שלי, תרגיעי

אם כל המוסדיים "מהמרים", אז גם כל הפוליטיקאים גנבים

עם פרסום החקירה של רשות ניירות ערך נגד נוחי דנקנר, צוטטה שלי יחימוביץ' אומרת כי הסיכויים שהבנקים והמוסדיים יראו בחזרה יותר מ-20 מיליארד שקל חוב של דנקנר, והפירמידה שיצר, הם אפסיים.

כנראה, אחד מעוזריה סיכם עבורה את כלל החובות הקונצרניים של קבוצת אי.די.בי, אולם הוא שכח, אולי, כי כנגד אותם חובות עומדים נכסים רבים. לפיכך, הפער בין התחייבויות הפירמידה של קבוצת אי.די.בי לשווי נכסיה הוא מיליארדי שקלים בודדים, ולא הסכום האסטרונומי שצוין על ידה.

הסתה פרועה

איננו מקילים ראש בחומרתם של הסדרי חוב וברור שיש לנקוט את כל הצעדים הנדרשים על מנת למנוע מלווים קטנים כגדולים תמריץ כלשהו שלא לעמוד בהתחייבותיהם. חשוב גם לחייב את המוסדיים ביושרה, במקצועיות ובמסירות לחוסכים. אולם זריעת פאניקה בקרב משקיעים וסילוף עובדות לצרכים פוליטיים, אינם הדרך לפתור את הבעיות הקיימות בשוק ההון המקומי.

יחימוביץ גם קראה באותה הזדמנות למפקח על שוק ההון והביטוח, פרופסור עודד שריג, להורות לגופים המוסדיים להפסיק את ההימורים בכספי החוסכים, ולדרוש ביטחונות להשקעות שהם מבצעים בגופים דוגמת אי.די.בי ובטייקונים דוגמת דנקנר.

עוד טענה מי שטוענת לתואר ראשת הממשלה הבאה, כי שוק ההון והאשראי החוץ-בנקאי התנהלו כשטח הפקר שעליו לא חלים חוקי המדינה, שוק שבו גזל, עושק והימורים הם נורמה מקובלת.

לטעמנו, תיוג הטיפול של המוסדיים בכספי החוסכים כ"הימורים, עושק וגזל" הוא הסתה פרועה ופופוליסטית נגד המוסדיים המקומיים, ששקולה לכך שמנכ"ל בנק גדול יכנה את ציבור הפוליטיקאים גנבים, בורים וכו'.

בעידן של ריביות שפל גלובליות, שוק איגרות-החוב הקונצרניות בעולם מצוי בשיא פריחתו, ויעידו על כך הביצועים יוצאי הדופן של מדדי החוב הקונצרני בשנת 2012. שוק זה פועל מאז ומעולם עם ובלי ביטחונות, על-פי הצורך, וכפועל יוצא נגזרת פרמיית הסיכון הרלבנטית. שוק האג"ח הקונצרני המושמץ על-ידי יו"רית מפלגת העבודה מהווה מקור מימון חוץ-בנקאי לגיטימי וחשוב בכל מדינה מפותחת בעולם, והוא תרם ותורם לצמיחת החברות במשק באופן ישיר.

החברות המגוונות שמוזילות את מקורות המימון שלהן, מתעלות משאבים אלו להגדלת היקפי ההשקעות במשק ולהעסקת עובדים. גידול ברווחי החברות מביא עימו לגידול בהכנסות המדינה ממסים, והמדינה בתורה, יכולה וצריכה לתעל את הצמיחה בהכנסות ממסים למטרות חברתיות ראויות.

היסטריית התספורות המוגזמת

חשוב לציין עוד, כי פיתוחו של שוק איגרות-החוב הקונצרני תורם לשיפור התשואות של החוסכים הפנסיוניים, שכן התשואות השוטפות הנובעות מהשקעה באיגרות-חוב ממשלתיות בלבד, לא יספקו ככל הנראה לחוסכים הפנסיוניים את המשאבים הנדרשים להם לעת פרישה. שנת 2012 צפויה להיחתם כשעמיתי החיסכון הפנסיוני בישראל רושמים תשואות ממוצעות של כ-8%. זאת, על אף היסטריית התספורות המוגזמת ומלחמת העולם הכלכלית, כהגדרתו של שר האוצר יובל שטייניץ, המשתוללת בעולם בשלוש השנים האחרונות.

רכישת איגרת-חוב קונצרנית דורשת תמחור מקצועי של פרמיית סיכון האיגרת הקונצרנית הנדרשת. תמחור זה מתבסס על ניתוח הקונצרן הספציפי, השוואה לממוצע המרווח הקונצרני בענף וכו'. בנייה של תיק איגרות-חוב מפוזר דיו, הכולל מנפיקים רבים בארץ ובעולם, ומעקב שוטף אחר תיק איגרות-החוב, ממזערים את שיעור פשיטות-הרגל בתיק החוב הקונצרני. פשיטות-רגל והסדרי חוב היו ותמיד יהיו, הרי בגין סיכון זה התקבלה הפרמיה הקונצרנית - הגבוהה יותר יחסית להשקעה באיגרות-חוב של הממשלה. תפקידם של המשקיעים המוסדיים לתמחר את החוב באופן המיטבי, למזער תספורות, וגם למקסם את שיעור ההחזר למחזיקי החוב בתרחיש של הסדר חוב.

לא רק טייקונים עושים שימוש בגיוס חוב באמצעות אג"ח קונצרניות, אלא גם חברות ממשלתיות דוגמת חברת החשמל, מקורות, נתג"ז, דואר ישראל ועוד. גם בהשקעה בחברות אלו ישנן תקלות לא מעטות, אולם מדובר בערוץ מימון קריטי למשק הישראלי.

שוק ההון הישראלי, בדומה לרבים משוקי ההון הגלובליים, אינו חף ממחלות ילדות ומליקויים שדורשים ומקבלים טיפול שוטף, הן מצד הרגולטורים והן מצד הגופים המוסדיים.

לשים את כלל שוק ההון הישראלי בעמדה של נאשמים וגנבים, כפי שנוהגת כעת יחימוביץ', שמציגה את החיסכון הפנסיוני הלאומי כולו כמונח על קרן הצבי, זוהי התנהגות פוליטית פופוליסטית שאינה מתקבלת על הדעת וראויה לכל גינוי.

הכותב הוא האסטרטג הראשי של קבוצת איילון

צרו איתנו קשר *5988