אובמה על הטבח בקוניטיקט: "אחבק את בנותיי קצת יותר חזק"

(עדכון) - החשוד רצח את אמו, מורה בבית-הספר, בביתה ואחר-כך התפרץ למקום עבודתה ופתח בירי שיטתי מנשק אוטומטי ■ הוא התאבד באחת הכיתות

כמה מילים שאמרה אתמול (ו') ילדה קטנה נתנו ביטוי תמציתי לזוועה שמייסרת עתה את ארה"ב: "השוטרים אמרו לנו לעצום את העיניים כשהוציאו אותנו מהכיתה". היא דיברה לא הרחק מבית-הספר שלה, סנדי הוק, בעיירה הפרברית ניוטאון, קונטיקט, כ-60 מייל מהעיר ניו-יורק. כמה שעות קודם לכן שימשו שתי כיתות בסנדי הוק זירת קטל המונים של ילדים ומבוגרים. הילדה, קרוב לוודאי, לא הבינה ואף לא שאלה מדוע הורו לה ולחבריה לעצום עיניים, אבל המבוגרים שהקיפו אותה הבינו היטב: השוטרים ניסו לסוכך על הילדים, להסתיר מהם את הגופות המרוטשות של חבריהם, כדי שהזוועה לא תיצרב בתודעתם של אלה ששרדו.

עשרים ושבעה בני-אדם, 20 מהם ילדים בני חמש עד עשר, נטבחו אתמול בירי שיטתי מנשק חצי אוטומטי, בעודם יושבים בכיתותיהם בסנדי הוק. 18 מהם מתו במקום. שניים מתו בבית-חולים. אחת מהמבוגרים שנהרגו היא מנהלת בית-הספר, שישבה במשרדה ורצה לראות מה קרה. הרוצח נמצא מת באחת מהכיתות. הוא התאבד, כנראה. המשטרה לא אישרה זאת, אך מסרה שאף אחד מהשוטרים שנכנסו לבניין לא השתמש בנשקו. כבר היה מאוחר מדי.

לאחר שעות רבות של דיווחים שגוים ו/או סותרים, החלה להתגבש תמונה מלאה יותר של שרשרת האירועים. הרוצח זוהה כאדם לאנזה, בן 20, שאמו, ננסי לנאזה, עבדה כגננת בסנדי הוק, מוסד שבו גן ילדים וכיתות א'-ד'. אדם רצח את אמו בביתה, במרחק כמה קילומטרים מבית הספר, בשעות הבוקר. אחר כך לקח שלושה כלי נשק חצי-אוטומטיים, שהיו רשומים על שם האם, ונסע במכונית ההונדה השחורה שלה לבית הספר. לאנזה נכנס לבניין לבוש מה שהוגדר כ"מדי קרב" שחורים, עם אפוד מגן, וידע היטב לאן ללכת: הוא נכנס לכיתת הגן שבה בדרך כלל מלמדת אמו והחל לירות בילדים שם בשיטתיות קרה, בלי לומר אף מילה. לילדים לא היה סיכוי. אחר-כך עבר לכיתה סמוכה, שבה ילדים מעט יותר גדולים, והחל לחסל את יושביה. מכיתה זו הצליחו כמה ילדים להימלט.

הרוצח זוהה תחילה כראיין לאנזה, על סמך תעודת זהות שנמצאה על גופו. לאחר שעות רבות של דיווחים שגויים התברר שתעודת הזהות שייכת לאחיו של הרוצח. בדיקה במאגרי מידע הובילה כוחות משטרה לבית של משפחת לאנזה בהובוקן, ניו-ג'רזי, שם עוכב לחקירה האח ראיין. הוא מסר לחוקרים את שמו האמיתי של אחיו, אדם. "לאדם היו בעיות נפשיות", אמר ראיין. המשטרה הודיעה, שבשלב זה ראיין אינו בגדר חשוד, אלא "אדם שהמשטרה מגלה בו עניין". בדף הפייסבוק שלו כתב ראיין באותיות גדולות: "זה לא אני. הייתי בעבודה. זה לא אני". גם האב, שמתגורר בעיר אחרת בקונטיקט, משוחח עם חוקרים.

מה מניע אדם לרצוח בדם קר ילדים רכים? הפרופיילר קלינטון ואן-זאנדט, שהיה סוכן אף.בי.איי. במשך 25 והתמחה בשרטוט דפוסי ההתנהגות של רוצחי המונים, אמר בראיונות לרשתות טלוויזיה, כי קרוב לוודאי שלאנזה היה פסיכופט, שרחש שנאה גדולה לאמו. הוא חשב שתלמידיה בגן הילדים יקרים לה ומהווים חלק חשוב ממרקם החיים שלה. לכן הוא לא הסתפק בחיסול האם אלא רצה למחוק מהעולם כל מה שנחשב בעיניו חלק ממנה.

עדי ראיה תיארו מחזות מחרידים. "היינו באולם ההתעלמות ואז שמענו חבטות חזקות ממש", אמר ילד בן 9, שעמד , מתייפח, ליד בית-הספר, חבוק בזרועות אביו. "חשבנו שמישהו חובט במשהו. ואז שמענו צרחות, ושמענו יריות. שמענו המון יריות. שמענו שמישהו אומר, 'ידיים למעלה!' ושמעתי מישהו אומר, 'אל תירה'. הכניסו אותנו לחדר הלבשה ליד אולם ההתעמלות. ואז בא מישהו ואמר לנו לרוץ במסדרון. היו שוטרים ליד כל דלת. הרבה אנשים בכו וצרחו". הילד צוטט ב"ניו יורק טיימס".

