מכת ג'וקים: הניסאן "ג'וק" כובש כל פינה בעיר

התדמית הנפוצה של היפנים בעולם היא של עם שמרני עד כדי קיצוניות. לגיבוש התדמית הזאת תרמו דאגה אובססיבית לפרטים ולאסתטיקה, הקפדה על קודים חברתיים נוקשים והצבת העבודה כערך עליון. אבל ליפנים יש באישיותם גם צד נסתר, פרוע ופורק עול, שאותו הם מקפידים להסתיר בדרך כלל מזרים. הצד הזה כולל חיבה לא קטנה להימורים, לאקשן ולקומיקס הזויים ואלימים.

הצד היצירתי והמהמר הזה אחראי להמצאת אחדות מהנישות החשובות יותר של תעשיית הרכב בעשורים האחרונים, כמו המיקרו-מכונית העירונית האופנתית (היפנים היו שם שנים רבות לפני סמארט), המיניוואן הקומפקטי, רכב הכביש-שטח בגודל בינוני, הרכב ההיברידי ועוד.

הצד הזה אחראי גם להמצאת הניסן ג'וק המוזר, שתפס את תעשיית הרכב בלתי מוכנה. על בסיס פלטפורמה של מכונית רגילה סופר-מיני מסגמנט B החליטו מעצבי ניסן להעמיס בליל של קווים, תפיחות, קימורים ואלמנטים שוברי מוסכמות (כמו הפנסים המדורגים בחזית), שנראו כאילו נפלו זה עתה מדפי המנגה - אותם מגזיני קומיקס שהדור הצעיר ביפן מכור אליהם.

אבל איכשהו הצליחה ניסן לקלוע בול וליצור את אחד מכלי הרכב הנמכרים ביותר שלה בחמש השנים האחרונות - לא רק ביפן אלא גם באירופה, ואפילו בישראל השמרנית. כמקובל במקרים הללו נאלצו המתחרים לרוץ אל שולחנות השרטוט ואל תוכנות ההדמיה, והתוצאה, באיחור של כשלוש-ארבע שנים, היא גל של תואמי-ג'וק קומפקטיים, שנושאים כינויים יצירתיים כמו רכבי קרוסאובר אורבניים, CUV ועוד. את חלקם אנו צפויים לראות אצלנו כבר בשנה הבאה, במחירים הגיוניים - יחסית.

פיאט: שילוב אמריקאי-אירופי

הפנדה 4X4 של פיאט הייתה אחת החלוצות האירופיות - והעולמיות - בפלח רכבי המיני-שטח הזולים. אך אף שהפכה לסוג של אייקון, היא מעולם לא כוונה ללקוחות עירוניים אופנתיים, אלא, בעיקר, לחקלאים ולתושבים באזורים מושלגים. את הפער הזה מתכוונת החברה לסגור בשנה הבאה, באמצעות כביש-שטח חדש ואופנתי, שאותו היא מפתחת כיום בשיתוף עם החברה הבת האמריקאית JEEP. הרכב ייוצר באיטליה וישווק בעולם גם בגרסת המותג ג'יפ וגם בגרסה של פיאט, ולאור מוניטין המותג אפשר לצפות ליותר יכולות שטח רציניות מהמקובל בפלח הזה.

עד שזה יקרה הציגה החברה בארצות הברית דגם סדרתי "סוגר פערים" בדמות הפיאט 500L טרקינג. הבסיס הוא הפיאט 500L החדשה - מובילת משפחות קומפקטית עם חלל פנימי ענק ועם עיצוב חרטום שמזכיר את הפיאט 500. על הבסיס הזה הלבישה פיאט אבזרי "פנאי" דוגמת כנפיים מנופחות, משטחי חיכוך מפלסטיק עמיד בדפנות, פגושים קשוחים למראה ומרווח גחון משופר (הודות לשימוש בחישוקי 17 אינצ'ים גדולים). מערכת הנעה כפולה לא נמצאת כעת בתפריט, אבל אפשר למצוא מנוע טורבו-בנזין בנפח 1.4 ליטרים. כאמור, מדובר כעת בעיקר בגרסת שטח "קוסמטית", שמיועדת להתחרות בדגמים כמו סקודה Yeti.

