מנכ"ל פלאפון גיל שרון מציג: מעלית ספיישל למשרד

עובדים: "סידרו למנכ"ל מעלית בלי עצירות, כדי שחס וחלילה לא יפגוש אותנו בדרך" ■ הנהלת פלאפון: "לא מתייחסים לשמועות ולרכילות"

כשעובדים מתאגדים במקום העבודה ומבקשים להקים ועד שייצג אותם, בדרך-כלל שואלים מה ההנהלה עשתה לא בסדר. הסיפור של פלאפון הוא לא סיפור של התעמרות בעובדים, בטח לא של ניצול, ומי שמובילים את המאבק מביאים הביתה משכורות ראויות. אבל הסיפור הקטן שלפניכם עשוי לשפוך מעט אור על האווירה בחברה, על התחושות שהביאו את העובדים לכדי מעשה.

מדובר על מעלית שירות במטה החברה בגבעתיים, שבה רק המנכ"ל גיל שרון וקומץ בכירים יכולים להשתמש באמצעות מפתח כבאים. הם, ואנשי האחזקה. אלה נכנסים אליה בקומת החניון הישר אל הקומה השישית, בלי תחנות בדרך. יתר העובדים והמנהלים, כולל ראשי אגפים, מחויבים לעבור בקומת הלובי, להחתים כרטיס ולעלות במעליות "הרגילות".

"סידרו למנכ"ל מעלית בלי עצירות, כדי שחס וחלילה לא יפגוש עובדים בדרך", טוען אחד העובדים. לדבריו, הסיפור הזה מתאר נכות רגשית ואטימות ניהולית, שמאפיינת את ההתנהלות של החברה מול העובדים - אותה חברה שהעניקה מסננת פסטה כשי לחג גם כשהציגה רווחי עתק.

מנהל בחברה סיפר גם הוא ל"גלובס" את סיפור המעלית, והוסיף כי בכל שנותיו בפלאפון רק פעם אחת נתקל במנכ"ל בחדר האוכל. "זה אומר שסטטיסטית לפחות ב-97% מהמקרים גיל שרון לא מגיע לחדר האוכל", הוא טוען.

בהנהלת פלאפון סירבו להתייחס למה שהם מכנים "שמועות ורכילות".

בינתיים, ההסתדרות הודיעה כי במסגרת החרפת הצעדים הארגוניים בחברה, גם עובדי מרכז השירות בתלפיות שבירושלים הצטרפו היום לעובדים השובתים. בהנהלת החברה מציינים כי רק 8 מתוך 30 העובדים הודיעו כי הם שובתים, ואילו בהסתדרות טוענים כי ההיענות החלקית לשביתה נובעת מלחצים לכאורה שהפעילה ההנהלה. אנשי הוועד ממשיכים מצידם להגביר את הלחץ על המנכ"ל, והחלו להפגין מול ביתו פעמיים ביום: בשעות הבוקר ובשעות הערב.

לין: פגיעה בזכויות המעסיקים

בתוך כך, נשיא איגוד לשכות המסחר, אוריאל לין, ממשיך להתעמת עם היועץ המשפטי לממשלה, יהודה ויינשטיין, סביב סוגיה עקרונית שנוגעת למקרה של פלאפון וגם למשק כולו: האם למעסיק קיימת הזכות להביע עמדה ביחס להתאגדות עובדיו.

ויינשטיין, נזכיר, טען בחוות-דעת שהגיש לאחרונה לבית הדין הארצי לעבודה כי יש להגביל כמעט לחלוטין את זכות הדעה של המעסיק במקרים כאלה, ואילו לין סבור כי מדובר בחוות-דעת בלתי חוקתית שנוגדת את חופש הביטוי ואת זכות הקניין.

אחרי שלין גינה את העובדה שויינשטיין סירב להיפגש עם ארגוני המעסיקים לפני שהגיש את חוות-הדעת שלו ונענה כי היועמ"ש אמור להגן על האינטרס הציבורי ואינו זקוק לשם כך לפגישות עם המעסיקים, השיב לו היום לין: "הנושא הנדון בבית הדין הארצי לעבודה, במסגרת 'פרשת פלאפון', הוא כה חשוב, כה עקרוני ולתוצאותיו השפעה מהותית על מערכת יחסי העבודה בישראל במגזר העסקי-הפרטי.

"להוציא חוות-דעת, מבלי לשמוע את נציגי המגזר העסקי, הוא בעיני התנהגות לא ראויה... מה שעומד על סדר היום הציבורי, במסגרת 'פרשת פלאפון', אינו רק ההתנהגות הספציפית של חברת פלאפון אלא הזכויות העקרוניות של המעסיק: אי אפשר לנהוג כלפי מעסיקים כאילו היו בגן ילדים והם צריכים לבקש רשות מן המורה לדבר. המעסיק הוא עדיין זה שנושא בסיכון להצלחת העסק, העובדים גם הם נפגעים אם העסק אינו מצליח".