יחימוביץ': "כיל מרוויחה כי היא בוזזת את משאבי הטבע"

יחימוביץ' בוועידת ישראל לעסקים 2012: "כיל משלמת תמלוגים מצחיקים של 5% כמו במדינת עולם שלישי" ■ יו"ר אסם: "שוק המזון לא תחרותי? אין יום בשנה שבו אין מבצעים על מוצרים ומלחמה בין הספקים"

רמי לוי ויו"ר אסם דן פרופר תקפו היום (א') את הביורוקרטיה בישראל וטענו כי היא הגורם המרכזי ליוקר המחיה.

"הביורוקרטיה מעלה את המחירים ב-15%", אמר לוי בפאנל שכותרות: "כלכלה וחברה - כיצד משלבים ביניהם?", בוועידת ישראל לעסקים 2012. "השנה הרשויות יעלו את תעריפי הארנונה ב-3%. מה קרה, הרשויות לא יכולות להתייעל? אם אני אעלה מחירים בעסק שלי אנשים לא יבואו לקנות אצלי, אבל הרשויות יכולות להעלות ארנונה באופן שרירותי".

עוד אמר לוי: "הבעיה היא לא אצלנו ברשתות. אני מציע שלא יגבו מס על משכורת שנייה מעל סכום מסוים. ברגע שזה יקרה, לא יעבדו בשחור. עובדי גמלאי משטרה שאני מציע להם לעבוד ב-5,000 שקל, לא רוצים לעבוד כי הם צריכים לשלם 50% מס. צריך למצוא פתרונות שאנשים לא יעבדו בשחור".

פרופר דיבר על עלויות שונות המוטלות על אסם כיצרנית מזון, כמו למשל: "כשרות, עבודה של 5 ימים בשבוע בגלל השבת, ביורוקרטיה...". לדבריו, "אם תמחקו לי את כל המכסים על חומרי הגלם ואני אתחרה בכל אחד - אקנה איפה שארצה את חומר הגלם - המחירים יהיו זולים יותר".

בפאנל השתתף גם גל הרשקוביץ, הממונה על התקציבים באוצר, וקרא ליישם את המלצות ועדת קדמי בשוק המזון. פרופר אמר בהקשר זה כי "אני לא מקבל את זה ששוק המזון לא תחרותי. אין יום בשנה שבו אין מבצעים על מוצרים ומלחמה בין הספקים. זה ענף תחרותי מאוד; יש גם מונופולים בענף וצריך לדבר עליהם ועל איך לשבור אותם. אבל בסה"כ התחרות קשה".

לאחר הפאנל נאמה יו"ר מפלגת העבודה שלי יחימוביץ' ואמרה כי תחת ממשלתו של נתניהו "מחירי הדיור האמירו לגבהים חסרי תקדים". היא תקפה את רה"מ שגינה את אבו-מאזן על כך שלא גינה את נאום חאלד משעל, ואמרה: "כ"כ קל למנהיגים להיות במקום הזה. לנתניהו יש עניין שערב בחירות אנחנו נדון ב-E1 ואין עניין שנדון בעניינים הקשורים לחברה הישראלית. ממילא המילים לא מחייבות ומיד אחרי בחירה לר"מ אפשר לעשות ההיפך. ההתבטאויות המדיניות הן המקום הכי נוח שבו לא דורכים על שום דבר כואב לאזרחי ישראל. אני מוכנה להתערב אתכם שאף אחד מכם לא קם בבוקר וחשב על E1".

יחימוביץ' תקפה את החברה לישראל וראשיה בגין מחטפי השכר, ואמרה: "למה כיל רווחית? בגלל הכישרון והגאונות של ניר גלעד? ממש לא. היא מרוויחה בכלל משאבי הטבע שייך לכל אזרחי ישראל. וכמה תמלוגים היא משלמת? 5%. זה דבר מגוחך ששייך רק למדינות עולם שלישי, שבאים ובוזזים את משאבי הטבע של המדינה ומשלמים תמלוגים מצחיקים".