פיז'ו 2008: שטח במשקל קל

פיז'ו, יריבתה הוותיקה של רנו, נתפסה בלתי מוכנה לנוכח הצלחת המכירות של הג'וק, אבל כיום היא נמצאת בשלבים מתקדמים של פיתוח מתחרה על בסיס מכללי ה-208 החדשה. החברה כבר שחררה - בהתחלה בסין ואחר כך בתערוכת פריז - רמזים עבים לדמותו של הכלי, שיכונה ככל הנראה פיז'ו 2008. בהסתמך על דגם התצוגה זהו כלי קומפקטי יחסית (4.14 מטרים), שקצר בכמה סנטימטרים טובים מהכלים של ג'נרל מוטורס, אבל מציע את כל הסממנים החיצוניים של הקטגוריה החדשה, שאותה מכנה פיז'ו קרוסאובר אורבני.

רכב התצוגה הוצג עם מנוע 1.2 ליטרים טורבו-בנזין עם שלושה צילינדרים, שמייצר 110 כוחות סוס מכובדים, ואמור להיות סופר חסכוני. אפשר לצפות שהדגם הסדרתי יכלול את כל המנועים של ה-208, כולל 1.6 ליטרים בנזין עם תיבה אוטומטית, ואפילו טורבו-דיזל קטן ויעיל.

כעת יש עדיין כמה שאלות לא סגורות, כמו אם תהיה לכלי אופציה של הנעה כפולה - תחום שבו נעזרה פיז'ו עד כה בספקים חיצוניים (כמו מיצובישי). עוד שאלה היא מתי יושק הכלי סדרתית. על רקע מצבה הפיננסי של פיז'ו, אפילו הצרפתים אינם מוכנים להמר על מועד להשקה מסחרית, אם כי שמועות עקשניות טוענות שהוא יוצג בתערוכת ז'נבה.

רנו Capture: ג'וק ג'וניור

קבוצת רנו היא בעלת השליטה בניסן והיא גם נהנית, פיננסית, מכל דגם מצליח שניסן משווקת. אבל לרנו יש שיקולים שיווקיים משלה, למשל פנייה לשווקים הצרפתי, הספרדי, האיטלקי והגרמני, שבהם כלי רכב יפניים (אפילו כאלה שמיוצרים בבריטניה, כמו הג'וק) נדחים משיקולים פטריוטיים.

לפיכך, במהלך השנה הבאה צפויה רנו להציג גרסת "הנדסת מותג" משלה לניסן ג'וק המצליח. הרכב נשען על אותה פלטפורמה וייוצר על אותו פס ייצור של ניסן, אבל יציג עיצוב מתון יותר שבמרכזו החרטום הטיפוסי המשפחתי של רנו. רנו כבר פיזרה בעבר רמז לכוונותיה ברכב התצוגה Capture (בתמונה) אם כי המוצר הסופי יהיה כנראה הרבה יותר שמרני.

מכיוון שרנו וניסן חולקות ביניהן מנועים ותיבות הילוכים, המפרטים של הגרסה הצרפתית צפויים להיות דומים לאלה של היפנית, עם כמה שינויים. כך, למשל, מתוכננת גרסת טורבו-דיזל אוטומטית עם מנוע ה-1.5 ליטרים טורבו-דיזל בהספק 110 כוחות סוס (שנמכר בישראל ברנו פלואנס) בשילוב עם התיבה האוטומטית כפולת המצמדים החדשה של רנו (DCT). המנוע הזה מוצע כבר כיום בג'וק האירופי (אך לא בארץ( עם תיבה ידנית. ג'וק טורבו-דיזל עם 21 קילומטרים לליטר סולר נשמע מעניין בהחלט, במיוחד לציים.

אופל מוקה/שברולט טרקס: מלחמת אחים

צמד הדגמים התאומים (כמעט) אופל Mokka ושברולט Trax ינחתו כאן בשנה הבאה וינסו למשוך אליהם, בנפרד, לקוחות מפלח הקומפקט-קרוס-אובר המתפתח. בשני המקרים נמנעה ג'נרל מוטורס מעיצוב הרפתקני ופורץ דרך והלכה על נוסחה מוכרת: עיצוב SUV קלאסי (שמזכיר את השברולט קפטיבה) אבל "דחוס" ומכווץ לקנה מידה של שני-שלישים.

