דיסקונט והבינלאומי בדרך לדיבידנד ענק מכאל

בעלות השליטה בחברת כרטיסי האשראי מתכננות להגדיל את המינוף ולגייס בכאל כתבי התחייבויות נדחים בהיקף של עד חצי מיליארד שקל ■ צפויות להגדיל משמעותית את היקף העמלות מכאל

בעלי השליטה בחברת כרטיסי האשראי כאל, בנק דיסקונט (72%) והבינלאומי (28%) מקדמים מספר תהליכים בחברה, שצפויים להביא לירידה בשיעורי הרווחיות ולעלייה במינוף של כאל.

התהליכים כוללים הגדלת העמלות שמקבלים דיסקונט והבינלאומי מכאל בגין הנפקה והפצת הכרטיסים; חלוקת דיבידנד חד פעמי בגובה מאות מיליוני שקלים וכן גיוס של כתבי התחייבויות נדחים (אג"ח) בהיקף של עד חצי מיליארד שקל. אם אכן יבוצע הגיוס, תהיה זו הפעם הראשונה שחברת כרטיסי אשראי מגייסת חוב בשוק ההון.

לפי הערכות הצעדים השונים עלולים לשחוק את שיעור הרווחיות של כאל בלפחות 25%.

מדוחות בנק דיסקונט וכאל עולה כי בימים אלה מקיימת כאל מו"מ לגבי הסכם הנפקה חדש. "ההסכם צפוי לכלול גידול מהותי בשיעור התמלוגים המשולם לבנק הבינלאומי ולדיסקונט", נכתב בדוח דיסקונט. ההסכם צפוי להיחתם בתחילת 2013. נזכיר כי יו"ר דיסקונט יוסי בכר מכהן גם כיו"ר כאל.

בתשעת החודשים הראשונים של שנת 2012 שילמה כאל לבנקים 115 מיליון שקל. תשלום זה היווה 17.6% מהכנסות מכרטיסי אשראי, ו-0.37% מהיקף השימוש בכרטיסי האשראי הבנקאיים של החברה.

בכאל לא מפרטים מה יהיה שיעור העמלות החדש. עם זאת, ניתן להניח כי יהיה זה שיעור דומה ואולי אף יותר מהעמלה שמשלמת ישראכרט לבנקים (בעיקר בנק הפועלים בעל השליטה).

שיעור התשלום של ישראכרט לבנקים עמד בתשעת החודשים הראשונים של 2012 על 0.48% מהיקף השימוש בכרטיסים. על כן בהנחה שכאל תאמץ שיעור תשלום דומה, היקף התשלום השנתי שלה לבנקים צפוי לגדול בקרוב ל-50 מיליון שקל, מה שיביא לשחיקה ברווחיותה.

ניתן היה להניח כי בעקבות הגדלת התמלוגים, בקבוצת הבינלאומי, שאינו משווק באגרסיביות את כרטיסי האשראי של כאל, יגבירו את שיווקם. עם זאת, לפי הערכות במערכת הבנקאית, היקף הפצת הכרטיסים לא צפוי להשתנות באופן מהותי.

הגדלת העמלות שיקבלו דיסקונט והבינלאומי יבואו על חשבון הדיבידנד שמקבלים שני הבנקים מהחברה. מבחינת דיסקונט והבינלאומי קבלת עמלות על בסיס ההכנסות השוטפות של החברה עדיפה לעומת דיבידנד, אשר תלוי בשיעורי הרווחיות של החברה.

רמת המינוף הנוכחית של כאל - אפסית

נזכיר כי לפני כשנה פורסם שהבינלאומי שם על המדף את החזקותיו בכאל, ואז שכר את דויטשה בנק שינסה למצוא לו קונה. אולם מאז, ככל הידוע, לא התקיים מו"מ רציני למכירת החברה. כעת כאשר צפוי להיחתם ההסכם החדש, שיגדיל את הכנסות הבינלאומי מכאל, קטן הסיכוי שהבנק ימכור בזמן הקרוב את אחזקותיו בחברה.

זהו לא השינוי היחיד שמתוכנן בכאל. החברה מתכוונת לעשות שינוי במבנה ההון של החברה, ולהגדיל את רמת המינוף של החברה שהיא היום אפסית.

הלימות ההון של כאל עומדת נכון לסוף ספטמבר על 16.9%. על פי בנק ישראל הלימות ההון הנדרשת מהחברה היא 15% ויעד הלימות הון הליבה הוא 9%. כיום בכאל כל ה-16.9% הוא הון ליבה.

לאור זאת מתכוונים בכאל להקטין את הלימות הון הליבה, לחלק חלק מההון העודף כדיבידנד ולשמור על יעד הלימות ההון הכוללת של 15% באמצעות הון משני שיגויס על ידי הנפקת כתבי התחייבות (מכשיר מקביל לאג"ח) בהיקף המוערך ב-400-500 מיליון שקל.

כל השינויים שמתוכננים בכאל צפויים להתרחש בתקופה שממילא אינה פשוטה בחברה. כיום ענף כרטיסי האשראי מתמודד עם שחיקה בהכנסות, בעקבות הירידה בעמלת הצולבת. אמנם על שחיקה זו מפצה הגידול בשימוש בכרטיסי אשראי, אולם אם ההאטה במשק תגבר, גם פיצוי זה לא יספיק.

בנוסף, בימים אלה מתבצע חילופי מנכ"ל בכאל - ישראל דוד צפוי לעזוב את תפקידו בזמן הקרוב, ודורון ספיר, שכיהן כמשנה למנכ"ל מגדל צפוי להחליפו. נזכיר כי ספיר הוא חסר ניסיון בתחום הבנקאות ובתחום השיווק, מה שמגדיל עוד יותר את האתגרים שעומדים בפניו.