הסדרי טיעון לשלושה מנאשמי פרשת העתקתו של מרשם האוכלוסין והפצתו ברשת האינטרנט תחת השם "אגרון" ותחת שמות אחרים. הפרקליטות הציגה היום (ה') את ההסדרים בבית משפט השלום בתל-אביב.
הנאשם חיים אהרון הודה בביצוע עבירות על חוק הגנת הפרטיות וכן עבירה של ניסיון שיבוש מהלכי משפט, הורשע, והוטלו עליו 10 חודשי מאסר בפועל, מאסר על-תנאי, קנס כספי בסך 36 אלף שקל וחילוט כל המחשבים והמידע שנתפסו מרשותו.
הנאשם משה מושקוביץ הודה בביצוע עבירות על חוק הגנת הפרטיות, הורשע, והצדדים עתרו בהסכמה להטיל עליו את העונשים הבאים: 6 חודשי מאסר בפועל עם אפשרות ריצוי בעבודות שירות כפוף לחוות-דעת חיובית של הממונה על עבודות השירות, מאסר על-תנאי, קנס כספי בסך 75 אלף שקל וחילוט של כל המחשבים והמידע שנתפסו מרשותו.
הנאשם אברהם אדם הודה בביצוע עבירות על חוק הגנת הפרטיות, הורשע, והצדדים עתרו בהסכמה להטיל עליו את העונשים הבאים: 3 חודשי מאסר בפועל עם אפשרות ריצוי בעבודות שירות כפוף לחוות-דעת חיובית של הממונה על עבודות השירות, מאסר על-תנאי, קנס כספי בסך 40 אלף שקל וחילוט של כל מחשביו.
בטיעוניה הדגישה הפרקליטות כי נזקי פרשת גניבת מרשם האוכלוסין חמורים, וביקשה לקבוע רף ענישה גבוה. לדבריה, לפרשה יש השלכות חמורות מאד על הגנת המידע האישי של אזרחי מדינת ישראל, וכן השלכות כלכליות וביטחוניות ישירות ועקיפות.
לדברי הפרקליטות, "בעידן הסייבר קיימת תחושה שהמידע האישי לא מוגן, וכי ניתן לפרוץ אליו, לגנוב אותו ולנהוג בו ללא רשות. החשיפה של מבצעי העבירות בתיק זה ורף הענישה שמוצב במסגרת תיק זה מלמדים על התקדמות האכיפה הפלילית בתחום הגנת המידע האישי".
כן ציינה הפרקליטות כי חלקם היחסי של הנאשמים שנותרו בתיק, על-פי כתב האישום, גדול משמעותית משל הנאשמים שעניינם כבר הסתיים, ולכן הללו צפויים לענישה מכבידה יותר באופן משמעותי, אם יורשעו במלוא כתב האישום.
בחודש מאי השנה הגישה הפרקליטות כתב אישום נגד 6 נאשמים בפרשת העתקתו של מרשם האוכלוסין והפצתו ברשת האינטרנט תחת השם "אגרון" ותחת שמות אחרים. מרשם האוכלוסין הינו מאגר מידע הכולל מאות נתונים אודות אזרחי ישראל, לרבות קטינים ואזרחים שנפטרו.
הפרקליטות ייחסה לנאשמים - אהרון, מושקביץ ואדם וכן לשלום ביליק, יוסף ויטמן ומאיר ליוור - עבירות שונות על חוק הגנת הפרטיות וכן עבירות נוספות.
כתב האישום מתאר כיצד תוכן מרשם האוכלוסין הועתק על-ידי ביליק ועבר מידו של נאשם אחד לאחר. תחילת הפרשה, לפי כתב האישום, בתחילת שנות האלפיים, אז עבד ביליק כאיש מחשבים במשרד הרווחה ותיפעל את מאגר מרשם האוכלוסין. במהלך עבודתו העתיק ביליק לרשותו את תוכן המאגר, כמו גם את העדכונים התקופתיים למרשם, כפי שקיבל במסגרת תפקידו.
בהמשך, במסגרת הענקת שירותי מיחשוב לעמותה חרדית בירושלים, מואשם ביליק כי התקין את מאגר מרשם האוכלוסין במחשבי העמותה. ביליק הציג לאברהם אדם, איש העמותה, את מאגר המרשם, והלה מואשם כי השתמש בו והעביר העתק של המרשם ליוסף ויטמן, מתנדב בעמותה.
לפי כתב האישום, ויטמן איתר הזדמנות כלכלית במאגר ומכר העתק ממנו לחיים אהרון, איש מחשבים עצמאי. אהרון, שקיבל לידיו ממקורות שונים עוד מאגרי מידע רבים, מיזג לתוך העתק מרשם האוכלוסין גם את העתק פנקס הבוחרים לכנסת ה-17 מפברואר 2006, וכן מיזג נתונים מעוד כ-11 מאגרי מידע נוספים שהחזיק ברשותו.
לפי כתב האישום, את המאגר המשופר מכר אהרון למספר אנשים וכן מסר אותו למכרו, משה מושקוביץ, תוכניתן מחשבים. מושקוביץ מואשם כי שיכלל את המאגר, כשהרכיב עליו תוכנת חיפוש משוכללת, וקרא למוצר שערך - "אגרון", אותו מכר למכרים שונים שלו.
בשלב מסוים הגיעה תוכנת ה"אגרון", לפי כתב האישום, לידי ליוור, צעיר בעל ידע בתחום המחשבים, והלה העלה אותה לאינטרנט במספר אתרים שונים בחו"ל תחת השם "ארי" (aRi).
הדליפה של מרשם האוכלוסין לאינטרנט אירעה בשנת 2007, והרשות למשפט, טכנולוגיה ומידע במשרד המשפטים (רמו"ט), בראשות עו"ד יורם הכהן, החלה לחקור את הפרשה ב-2009. מחלקת החקירות ברמו"ט, בראשות עו"ד מילי בך, עבדה באופן אינטנסיבי על התיק מעל לשנתיים וחצי ברציפות, על מנת לחשוף את כל החוליות בשרשרת ההוצאה, ההעברה וההפצה באינטרנט של מרשם האוכלוסין.
התביעה בתיק מנוהלת בידי עו"ד חיים ויסמונסקי, הממונה על משפט וטכנולוגיה בפרקליטות המדינה, ביחד עם עורכי הדין אסף שביט ויוני חדד מפרקליטות מחוז תל-אביב (פלילי). משה מושקוביץ מיוצג בידי עו"ד עודד גזית ממשרד יעקב וינרוט ושות'. אברהם אדם מיוצג בידי עו"ד מוטי לזר.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