פרופ' מומי דהן אמר בפאנל: "אי-השוויון בישראל מאוד גבוה. שיעור הצמיחה של ישראל ב-3 העשורים הראשונים לקיומה היה גבוה מהעולם, ובשני העשורים האחרונים זה להפך. אי-השוויון הגבוה הוא חלק מהבלמים של הצמיחה של המשק, וללא טיפול משמעותי באי-השוויון לא ניתן יהיה לטפל גם בצמיחה הכלכלית של ישראל לאורך זמן.

"לגבי המשבר בחינוך - הישגי תלמידים נמוכים מול מדינות אחרות, גם כשמנטרלים את ההשפעה של הערבים והחרדים. משבר שני הוא ברווחה - שיעור העוני בישראל הוא מהגבוהים בועלם. מי שרוצה להוונות את עצמו ולהגיד זה חרדים וערבי ם- מוזמן אבל זה לא יעזור לו. כל עוד היקף ההוצאה לחינוך יהיה נמוך, זה יישאר, והצמיחה תהיה אטית.

"ההוצאה לחינוך יחסית גדולה להכנסה, אבל פר תלמיד היא נמוכה. כל ההוצאה לחינוך בריאות, ורווחה היא מהנמוכות במדינות המערביות. כל עוד ההוצאה נמוכה, אנחנו נידונים לצמיחה אטית ואי-שוויון גבוה. כל עוד לא תשולב האוכלוסיה הערבית באופן איטגרלי, יהיה כאן אי-שוויון גבוה וצמיחה אטית.

"יש להשקיע בטיפוח ההון האנושי של עובדי השירות הציבורי. אחד התנאים לצמיחה כלכלית מהירה הוא איכות השירות הציבורי. איכות נמוכה מבטיחה צמיחה אטית".

- הבעיה המרכזית היא השכר בשירות הציבורי?

"השכר חשוב אבל לא הכי. בשנים האחרונות יש דה-לגיטימציה של השירות הציבורי. זה לא רק עניין של שכר. השירות הציבורי לא טוען את האנשים בחשיבות השירות הציבורי".

גל הרשקוביץ, הממונה על התקציבים באוצר, אמר בפאנל: "יש הפחתה מתוכננת שיושמה בצו של המכסים. השוק יצרני. לא צריך לבוא בטוענות ליצרנים או לקמעונאים, כי הם עושים את תפקידם. חסמי יבוא יכולים לפתוח השוק לתחרות. הבעיה של יוקר המזון בישראל היא לא במע"מ. הפתרון הוא שינויים מבניים במטרה ליצור תנאים לתחרות".

לדבריו, "תקציב הביטחון גדל בצורה משמעותית הרבה יותר מהמתווה שבו הוא היה צריך לגדול. יש יסוד טוב להניח שתקציב הביטחון ב-2013-2014 יהיה תקציב מרוסן. לא עוד להסתכל על התקציב מבחינת איומים נוספים אלא הסתכלות מלמטה מה עושים עם כל ה-60 מיליארד. אני לא רואה הבדל בין תעדוף תקציב הביטחון לבין תעדוף תקציב הבריאות למשל.

"כאשר שני בני הזוג עובדים - שיעור העוני יורד ל-4.3% ולכן יש חשיבות עליונה לעודד תעסוקה תוך הגדלת הפריון, דבר שמגדיל את השכר ומצמצם את העוני".

עוד אמר הרשקוביץ כי "המטרות של מדיניות כלכלית חברתית הן צמיחה תוך צמצום פערים. הגדלת העוגה וחלוקתה באופן שמצמצם פערים. למימוש המטרה יש לפעול ב-3 מישורים:1. מדיניות תקציבית אחראית - יצירת גרעונות וחובות מובילה למשבר כלכלי ופיננסי שמביא לפגיעה בעיקר בחלשים כתוצאה מקיצוצים מאסיביים, העלאת ריבית, אינפלציה ואבטלה. 2. הרכב תקציב - יש לקבוע סדרי עדיפויות, שכוללים: א. חינוך ב. תעסוקה ג. תשתיות ותחבורה ציבורית. 3. יש ליזום וליישם רפורמות ושינויים מבניים שמתמקדים בהגברת התחרותיות, שוק העבודה ואפקטיביות הסקטור הציבורי".

צרו איתנו קשר *5988