרמטכ"ל על ולהתערב בתהליכים"

אתה מתכוון למינוי יוני קורן לראש המטה? "לא חשוב. תהליך מינוי סגן הרמטכ"ל היה השלב שבו התחילו הדברים להתקלקל. תהליך שנסגר תמיד בפגישה חשאית בין שר הביטחון לרמטכ"ל, הפך לסבב פגישות מתוקשר שעשה ברק עם המועמדים, כדי להראות שהוא המחליט"

"אשכנזי היה החלום הרטוב של בעלי השליטה בשמן חיפושי נפט כשדיברו על יו"רים, אבל הם לא האמינו שיסכים. קבעתי להם פגישה עם אשכנזי אצלו בבית ב-11 בלילה ולא סיפרתי לו עם מי אני מגיע. מהר מאוד ראיתי בעיניים שלו שהוא מוקסם. הוא ראה בזה את הסיכוי ואת הסיכון שאנשי צבא אוהבים. אחרי זה שמעתי ממוסדיים שראו אותו ב'רואד שואו' שיש לו הופעה כלכלית מרשימה".

"שרי ביטחון לא אוהבים להחליט על רמטכ"ל, למרות שזו אחת ההחלטות החשובות שלהם. וכשהם כבר מחליטים הם לא חושבים רק על הרמטכ"ל שיתמנה, אלא על מי שלא יתמנה והם יאלצו למצוא מולם בפוליטיקה".

"כשהשתחררתי מהצבא, הרמטכ"ל קרא לי ואמר 'עד לשחרור הסופי אסור לך להתראיין על ביטחון ועל מדינאות'. אני מניח שהופעל לחץ מלמעלה בשביל זה".

משר הביטחון. "מסביבתו. ואולי גם משר הביטחון. בגלל שאת הפה לא יסתמו לי, נעניתי לפנייה של 'לילה כלכלי', שעוסקת בנושאים שמותר לי לדבר עליהם. אני לא מבין ברצועת האלכסון אבל יודע להסביר למשל למה עולה מחיר העוף, כי כקיבוצניק אני יודע שקילו עוף בנוי משני קילו תירס שהוא אוכל. ואם התירס עולה בארבעים אחוז, העוף יעלה בעשרים. בקיצור, אני משתלב שם יפה".

"זו ממש חוצפה ויוהרה"

בניהו נגד מקאן אריקסון, ידיעות והארץ

עוד ספיח מפרשת הרפז הוא תביעת הפיצויים שהגיש בניהו נגד משרד הפרסום מקאן אריקסון והעיתונים ידיעות והארץ, בעקבות מודעת 'הפוטש בקריה' שפרסם המשרד, שבה יוחס לחבורת בניהו-אשכנזי-הרפז ניסיון לסכל את מינוי גלנט. סיכום ביניים קצר מפי בניהו: "אחרי הליך גישור אצל פרופ' יצחק זמיר, הדיון חזר לבית המשפט. הצד השני מחכה לדוח המבקר, ומקווה שיתברר שלא הייתה מצדם דיבה. וגם אם כן, הם כבר ביקשו בכתב ההגנה שלא לחשוף את זהות המזמין, וציינו שהוא 'מבקש להודיע שכיסו רחב מספיק כדי להכיל את התביעה במלואה'. שזו ממש חוצפה ויוהרה".

אז לא תלך לפשרה? מספרים שהציעו לך לא מעט כדי לרדת מחשיפת המזמין.

"אם אסכים למודעת התנצלות ולמיליון שקל פיצויים, מה תגידי עליי? כסף לא קונה הכול. אני נלחם כדי שלא יהיו יותר מודעות כאלה. הרי אם ארקדי גידמאק היה מבקש לשים מודעה כזאת נגד ראש אגף החקירות דנינו, לא היו מאפשרים לו לפרסם בעילום שם. אז למה אפשרו כאן ל'אזרחים שלא מכירים את גלנט אבל מודאגים מהמצב' לפרסם כזו מודעה? בגלל שמקאן אריקסון הציגו כתב שיפוי לעיתונים למקרה של תביעת דיבה?".

אפשר לנחש מאיזה כיוון הגיעה המודעה. למה כל-כך חשוב השם?

"אני לא תובע גדול כמו אולמרט, ולא אהבתי את הרעיון שכדובר צה"ל אני תובע עיתונים. אבל עוד יותר לא סבלתי את הקלות הבלתי נתפסת שבה אדם עשיר מוציא המון כסף כדי להשמיץ רמטכ"ל, דובר במדים, יועץ משפטי לממשלה ומבקר מדינה, בזמן שהוא עצמו לא רוצה לפגוע בעסקים שלו ולכן מפרסם מודעה בשם בדוי. זו פחדנות בעיניי".

נשמע שאתה יודע מי זה.

"אני רק יודע שזה אדם אחד שחתם בשם אזרחים רבים, כי גיליתי שעברו רק עשר דקות, כלומר טלפון אחד, מהרגע שביקשו מאותם אזרחים מודאגים מכתב שיפוי ועד שקיבלו אותו. יכול להיות שאגלה בסוף שזה חבר של גלנט שעשה אקט של חברות. אני מציע לו לבוא אליי ולהציג את עצמו, אני איש קיבוץ, איש רעים. הרבה חברים של גלנט הם גם חברים שלי, ואני מעריך חברים שרוצים לעזור בשעת מצוקה. אם הוא יגיד 'עשיתי את זה ושגיתי', תאמיני לי, הייתי משחרר אותו, הייתי מוציא הודעה שמדובר באקט של חברות מצד אדם שהתחייבתי לא לחשוף את שמו. וזהו. העניין מוצה".