עובד בבית-הספר סיפר ל-CNN, כי בחדר ההנהלה התקיימה ישיבה עם הורה. לשמע המהומה יצאו שלושה אנשים, מנהלת בת-הספר, סגניתה ואדם נוסף, למסדרון. נשמעו כמה יריות ורק אחת מהשלושה חזרה, סגנית המנהלת, שנורתה ברגלה. היא זחלה אל מתחת לשולחן וטלפנה למשטרה.

מאות כוחות משטרה ואנשי אף. בי. אי הגיעו למקום בתוך דקות, ופרצו מיד לבניין, אך האסון כבר אירע. "השטן ביקר בעירינו", אמר אחר-כך ראש העיר. בבניין מכבי האש ליד בית-הספר, שאליו פונו הילדים, היו מחזות קורעי לב: הורים אחוזי היסטריה חיפשו בבעתה את ילדיהם. אנשי דת ליוו הורים שכולים לחדרים צדדדים.

זה הטבח הנורא ביותר בבית-ספר עממי או תיכון בארה"ב אי פעם. בטבח בבית-הספר קולומביין, בקולוראדו, ב-1999, נרצחו 14 תלמידים. בהרג המוני בקולג' טכני בווירג'יניה, ב-2007, נהרגו 32 סטודנטים ע"י סטודנט מעורער בנפשו, שהתאבד.

הרג הילדים בקונטיקט השרה אווירה של קדרות בארה"ב, תקריות ירי בבתי-ספר אמנם אינן אירועים יום-יומי, אך גם אינן נדירות מדי. אנשים למדו לחיות עם זה. ובכל זאת, המספר הגדול של ההרוגים, ובמיוחד גילם - חלק מהם היו בני 5 - צבע בשחור את הלך הרוח שלפני חג המולד. נאום לאומה של הנשיא ברק אובמה, שבקושי כבש את בכיו מול המצלמות, הטמיע תחושה של אבל לאומי. לפני הנאום הורה הנשיא להוריד את הדגלים בבניינים פדרלים לחצי התורן.

אובמה, שקיבל דיווחים שוטפים על הטבח מיועצו לענייני טרור, נכנס לחדר העיתונות בבית הלבן ב-3:15 אחה"צ (10:15 בערב שעון ישראל) כשפניו קודרים. דמעות זלגו מעיניו כאשר ספד לילדים ולמורים שנרצחו בטבח. הוא מחה שוב ושוב את עיניו ונראה מזועזע. "לב האומה נשבר", אמר הנשיא.

"עברנו יותר מדי טרגדיות כאלה בשנים האחרונות, ובכל פעם שאני שומע חדשות כאלה אני מגיב לא כנשיא אלא כהורה, והדבר נכון במיחד היום", אמר אובמה. "אני יודע שאין אף הורה באמריקה שאינו חש אותה תחושה של יגון גורף שאני חש".

הוא הוסיף: "אלה היו ילדים קטנים יפים, בני חמש ועשר. כל החיים היו לפניהם. ימי הולדת, סיום הלימודים, חתונות, ילדים משלהם".

"לבבנו נשבר כאשר אנו חושבים על ההורים, האחים, האחיות, הסבים והסבתות של הילדים היפים האלה", אמר הנשיא. "אני אחבק את הבנות שלי הערב, אבל כמה הורים לא יוכלו לעשות זאת... הילדים האלה הם הילדים שלנו".

ובהכרזה, שבוודאי העבירה צמרמורת בגוום של חסידי הזכות לשאת נשק ללא כל פיקוח אמר אובמה: "אנו חייבים להתאחד ולנקוט פעולה משמעותית" למניעת אסונות כאלה בעתיד.

הרוצח השתמש בשני אקדחים חצי אוטומטיים, סיג סאואר וגלוק, ששנמצאים בשימוש של סוכני אף.בי.איי. וכוחות משטרה ברמת המדינה והמחוז בארה"ב. במכוניתו נמצא רובה קרבין חצי אוטומטי מדגם בושמאסטר. כל כל הנשק האלה מסוגלים לקטול עשרות אנשים בלחיצה ממושכת על ההדק.

הלובי של בעלי הנשק, ה-NRA, שנהנה מתמיכה חזקה של מפעלים לייצור רובים ואקדחים, נחשב ללובי החזק ביותר בארה"ב. התיקון השני לחוקה, שמקנה לכל אזרח זכות להתחמש כמעט ללא הגבלה, מוטמע בחיים האמריקניים בדיוק כמו התיקון הראשון, שמבטיח את חירות ההבעה, אם לא יותר.

לקנות "עוזי" בארה"ב קל יותר מאשר לקנות מכונת כביסה. אוי למחוקק שינסה להטיל הגבלות על חירות ההתחמשות העצמית. לובי בעלי הנשק ידאג להשחיר את פניו בקמפיין הבחירות הקרוב ויעמיד מולו מועמד מתחרה. הלובי הזה מתנגד אפילו להגביל מכירות נשק אוטומטי ומחסניות גדולות במיוחד, שמיועדות לשימוש צבאי בלבד במדינות מתוקנות.

אובמה, ומתחרהו המובס, מיט רומני, נמנעו מלגעת בסוגיה הרגישה בקמפיין הבחירות לנשיאות בחודשים שחלפו. הזוועה בקוניטיקט, שהניעה את אובמה לאיים בנקיטת "צעדים משמעותיים" להגבלת חירות הנשק, עשויה אולי לתת תנופה לשיח ציבורי שיקרא תיגר על הזכות הזו.