אחרי שעות בביה"ד: שביתת האחיות תימשך ללא צווי מניעה

(עדכון) - בתום דיון סגור בלשכתה של נשיאת ביה"ד הארצי, נילי ארד, הוסכם כי שביתת האחיות תימשך - אך הצדדים ינהלו מו"מ אינטנסיבי בחסות ביה"ד

בתום מספר שעות של התדיינות סגורה בלשכתה של נשיאת בית הדין הארצי לעבודה, נילי ארד, הוחלט הערב (ה') כי האחיות ימשיכו לפי שעה בשביתה ללא צווי מניעה, אולם המו"מ בין הצדדים ימשך בחסות בית הדין.

על-פי המתווה שהציעה הנשיאה ארד, הצדדים ינהלו מו"מ אינטנסיבי ויתייצבו ביום ראשון בערב בלשכתה כדי לדווח על ההתקדמות בשיחות. אם לא תירשם פריצת דרך, באוצר שומרים לעצמם את הזכות לדרוש דיון בעניין הערעור שהגישו היום על החלטת בית הדין האזורי לעבודה, שדחה את בקשתם להוצאת צווי מניעה.

הממונה על השכר הודיע הלילה כי הוא "מודה על החלטת הנשיאה להעניק את חסותה על הליך ההידברות בבית הדין". לא ברור איך יראה מו"מ אינטנסיבי עד יום ראשון בערב, לאור העובדה שפגישת המו"מ הקרובה צפויה ככל הנראה להתקיים רק ביום א' בבוקר.

יו"ר הסתדרות האחיות, אילנה כהן, הסכימה מצידה כי המרפאות של קופת-חולים כללית ימשיכו לעבוד כרגיל גם מחר (ו') וביום א'. "לאורך כל הדרך נהגנו באחריות ואנו מתכוונים להמשיך לעשות זאת ולקיים מו"מ אינטנסיבי לפתרון המשבר", אמרה הלילה כהן.

במשרד האוצר טענו כי בהתאם לדינמיקה של בתי הדין לעבודה, אין בסמכות נציגי המשרד להתעקש על כך שיתקיים דיון פומבי בערעור, וכי בסמכותה של הנשיאה ארד שלא להוציא צווי מניעה גם לאחר דיון סגור בלשכתה ומבלי שהדבר מצריך "הסכמה" של האוצר.

ארד, בדומה למקרים קודמים, ניסתה לפשר בין הצדדים בלשכתה ולחתור לפריצת דרך שתביא לסיום מהיר של הסכסוך. עם זאת, הפערים בין הצדדים עדיין גדולים: האחיות דורשות תוספת שכר של כ-15% בפריסה לשלוש שנים ובעלות כוללת של כ-700 מיליון שקל, ואילו באוצר מסכימים לתוספת צנועה יותר בפריסה לארבע שנים, שעלותה הכוללת כ-450 מיליון שקל.

בערעור שהוגש נטען כי שופטת בית הדין האזורי, אפרת לקסר, טעתה כשטענה כאילו משרד האוצר ויתר בעצמו על תקופת השקט התעשייתי שאליו מחויבות האחיות עד סוף השנה. השופטת לקסר טענה כי בעצם העובדה שהאוצר הבטיח בעבר כי בספטמבר ייפתח המשא-ומתן לחתימה על הסכם חדש, אף שההסכם האחרון בתוקף עד סוף השנה - יש משום "מחילה" על השקט התעשייתי, ולכן האחיות רשאיות לכאורה לשבות.

"מדובר בתקדים מסוכן ליחסי העבודה בשירות המדינה ומשק כולו", נכתב בערעור. "משמעות ההחלטה היא כי במצב הדברים שנוצר, לא יוכלו צדדים להסכם לנהל ביניהם שיח בעת תוקפם של הסכמים קיבוציים, והמשק כולו יעמוד בפני שוקת שבורה של היעדר יכולת לנהל יחסי עבודה תקינים, וסופו של תהליך זה - מי ישורנו".

המדינה טוענת כי בית הדין האזורי לעבודה טעה גם כשקבע כי "הזכות לשבות שרירה וקיימת גם בתקופת בחירות". על-פי הערעור, המדינה לא טענה מעולם כי אין לה סמכות לנהל לחלוטין לנהל משא-ומתן ערב בחירות, אלא שמדובר בתקופה רגישה שבמסגרתה יש להתחשב במגבלות התקציביות בעת הזאת.

המדינה מזהירה מפני הנזק של המשך השביתה לאור האמור: "הותרת ההחלטה על כנה מסבה לציבור נזקים רבים... בהקשר זה יש להתייחס אף לנזק שייגרם לציבור בשל הפעלת לחץ על ממשלה ערב בחירות. להיענות לדרישות משמעות תקציבית והשלכות רוחב ארוכות-טווח, היענות אשר יכולה לגרוע מיכולתה של הממשלה הבאה שתכהן בקרוב לקבל החלטות לגבי סדרי העדיפויות, תוך ראייה רחבה של כלל הצרכים והאילוצים, וזאת בהיעדר תקציב שנתי מאושר".

במשרד האוצר טוענים כי האחיות דחו בשבוע שעבר הצעה נדיבה למדי, שהייתה יכולה להגדיל את השכר החודשי ברוטו של אלה המועסקות בבתי-החולים בכ-700-900 שקל, לאחר הבשלה מלאה של ההסכם בתוך 4 שנים. זאת, כך על-פי האוצר, בעלות כוללת של 800-900 מיליון שקל.

"הלוואי על כולנו מה שקיבלו ברכבת"

לשאלת "גלובס" מדוע ניתן היה לחתום על הסכם נדיב ערב בחירות עם עובדי הרכבת, השיב הממונה על השכר, קובי אמסלם, במהלך תדרוך כתבים: "הלוואי על כולנו מה שקיבלו ברכבת, אבל צריך לזכור שהעובדים הסכימו להפרטה מסוימת ולשינוי במצב העגום שהיה שם בחברה". אמסלם הודה כי בסופו של יום השאלה היא מה הן סדרי העדיפויות.

על השאלה האם לדעתו האמפטיה שהפגין כלפי האחיות בית הדין האזורי לעבודה גרם להטיה בשיקול-הדעת המשפטי, השיב אמסלם: "אמפטיה זה דבר חשוב, אני לא רוצה לעבוד עם אנשים שאין בהם אמפטיה, אבל ציטוט של חיים חפר מתוך המקאמה 'כמה שווה אחות' בסוף הפסיקה של בית הדין - זה לא היה במקום".

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא דין וחשבון?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988