אורכם של השניים קצת פחות מ-4.3 מטרים, ויש להם בסיס גלגלים צנוע באורך 2.55 מטרים, אבל הם מספקים את הפוזה ה"קשוחה" הנכספת בסיוע רוחב נכבד, גובה לא מבוטל (1.54 מטרים) יחסית לאורך הכולל, ותא נוסעים שממוקם גבוה יחסית לכביש - במיוחד עם חישוקי ה-18 אינצ'ים האופציונליים. שני הדגמים מוצעים עם שלושה מנועים: 1.6 ליטרים בנזין, בינתיים עם תיבה ידנית בלבד, 1.7 ליטרים טורבו דיזל בהספק 130 כוחות סוס, ו-1.4 ליטרים טורבו-בנזין בהספק 140 כוחות סוס. הטורבו-בנזין האוטומטי יהיה הדגם העיקרי של שני המותגים בארץ.

בחו"ל קיימת אופציה להזמין את שני הכלים עם הנעה כפולה-קבועה, אך סביר להניח שמטעמי מחיר רוב הכלים, שיימכרו בארץ, יצוידו בהנעה קדמית בלבד. העיצוב החיצוני, המפרט ותא הנוסעים של שני הכלים שונים זה מזה בניואנסים. באופל, למשל, יש מתקן אינטגרלי נשלף מהפגוש להעמסת אופניים. בשברולט יש מערכת מולטימדיה-תקשורת מחוכמת. השאלה הגדולה היא מה יהיה רף המחיר של השניים ומה, ואם בכלל, יהיו פערי המחירים בין התאומים-היריבים הללו.

הונדה: גרסה היברידית ראשונה

בתערוכת דטרויט הקרובה, שתתקיים בינואר, מתכננת הונדה לחשוף את התשובה הישירה שלה לניסן ג'וק. בינתיים יוצגו רמזים ברכב קונספט המכונה URBAN SUV, ואם לשפוט על-פי תרשים ה"טיזר" המעורפל, ששחררה הונדה (בתמונה), הכלי יציע עיצוב נועז ומעניין לא פחות מזה של הג'וק המקורי. המכללים מבוססים של ההונדה ג'אז, מה שאומר אורך צנוע יחסית אבל הרבה מרחב פנימי הודות לתכנון המודולרי הייחודי של הונדה. המנועים יכללו את ההיצע המוכר של הג'אז, שכולל גרסאות בנזין בנפח 1.2 ו-1.4 ליטרים, עם או בלי תיבה אוטומטית רציפה (CVT).

הכלי יהיה הראשון והיחיד בפלח (בינתיים) שיגיע, כנראה כבר מבראשית, עם הנעה היברידית "קלה" בנוסח הג'אז הייבריד, הכוללת שילוב בין מנוע בנזין 1.4 ליטרים ומנוע חשמלי עם סוללה מדור חדש. בארצות הברית מדברים על צריכת דלק שצפויה לנוע סביב עשרים קילומטרים לליטר. הגרסה לשוק היפני, וכנראה גם לשוק האמריקאי, תצויד באופציה להנעה כפולה-קבועה, אך עדיין לא ברור מהן התוכניות של הונדה לאירופה.

ועוד כמה חרקים בדרך

יונדאי נמצאת בשלבי פיתוח מתקדמים של SUV עירוני קומפקטי על בסיס ה-I20, שיכונה ככל הנראה IX25 ויציע ממדים קומפקטיים, עיצוב די נועז וכנראה גם מחיר אטרקטיבי. סקודה אמורה להציג בשנה הבאה את ה-Yeti המחודש, שלפחות חלק מהגרסאות שלו מתחרה ישירות בניסן ג'וק וזוכה להצלחה בארץ. היפנים מצפים גם למתחרה רציני מבית טויוטה, על בסיס היאריס, ואילו פורד כבר משווקת כיום SUV מוקטן על בסיס הפיאסטה (אקוספורט), אם כי בינתיים בעיקר בשוקי העולם השלישי.